עריכת הדף "
דבר אברהם/א/הערות ומלואים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== '''לסימן ב:''' במה שחקרנו אם שהיי' פוסלת בין סימן לסימן בעוף שכבר נו"נ בזה האחרונים ז"ל אם הוא נידון כשהיו במיעוט בתרא והארכנו שם בזה. הנה עתה כשנדפס תלמוד ירושלמי לחולין מצאתי שהדבר מפורש שם (פ"ב ה"ג) [בדפוס ס.־וואראהל דף י"ז ע"א] ותני כן שחט חצי גרגרת בעוף ושהה כדי שחיטה ואח"כ שחט את כולה שחיטתו כשרה, ובושט אפילו משהו שחיטתו פסולה, שחט אחד או רוב אחד ושהה שחיטתו פסולה גמרו לזמן מרובה שחיטתו כשרה. והנה הא ודאי דשחט אחד או רוב אחד מיירי בעוף, חדא דנראה דהוי סיפא דברייתא דקתני בה ברישא להדיא עוף, ועוד אי בבהמה מיירי היכי מתכשרא בשחט אחד וגמרו לזמן מרובה, אלא ודאי מיירי בעוף ושחט אחד או רוב אחד ושהה פסול משום שהיי' במיעוט בתרא, ואם גמרו אז מרובה כשרה משום דסילק כבר את ידיו מן השחיטה ונגמרה כולה ושוב אין שהיי' במיעוט בתרא פוסלת, ומסייע לי' להשבו"י {{ממ|[[שבות יעקב/ב/נד|ח"ב סי' נ"ד]]}} שהבאנו באות ז' דפסק הכי מסברא דנפשי' ע"פ דקדוק לשון הראשונים ז"ל יעו"ש. וראיתי שהרגיש בזה כבר הגאון מוהרש"מ מברעזאן ז"ל בהגהותיו לירושלמי שם. ואין לומר דלעולם מיירי סיפא דברייתא בבהמה והא דתני גמרו לזמן מרובה שחיטתו כשרה לא קאי אאחד אלא ארוב שנים, חדא דדוחק גדול הוא, ועוד דנראה דברייתא זו היינו היא השנויה בתוספתא דמכילתין ריש פ"ב והתם תני להדיא גם בתחלת הסיםא עוף, דז"ל התוספא שחט חצי גרגרת בעוף ושהה כדי שחיטה ואח"כ שחט את כולה שחיטתו כשרה אחד או רוב אחד בעוף אע"פ שהיא [ובאור הגנוז ומנחת בכורים גרס ששהה] לזמן מרובה שחיטתו כשרה. ואף שאין גירסת הירושלמי בסיפא עולה בקנה אחד עם התוספתא שלפנינו בכ"ז יראה הרואה דחדא היא והתם מבואר להדיא דסיפא מיירי נמי בעוף כמ"ש. ועיי' בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/כח/א|דף כ"ח ע"א]]}} דמייתי הש"ס לברייתא זו ג"כ בשינוי לשון ולא איתני התם עוף גם ברישא ואמרינן עלה מאי לאו בעוף ומאי גמרו גמרו לקנה כו'. ולמדנו אפוא מדברי הירושלמי, א) דשהיי' בין סימן לסימן בעוף דינה כשהיי' במיעוט בתרא, ב) דבסילק ידיו מן השחיטה וגמרו לזמן מרובה כשרה כהשבו"י. אחרי כתבי דברים אלו יצאו עוררין על אמיתת הירושלמי הנ"ל ואין אני מומחה לדון בדבר זה: '''שם אות ב':''' הערה ע"ז ותשובה עליה בחלק שני סי י' אות ג: שם אות ב' בהגה"ה: הערה ע"ז ותשובה עליה בחלק שני סי' כ' אות ד'–ז': '''שם''' אות י"ב: '''במה''' שכתבתי ליישב דעת הסמ"ק דס"ל דשהיי' בין סימן לסימן פוסלת גם בעוף דלא תקשי עלי' מזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סח/ב|ס"ח:]]}} דשהיי' בין סימן לסימן במליקה לא מעכבא עפימ"ש הרשב"א בחי' לחולין {{ממ|[[רשב"א/חולין/כ/א|דף כ'.]]}} על הא דאמרינן התם אר"י אמר שמואל כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה הא פסול בשחיטה פסול במליקה למעוטי מאי כו' למעוטי ראשי כו' וכדר"ה אר"א הגרים שליש ושחט שני שליש פסולה, וכתב עלה הרשב"א וז"ל והא דאפשיטא לי' טפי בשחיטה מבמליקה משים דשאר הלכות שחיטה אן נוהגות במליקה דהיינו שהיי' דרסה חלדה שפוסלין כשחיטה ואינן פוסלין במליקה עכ"ל. ודבריו ז"ל תמוהים דע"כ לא עסקינן בסוגיא דזבחים אלא בסימן שני בעולה הא בסימן ראשון לית מאן דפליג דשהיי' פוסלת במליקה כבשחיטה. וצ"ל דכוונתו הוא שאין השהיי' במליקה בגדר פסול כמו שחיטה אלא דחשובה כהפסק ונחלקה המליקה ונמצא שגמר מליקה נעשה בטרפה, ונ"מ לטהרה מידי נבלה לר"מ בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סט/א|ס"ט]]}}, וכן משמע מחי' הר"ן לחולין שם וכדר"ה אר"א כו' ואצטריך לאשמועינן שלא תאמר כיון שחלדה ודרסה נמי דפסלי בשחיטה לא פסלי במליקה שאף בהגרמה נאמר כן קמ"ל כו' ומיהו שהיי' ודאי פסולה במליקה אלא דלא אצטריך לי' לאשמועינן דכיון דחלק חציו של סימן ואיטרפא לה ושהה אח"כ כיון שהשהיי' מחלקת כי קא מלק טריפה קא מלק והרי הוא כאלו נטרפה מעיקרא עכ"ל. משמע דפסול רק משום חילוק השהיי' וקרבן טריפה הוי אבל פסול בגופה של מליקה כמו פסול בשחיטה לא הוי, וא"כ אין זה שייך אלא כששהה בתוך שיעור מליקה אבל סימן שני שאינו אלא למצות הבדלה ולא שייך בי' הפסק החליקה לא איכפת לן אם שהה בי', משא"כ בשחיטה, יעוש"ה בדברינו. ועתה ראיתי לאחי הגאון מוהר"ר יעקב נ"י בספרו נאות יעקב {{ממ|[[נאות יעקב/יז|סי' י"ז]]}} שתירץ נמי הכי על יסוד דברי הרא"ה שבחי' הר"ן והזכיר שמצא כמו"כ בספרי. ודחה תירוץ זה דאין כוונת הרא"ה כלל לחלק במהות פסול השהיי' בין שחיטה למליקה, דזה לשוט ומיהו שהיי' ודאי פסול במליקה אלא דלא איצטריך לי' לאשמועינן כו', הרי דבתחלה כתב ומיהו שהיי' ודאי פסול במליקה דמשמעו שפסולה במליקה כמו בשחיטה וטעם אחד להם, ואי דבשחיטה היא מוספת פסול ה"נ במליקה דדינן אחד, אלא דלבתר הכי כתב דבמליקה לא אצטריך לאשמועינן דבלא"ה כיון דשהיי' מפסקת הרי הוי כמלק את הטריפה, והיינו דלדידן דפסקינן כר' יוסי אין מליקת טרפה מטהרתה מידי נבלה, ואין לנו צורך לדין השהיי' שהוא בגדר פסול, הרי מפורש מדבריו ההיפוך דמה שכתב לפסול מטעם דכי מלק טרפה קא מלק הוא רק דבשביל זה לא אצטריך לאשמועינן פסיל שהיי' במליקה אבל באמת פסול השהיי' במליקה דינו וטעמו כמו בשחיטה, וא"כ אין כל יסוד לתירוץ הנ"ל. עכ"ד. ואני תמיה על אחי הגנ"י שכתב שאין כל יסוד לתירוץ זה. דאיך שהי' ביאור דברי הרא"ה ולאיזה סונה שנשיאם מ"מ עיקר התירוץ קיים ויסוד מוסד לו, שהרי אנכי הבאתי תחלה דברי הרשב"א וע"ז בניתי עיקר יסודי וסיימתי רק דכן משפע מחי' הר"ן, והעיקר נסתייעתו מזה להחידוש דבשהיי' דמליקה מלבד ענין יש בו גם מענין הפסק דלאחר שנעשה הפסק טרפה קא מלק, ושפתי הרשב"א ברור מללו דאין שהיי' פוסלת במליקה וי"ל דהסמ"ק נמי ס"ל כהרשב"א, ובכן מה זה שכתב שאין כל יסוד לתירוץ זה אטו סניא לי' ההיא דהרשב"א ז"ל: '''ולא''' עוד אלא דגם בכוונת הרא"ה ז"ל קרוב יותר לומר כמ"ש, דהמעיין בדבריו ובדברי הרשב"א יראה שבכללן הם עולין לקנה אחד ומשמעות הלשון בלחוד איכא בינייהו, והיינו נמי טעמא דהרא"ה דלא איצטריך לאשמועינן כו' משום דכיון דעיקר פסול השהיי' במליקה גם אליבא דאמת הוא רק משום הפסק לא איצטריך לן לאשמועינן פסולו מצד הדמיון לשחיטה דפשטא היא דהוי כמולק את הטריפה, ובאמרו דלא איצטריך לאשמועינן כוונתו היא דלא איצטריך לדמות לשחיטה כיון שהפסול הוא משום הפסק, ויותר מזה מהרהר אני די"ל דמוכרח לפרש כן. דעל מ"ש אחי הגנ"י דכוונת הרא"ה היא דלדידן דפסקינן כר' יוסי אין מליקת טרפה מטהרתה מידי נבלה ואין לנו צורך לדין השהיי' שהוא בגדר פסול, יש לדקדק לפמ"ש אחי הגנ"י אח"ז בעצמו דהרא"ה ס"ל דנקובת הושט טרפה ומהני לה שחיטה להוציאה מידי נבלה אכתי משכחת נ"מ גם לר' יוסי במה ששהיי' פוסלת מתורת פסול ולא רק מתורת הפסק, כגון ששהה במיעוט קמא שנשאר הכשר שחיטה וגמר בשחיטה דאי אמרת דאין שהיי' פוסלת ונעשית רק טריפה מצד ההפסק שחיטה שאח"כ מטהרתה מידי נבלה, כמבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סט/א|ס"ט.]]}} דשחיטת קדשים בפנים מטהרת, [ולגבי השחיטה שלבסוף לא נחשבה השהיי' שבתחלת המליקה כשהיי' במיעוט קמא משום דמליקה במחובר היא ואין שם שחיטה עלה כלל ודמי לגבי השחיטה שלבסוף כניקבה תחלה ע"י קוץ], ואי אמרת דשהיי' פוסלת במליקה בגדר פסול כבר נתנבלה במיעוט קמא דמליקה ושוב אין שחיטה מטהרתה. ואפילו אי סבר הרא"ה נקובת הושט נבלה נמי משכחת נ"מ הנ"ל גם אליבא דר' יוסי לפמ"ש בספרי שם דלמאן דסבר דשהיי' פוסלת במליקה נראה דפוסלת גם במליקת הבשר והעורף דמעשה המליקה כולה במקום שחיטה היא ובזה לכו"ע אם אין שהיי' פוסלת לא הוי ע"י ההפסק אלא טרפה ומהניא שחיטה בתרה לטהרה מידי נבלה. וא"כ טובא איצטריך ר"י אמר שמואל לאשמועינן דשהיי' פוסלת במליקה כה"ג, אע"כ דכוונת הרא"ה כמ"ש דגם אליבא דאמת לעולם אין פסול שהיי' במליקה אלא מתורת הפסק כמ"ש הרשב"א והא לא איצטריך לאשמועינן בתורת דמיון לשחיטה כמו שכתבנו. מיהו איכא למידחי דשהיי' במיעוט קמא אינה פוסלה בתורת שהיי' אלא כשגמר אח"כ כל הכשר שחיטה דאשתכח דהוה שם שחיטה גם על מיעוט קמא אבל אם לא גמר כל הכשר שחיטה אין זו שהיי' בשחיטה כלל, ולכן כי מלק ושהה במיעוט קמא וגמר בשחיטה אין כאן פסול שהיי' מצד המליקה אפילו אי שהיי' פוסלת בה, משום דלגבי מיעוט קמא דמליקה חשובה השחיטה שאח"כ כמאן, דליתא ודמי כמלק רק מיעוט קמא והניחה כך, וממילא מהניא שחיטה שאח"כ לטהרה מידי נבלה למאן דסבר נקובת הושט טרפה ובבשר ומפרקת לכו"ע. ויש להאריך בזה אלא שאינו נוגע לדברי דכבר כתבתי שבדברי הרשב"א מפורש הכי וע"ז תמכתי יסודי: '''ומצאתי''' להרדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א/רנד#|ח"א סי' רנ"ד]]}} שהבין ג"כ בכוונת הרא"ה כמו שכתבתי, שנשאל על דין השהיי' במליקה והשיב דבר"ן מבואר להדיא דפוסלת וז"ל שוב ראיתי שכתב הר"ן ז"ל כן בהדיא וז"ל ומיהו שהיי' ודאי פסולה במליקה אלא דלא אצטריך לי' לאשמועינן דכיון דמלק חציו של סימן ואטרפה לה ושהה אח"כ כיון שהשהיי' מחלקת כי קא מלק טרפה קא מלק והוי כאלו נטרף מעיקרו הרא"ה ז"ל, וה"ה והוא הטעם אם מלק שדרה ומפרקת ושהה טרפה קא מלק ואם מלק שורה ומפרקת ורוב בשר ושהה מתה קא חלק עכ"ל הרדב"ז, הרי שתפס להדיא דגם אליבא דאמת להרא"ה אם שהה במליקת שדרה ומפרקת פסולה משום דאח"כ טרפה קא מלק ולא מתורת פסול אע"ג דגם זה בכלל המליקה הוא כמש"ל, ולא עוד אלא שדן לה בה"ה והוא הטעם לסימנים ומבואר להדיא דגם שהיי' בסימנים רק משום טרפה קא חלק פוסלת. אולם באמת קשה להסתייע מדברי הרדב"ז דנראה שלא ירד לחלק כלל בין פסול השהיי' שבגדר חידוש פסול בשחיטה ובין פסול שבגדר הפסק, דבתר הדברים הנ"ל הוסיף בזה"ל והכי מסתברא לי דכל היכא דלא אשכחן דמחלק' מליקה משחיטה מסתמא אית לן לשווינהו עכ"ל, הרי דפוסל במליקה מצד הפסק וקאמר דבזה היא שוה לשחיטה וכן מקמי הכי כתב דבדין שהיי' במליקה פליגי בה דהרשב"א ז"ל מכשיר במליקה [ומביא דברי הרשב"א הנ"ל שעליו בנינו את יסודנו] אבל מדברי רש"י ז"ל משמע דשהיי' פוסלת במליקה שכ' באותה סוגיא וז"ל אא"ב טרפה בעלמא היא אי נשברה בלא מליקה אבל חיותא מיהא אית בה משום הכי הויא מליקת סימנים מליקה וטרפה ליכא למימר שזה דרך הכשרה דאם לא שהה והניחה לאחר שעשה בה מעשה אין כאן טרפות וכן בכל השוחטים משניקב הושט יש כאן מעשה טרפה וכי גמר שחיטתו מתכשרא אם לא שהה שיעור שהיי' ע"כ, הרי לך כי לענין שהיי' שחיטה ומליקה שוין הם עכ"ל. הרי דמשוה פסול שהיי' במליקה שהוא מטעם טרפות ע"י ההפסק לפסול שהיי' בשחיטה, ונראה שתופס דגם בשחיטה רק מטעם הפסק הוא וכמו שהאריך בזה אחי הגנ"י, וא"כ ליכא לסיועי מיני' ולא מידי ולפ"ז דברי הרדב"ז תמוהים מאד ומרפסן איגרא שתפס דלהרשב"א אין שום פסול שהיי' במליקה ואפילו משום הפסק גרידא ואיך יפרנס סוגיא דזבחים דמבואר להדיא דבסימן ראשון לכו"ע שהיי' פוסלת במליקה, וכן איך יבאר לפ"ז דברי הרא"ה במ"ש דלא איצטריך לאשמועינן, דאי כל שהיי' דעלמא נמי מטעם הפסק הוא שפיר איצטריך לאשמועינן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף