עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''והשביע אתה הכהן. ''' מלמד שהכהן משביעה ואינה נשבעת מעצמה {{תוספת|קד|הרבותא בזה דלא נילף משבועת העדים, דאע"פ דכתיב שם ושמעה קול אלה (פ' ויקרא), ובכ"ז חייב אף בנשבע מפי עצמו, וכן בשבועת בטוי (שם), והו"א דגם הכא כן, לכן חזר וכפל שם הכהן, דמיותר הוא, להורות שהשבועה תהיה דוקא ע"י הכהן.}} [ספרי]. '''ואמר אל האשה. ''' פרשת סוטה נאמרת בכל לשון, שנאמר ואמר אל האשה – בכל לשון שהיא שומעת {{תוספת|קה|נראה פשוט דמדייק משום דאחרי שאמר והשביע אותה הכהן הול"ל ואמר אליה או לאמר, או דהול"ל והשביע הכהן את האשה ואמר אליה, דכן היה הלשון דבוק ופשוט, ולכן דריש שצריך שיאמר לה בלשון שמבינה. ונראה שסמך בזה על הלשון אל האשה עפ"י המבואר ביומא ד' ב' ויקרא אל משה משה שמע וכל ישראל לא שמעו, משום דהלשון אל משה מורה שייחד הדבור אליו ביחוד, והכא דכתיב אל האשה צריך לייחד הדבור אליה, כדי שתתבונן ותתודה ולא יצטרך למחוק שם הקודש על המים, שזהו תכלית אריכות הדבור אליה כפי שנתבאר בהמשך הפרשה, וכיון שכן, מבואר שצריכה להבין דבריו, דבלא זה אין שום תועלת באמירתו. – והנה בגמ' מסמיך דרשה זו על הפסוק ואמר הכהן אל האשה (פ' כ"א), וכתב רש"י דצריך לגרוס ואמר אל האשה [הוא פסוק שלפנינו], והנה באמת כן הוא בספרי סמוכה דרשה זו על פסוק זה, והתוי"ט האריך בזה להסביר גי' רש"י, והנה אנחנו ביארנו ישרת גירסא זו. ואמנם לבד זה תימא שלא העירו דהפסוק ואמר הכהן אל האשה איצטריך לדרשה אחרת שלא יאמר לה ע"י שליח, כמבואר בירושלמי סוטה פ"ז ה"א, ושם בהכרח צריך לגרוס אותו הפסוק כמו שנבאר שם, וא"כ אייתר פסוק זה שלפנינו להא דאומרים לה בכל לשון שהיא שומעת, ודו"ק.}}. (סוטה ל"ב ב׳). '''ואמר אל האשה. ''' פרט למי שאינה שומעת {{תוספת|קו|היינו חרשת, ולא מצאתי דרשה זו בבבלי ובירושלמי וספרי, ורק בירושלמי סוטה פ"א ה"א איתא, החרשת אין אתה יכול להשקותה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן [ויובא בסמוך], ואינו מבואר הראיה בזה, אם לא דנאמר דחרשת היינו כזה שאינה שומעת ואינה מדברת, אבל באמת גם חרשת שאינה שומעת לבד ג"כ אינה שותה, דא"א לה לשמוע השבועה והאלות מהכהן, ולכן נראה שהרמב"ם סמך דין זה על לשון הפסוק הזה מדעת עצמו, כאשר כן דרכו בחבורו בכ"מ להסמיך מעצמו דין ידוע על לשון ברור שבאותו ענין שבתורה, כמו שביארנו כ"פ בחבורנו [עיין פ' שמיני י' ו'].}} [רמב"ם פ"ב ה"ג מסוטה]. '''אם לא שכב. ''' תניא, הילני המלכה עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתוב עליה {{תוספת|קז|כדי שלא יצטרכו לטלטל ספר תורה לכתוב ממנו אותה הפרשה.}} וכשהוא כותב רואה וכותב מה שכתוב בטבלא, ומה כתוב בה אם שכב איש אותך אם לא שכב אם שטית אם לא שטית {{תוספת|קח|נראה דמכוין ואת כי שטית, כי הלשון אם שכב לא כתיב כלל, וקרי להפסוק ואת כי שטית בלשון אם שכב להיותו היפך הלשון ואם לא שכב, ומיושב בזה קושית התוס'. וגם נראה לקיים עפ"י זה גירסת רש"י בריש דף ל"ח א' וז"ל, אם שכב ואת כי שטית, עכ"ל, והמגיהים מחקו דברים אלו. ולפי מש"כ מפרש רש"י שכונת הגמ' שמביא הלשון אם שכב לפסוק ואת כי שטית, ודו"ק.}}. (יומא ל"ז ב׳). '''אם לא שכב. ''' בא לו לכתוב את המגילה כותב מן אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית וגו׳, ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וכותב יתן ה׳ אותך לאלה ולשבועה, ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן {{תוספת|קט|משום דהלשון והשביע הכהן וכן ואמרה האשה אינם מנוסח כתיבת הפרשה, רק צווי לכהן וקבלת האשה את האלות, וע"ע בסוגיא מענין זה.}}. (סוטה י"ז א׳). '''אם לא שכב. ''' מכאן שפותחין בדיני נפשות תחילה לזכות {{תוספת|קי|הנה כאן הוי ענין הפתיחה לזכות כדי לעוררה שתתודה ולא תשתה ולא יצטרך למחוק שם הקודש על המים כמבואר בפרשה, ומפרש בגמרא שאומרים לה, בתי, הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים [ור"ל יש לך התנצלות כשחטאת], ועוד דברים נכוחים כאלה. אבל בשאר דיני נפשות הוי הפתיחה בענין אחר, שפותחין להנדון בזכות ואומרים לו אם לא עשית דבר זה שהעידו עליך אל תירא מדבריהם, והוא כדי שלא יפול רוחו בו וימצא און לו לענות צדקתו אם ישנה בו.}}. (סנהדרין ל"ב ב׳). '''ואם לא שטית. ''' תניא, רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, אי הכי, ואם שכב חנקי מבעי ליה, אמר רבי תנחום, הנקי כתיב {{תוספת|קיא|נראה בכונת הקושיא חנקי מבעי ליה, דאין ר"ל שיכתוב ואם שכב חנקי, דהיינו שתחנק, אלא ר"ל דהול"ל דבר והיפוכו מהנקי, דהיינו שאם נטמאה תענש בנפילת ירך וכו', והכונה כמו שהיה אומר והא הול"ל ואם שכב איש אותך לא תנקי, ותפס לשון קצר חנקי מבע"ל, מפני שהוא לשון קללה ונופל על לשון הנקי. ומשני א"ר תנחום הנקי כתיב, ופירש"י הנקי כתיב בלא יו"ד למדרשיה כמקראו לשבועה ראשונה אם לא שכב תהא נקיה, ובמסורה נמי מדריש אשבועה קמייתא למשדיה אקרא דבתריה ולמימר חנקי ואת כי שטית, כלומר אם שטית תתחנקי, עכ"ל. ובערוך פי' וז"ל, הנקי כתיב, פי' הנקי רוחך מגופך וישאר הגוף נקי בלא נפש, וכיון שיש לדרשו לרעה הרי בפסוק עצמו כתיב קללה ואינה קללה הבאה מחמת ברכה, פי' אחר, והכי משמע ליה לר"מ דבעינן תנאי כפול אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי, ומשמע הנקי עם פסוק שלאחריו והכי הוא הנקי ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, ושקול הוא במקראות שאין להם הכרע. ופי' הנקי כמו ונקתה לארץ תשב (ישעיהו ג׳:כ״ו), וכן נקיון שנים (עמוס ד׳:ו׳), וכן בלשון חז"ל (ב"ק מ"א א') יצא פלוני נקי מנכסיו, עכ"ל, ועיין בחידושי אבן מיג"ש לקדושין שכתב וז"ל, ורבינו הגדול ז"ל [הוא הרי"ף] פי' הנקי גופך מנפשך שיצא רוחך ויהיה גופך נקי ממנו כמה דאת אמר יצא פלוני נקי מנכסיו וכו', עכ"ל, והנה כמה טרודים ויגעים הדברים נראה לכל מעיין. ולי נראה הבאור עפ"י מה שביארנו כ"פ בחבורנו שדרך חז"ל לדרוש אות ה' כמו אות ח' ולהיפך, מפני שהם ממוצא אחד, וכל האותיות שהם ממוצא אחד מתחלפין, כנודע, וכך דרך חז"ל בכ"מ בגמ' בבלי וירושלמי, כמו בברכות ל' ב' בהדרת קודש אל תקרא בהדרת אלא בחרדת, ושם ל"ה א' קודש הלולים דרשו קודש חלולים, ובשבת ל"ב ב' אל תקרא בהלה אלא בחלה, ושם נ"ה ב' עה"פ פחז כמים, הח' דפחז כמו ה', ושם ק"ה א' דרשו ה' דהמון גוים כמו ח', ובעירובין י"ט א' דרשו גיהנם – גי שיורדין לה על עסקי חנם – עריות [עיי"ש במהרש"א והמפרשים לא בארו מאומה], ובפסחים פ"ט א' דרשו מהיות משה – מחיותיה דשה, ובריש מו"ק ב' א' משקין בית השלחין מפרש בגמרא בית השלחין לישנא דצחותא היא, דכתיב ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי, ופירש"י ה' מתחלף בח', ובמנחות נ"ג א' מצה תהיה – תחיה, ובכריתות י"א א' וממאי דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב וחשטח עליו הריפות, ובירושלמי פאה פ"א ה"א דרשו הפסוק כבד את ה' מהונך – מחונך, ובירושלמי שבת פ"ז ה"ב סימן לל"ט מלאכות אל"ה הדברים, א' – חד, ל' – תלתין, ח' – תמניא, הרי ל"ט, וסיימו שם לא מתמנעו רבנן לדרוש בין ה' לח'. ואף הכא אפשר לפרש הכונה דאף אמנם הו"ל לכתוב חנקי, אך מכיון דכתיב הנקי אפשר גם לפרש חנקי בחילוף הה' לח', ועפ"י באור הראשונים כמש"כ, ואין להאריך עוד. ודע דבעיקר הדבר דמפרש שאין בענין פרשה זו תנאי כפול צריך באור, דהא לכאורה כופל התנאי בזה כמו שאמר אם לא שכב ואם לא שטית הנקי, ושוב כתיב ואת כי שטית וכי נטמאת והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר יתן ה' אותך לאלה וגו', הרי זה תנאי כפול. אך הענין הוא דכל שקלא וטריא זו אתיא אליבא דמ"ד בסוגיא דסוטה י"ח א' דשתי שבועות יש בענין זה. אחת שבועה שיש עמה אלה, ואחת שבועה שאין עמה אלה [ע"ל פ' כ"א], ר"ל שבועה על האשה שתגיד האמת ושבועה על הקללה [האלה] שתבא עליה אם הגידה שקר, אבל בשבועה ראשונה (פסוק זה) לא פירש קללה אלא מכלל ברכה, ולכן חכמים דס"ל דשבועה אחת בשני הפסוקים באמת יש בזה תנאי כפול, וקיצור דברים אלו באו ברש"י בסוגיין. – והנה כן קיי"ל כר' מאיר דבעינן תנאי כפול ולא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן. ואמנם מבואר בשבועות ל"ו ב' דזה סבירא ליה לר"מ רק במילתא דממונא אבל במילתא דאיסורא ס"ל גם הוא דמכלל לאו אתה שומע הן, ושאני סוטה דאיסורא דיש בו ממונא הוא, והוא גביית כתובתה. ונ"ל טעם החילוק בזה בין איסורא לממונא משום דאע"פ שע"פ הסברא צריך להבין ולשמוע מכלל לאו הן ומכלל הן לאו, אך לא כל אדם ראוי להבין דבר מתוך דבר, דזה הוא מכח בינה יתירא, כנודע, ולכן בדיני ממונות שצריך להוציא ממון מהמוחזק ע"פ הסברא דמכלל לאו אתה שומע הן, ולפיכך אפשר להמוחזק לומר לא הבנתי דבר מתוך דבר, אבל במילתא דאיסורא לא שמעינן ליה, רק קיימין אסברא דמכלל לאו שומעין הן, וזה הוא מעין מ"ש אין הולכין בממון אחר הרוב כפי שיתבאר למעיין, ויש לפלפל הרבה בזה.}}. (קדושין ס"ב א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף