עריכת הדף "
מעשה רקח/שבת/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''לא ימלא אדם וכו'.''' פרק הזורק דף ק' והרבה יש להתיישב בדברי רבינו ודברי הרב המגיד ז"ל בדין זה ותחילת דבר נאמר דהדבר מבואר דרבינו פוסק כרב חסדא ורבה בר רב הונא דהוו רבים לגבי רב הונא וס"ל דמשפת מיא ולמעלה משחינן אויר הכרמלית דהיינו העשרה טפחים שתופס הכרמלית אלא שרבינו ביאר על נכון מסברא נכונה שאם יהיה גובה מן המים עד שפת דופני הספינה עשרה טפחים הרי יצא מדין כרמלית להדיא ונידון כמקום פטור ובהא כו"ע מודו דסגי בזיז כל שהוא להיכר וזה מכח דרב הונא דס"ל הכי משום דמארעא משחינן ונמצא במקום שממלא שהוא ממקום פטור לרה"י ורב חסדא ורבה בר רב הונא לא פליגי עליה אלא משום דסבירא להו דמשפת מיא משחינן ונמצא מוציא מן הכרמלית לרה"י ולכך בעו מקום ד' על ד' הא לאו הכי על כרחך מודו לרב הונא דבזיז כל שהו סגי ואף דאפילו ברשויות דאורייתא אין כאן אלא איסור בעלמא וכמ"ש רבינו פי"ד ומן הדין היה שיהא מותר לכתחילה ברשויות דרבנן וכמ"ש הרה"מ ז"ל עם כל זה אפשר דהכא בעי זיז משום דלא עבד הנחה במקום פטור כלל והוי כמוציא מכרמלית לרה"י. '''ומאי ''' דאיכא למידק דהיכא דהוא בתוך י' דבעי מקום ד' על ד' מה מועיל כיון שאין שם מחיצות כלל הרי לא מצינו שיקרא רשות בפני עצמו אם אין לו מחיצות והכא כל החידוש הוא כדי שיתחשב מוציא מרה"י לרה"י ולא מכרמלית וקושיא זו הזכירוה הר"ן והרה"מ ומרן ז"ל ותירצו בשם רבינו האיי גאון ז"ל דכיון שהמקום הוא רחב ד' אמות כשעושה נקב באמצע ארבעה טפחים הרי נשארו מן הצדדים עשרה טפחים מכל צד ואמדינן כאילו הצדדים נכפפים עד למטה ונעשים מחיצות ונעשה רה"י גמור והיא סברא דחנניא בעירובין דף פ"ז ואף דלא קיימא לן כוותיה בעלמא מכל מקום כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק כזה שבהיות האדם בספינה אינו יכול לעשות כל מה שעושה בביתו. והרה"מ ז"ל כדי לסלק מעל רבינו קושיא זו כתב דבאומרו שהרי דרך מקום פטור ממלא נראה מזה שדרך הזיז נכנס הדלי ע"כ. כלומר דמדכתב בדין זיז כל שהוא לישנא דדרך מקום פטור ממלא ש"מ דדרך הנקב קאמר וצ"ל דס"ל דכיון שהוא להיכרא אה"נ דלא בעינן שיהא ד' על ד' אבל מכל מקום בעינן שיהא ניכר לכל שבשביל זה עושה אותו ושלא יאמרו מקרה היה לו לכך בעי שידלה דרך הנקב והשתא מינה ילפינן לרישא שבא להתיר ההוצאה מכרמלית גמור לרה"י דפשיטא ופשיטא דבעי גם כן נקב וכל שכן הוא ותו דמן הדין היה צריך למחיצות כדין כצוצרה שהזכיר לעיל אלא שלגבי ספינה היקלו וכו' אמנם בנקב שהוא דבר קל לעשותו ומכל שכן שבזה מוליד המחיצות בכח דהיינו כוף וגוד דבר פשוט הוא. והרי רש"י והתוס' ז"ל פירשו גם כן דבעי מחיצות אף דבגמ' לא הוזכר אלא דלרבינו שכתב סתם וגם פירש קצת בסוף דבריו דין הנקב ממילא שמעינן כתירוצא דרב האיי גאון ז"ל. וע"פ דרך זה פירש גם כן הרב ב"י סי' שנ"ה דברי הטור שכתב כלשון רבינו בדין זיז כל שהוא עיי"ש וכן פסק בשלחנו הטהור זלה"ה. '''אלא ''' שראיתי להרב מגן דוד [ט"ז] ז"ל שנתאמץ הרבה נגד מרן ב"י בזה ועל הרב המגיד ז"ל כתב שתקפה עליו משנתו בפירוש זה עיי"ש. ואני בעניי נראה לענ"ד להליץ עליהם זלה"ה וזה שהרב מגן דוד בנה יסודותיו בהבינו דלזיז כל שהוא לא בעי נקב כלל דאינו אלא להיכר בעלמא ולזה כבר כתבנו דס"ל ז"ל דכדי שלא יאמרו מקרה הוא לו בעינן הנקב דאם לא כן כמאן דליתיה דמי. עוד כתב נמצא דמ"ש הרה"מ בשם רבינו האיי שדרך הזיז הוא ממלא פי' בזיז שיש בו ד' על ד' וכו' ע"כ. ודבר זה לא ינגד הרה"מ ז"ל כמ"ש לעיל. עוד כתב וז"ש הטור והרמב"ם אבל אם הוא למעלה מי' וכו' הרי שלא זכרו כאן שיעשה נקב בזיז כמ"ש ברישא וכו' ע"כ. ואחרי אלף מחילות זה אינו דהרמב"ם לא כתב ברישא דבעי נקב א"כ אין כאן השגה מזה על הרב ב"י. ומ"מ בדעת רבינו וגם בדעת הטור יש ליישב שהרב ב"י הבין בדבריו כמ"ש הרה"מ בדעת רבינו ואם כן הרי ביארו. עוד כתב דלישנא דרבינו האיי שמביא הרה"מ אטעיתיה להרב ב"י שסבר דמ"ש הרב המגיד שדרך הזיז הוא ממלא פי' בזיז כל שהוא ולא עיין יפה וכו' ע"כ. ואני אומר דעיין ועיין על נכון ודבריו אמת וצדק דאיך אפשר שיהא סבור כן כיון דקושיית רבינו האיי קיימא אד' על ד' דוקא ובתוך י' וחס ליה למרן להבין כן אלא הדבר ברור שהבין כדברי הרה"מ דמדיוקא דלשון רבינו והטור שנמשך אחריו הבין כן כמבואר וכמ"ש. עוד כתב ז"ל על דברי הרה"מ שדייק לשון רבינו שכתב שהרי דרך מקום פטור ממלא שר"ל על ידי הנקב כתב וז"ל ותקפה עליו משנתו של רבינו על ב"י והרה"מ בפירוש זה דאם תאמר שיש שם נקב ממילא תאמר שיש שם מחיצות וכו' ע"כ. ולפי מ"ש לעיל דאין זה אלא להיכא שזה הזיז נעשה בשביל זה כי היכי דלא ליתו לאחלופי ממילא ידוע דאין צריך מחיצות כלל. עוד כתב ז"ל כשמוציא מהזיז לדופני הספינה שסומכים אליו גבוה ג' לאו שם מקום פטור הוא אלא דרך כרמלית וכו' ע"כ. ואני אומר דהא נמי לא קשיא חדא דרבינו כתב למעלה מי' דמשמע יותר גבוה ואף לפי מה שהבין ז"ל שיתכן בדרך זה מ"מ כשמגביה הדלי להביאו אצלו על כרחו הוא מוציאו מאויר הכרמלית לאויר מקום פטור והמוחש לא יוכחש. את כל זה ראיתי בקוצר דעתי להליץ בעד הרבנים הנ"ל זלה"ה וכבוד כל אחד במקומו עומד.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף