עריכת הדף "
חתם סופר/גיטין/לג/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''ושרו א"א לעלמא.''' לפירש"י דהוה מתקנת ר"ג נקיט שרו א"א כמ"ד משום ממזרות וה"ה למ"ד משום עגונה הל"ל איכא משום עגונא כמ"ש תוס' אלא שצריך ביאור אלו היה עושה רק שליח א' היה די אם מטריח לבטלו בפניו דכולי האי לא טרח ואלו עשה עשרה שלוחין מ"ט לא סגי בהטריחו לבטל בפני א' מהם. אבל האמת יורה דרכו התם בשליח הולכה מסתמא והבעל צריך לרדוף אחריו אפי' פסיעה א' לא טרח לצעורי. אך הכא בשלוחי כתיבה שנשארים פה וכותבים ומה לו אם מבטל שלא בפניו או בפניו אפשר שלא בפניו טריחא טפי שצריך לבטל בפני שנים ובפניו אין צריך וכיון שהוא עמו בעירו מאי טירחא טריחא למישרא המיינותי' אתמהה. אבל כשמטריחין אותו לחזור אחר עשרה המפוזרים אפי' באותו העיר שפיר הוה טירחא וזהו תקנת עגונות. ומ"מ יפה כ' תוס' כיון דר"ג הזקן לא נמנה בהדיא אאמר לעשרה אלא סתם אמבטל שלא בפניו וכיון חששת העגונות שוים אין לומר שגם זה בכלל גידרתו כיון שאין שוה. ומפרשים אחרונים לא עמדו בזה: '''צריכי בי עשרה למשלפא.''' בודאי סברא דאורייתא דהא לר"ל לא אתי דיבור ומבטל דיבור כלל ולר' יוחנן נמי הרי כתב רמב"ן דלא אתי דיבור שלא בפניו ומבטל דיבור שבפניו אא"כ מבטל בפני ב' או ג' וה"נ אמרינן לא אתי דיבור דיחיד ומבטל דיבור שברבים דאלימי טפי ויפה כתב מהרש"א דהתוס' שכ' ותימא כיון מדאורייתא יכול לבטל שלא בפניהם וכו' אלישנא קמא קאי וצ"ל הא דציינו אלישנא דצריכי בי עשרה משום דלא הוה פסיקא להו דללישנא קמא קאמר אפי' אותן שביטל בפניהם יכולין לכתוב אך כיון דלל"ב יכולים לכתוב א"כ ע"כ גם לל"ק הדין כן דאל"כ לימא הך איכא בניהו כמ"ש רמב"ן וכמ"ש לעיל וע"כ הקשו: '''כולכם מהו.''' כתב רמב"ן מדלא קאמר איכא ביניהו אי צריך דוקא הני עשרה או עשרה אחריני ש"מ אפי' ללישנא בתרא צריך הני עשרה למישלפא. פי' דס"ל הך איבעי להו הוה כמו מאי ביניהו כולכם איכא ביניהו ומדטרח להמציא איכא ביניהו דכולכם ולא אמר איכא ביניהו בעשרה בלא כולכם ש"מ דליכא ביניהו מידי. ורשב"א דחה דלאו איכא ביניהו הוא אלא כמו מאי הוה עלה ונפקא מיני' באומר כולכם והה"נ הומ"ל שארי איכא ביניהו ודבריו צריכין ביאור מה לי אי הוה האיבעי ע"ד איכא ביניהו או ע"ד מאי הוה עלה: ונ"ל דאורחא דש"ס דהאי דאמר מאי הוה עלה הוא בעצמו האומר התא שמע. וא"כ י"ל כיון שידע לפשוט איבעיתו מברייתא אמר לשנים וכו' דדמי לכולכם ע"כ העמיד נפקותא בכולכם וה"ה לשארי נפקותת דהכל תליא זה בזה אלא דנקיט שקלא וטריא דילי' דומיא דברייתא דמייתי למיפשט. אבל אי הוה מאי ביניהו אינינו הוא הפשתן תא שמע א"כ הל"ל איכא ביניהו מיני' ובי' כרמב"ן ע"כ כתב רשב"א דהוה כמו מאי הוה עלה: '''בעדי הולכה.''' לפמ"ש לעיל דבאמר לעשרה לא שייך עגונא אלא בעדי כתיבה אבל שהשליח שם לדרך פעמיו ואיכא טירחא גם בא' שוב לא שייך למגזר משום עגונא. וא"כ ע"כ למאי דמוקי היינו כמ"ד משום ממזרת וא"כ רב ששת דס"ל בפני שלשה ומשום עגונה ע"כ לא מיתוקמא ברייתא אלא בעדי כתיבה וכמ"ש לעיל דלרב ששת דאינו חוזר ומגרש בגט משום דבלשון ביטול השליחות הוה ביטול הגט מכ"ש ביטול כל השלוחין ולא מיתוקמא ברייתא בעדי כתיבה: '''וכי מה כח ב"ד יפה.''' צ"ע וכי לא ידעו דפליגי בזה רבנן ורשב"ג ועשה רבי כרבנן ומנ"ל לר' פרטא להקשות כל כך בפשיטות לרבי. ורבי מ"ט הדר בי' מיד והלא כרבנן עביד. ולולי דמסתפינא הייתי אומר רבי כבר מקודם זה הדר בי' בבטלו מבוטל ועביד כרשב"ג מה כח ב"ד יפה ועכשיו כשבא לעשות מעשה בשום היתומים הזכירו ר' פרטא כאומר מ"ש בביטלו מבוטל שחזרת בך משום מה כח ב"ד יפה ומ"ש הכא וחזר בו רבי גם בשום היתומים ולפ"ז לק"מ קושי' תוס' ד"ה וחזר בו וכו' גם ד"ה התם ממונא הכא איסו' עיין וק"ל: וחזר רבי עשה כרשב"ג עיין תוס' ומה שפי' מהרש"א הוא דחוק דהרי המבטל בפני ב"ד אין הב"ד עושים כלום אלא מקבלין דברי המבטל ומה שייך לומר שהם מבטלים דברי ר"ג הזקן שהוא הב"ד הראשון שתיקן. ואדרבא נהפוך היא דבשום היתומים הב"ד הראשון טעו ובאו ג' דבקיאי בשומא והם ב"ד ב' ומבטלין דברי שום של ב"ד הראשון. אך כוונת קושי' תוס' כפשוטו הא בבטלו שלא בב"ד טעמא דרבי משום היכי דאיכא טעם וסברא יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה וכמ"ש לעיל בשם תוס' יבמות פ"ט ע"ב ד"ה כיון דלא יריתא וכו' ע"ש: '''ואמר להו זילו אטמורו.''' פירש"י לסהדי. והקשה מהר"ם שי"ף א"כ הוה רק שנים וככולכם דמי ולא א"ש ללישנא קמא אלא הגירסא ואמר לן ר"ל לחמשה סבי ע"ש. ולפע"ד גם רש"י ס"ל דלהני ה' סבי כולהי אמר כתבו ותנו ואמר ר' יאשי' לתרי סהדי מן אותן ה' שיבררו ב' מהם לכתוב ולהם אמר להם זילו אטמורו וג' נשארו לפניו בבהמ"ד ולפניהם אותן הג' שנשארו לפניו לא הו"מ לבטל דהרי אשקלי' אגיטא והי' מכין אותו אבל לפני אותן שנים שפרשו מבהמ"ד לכתוב הגט לדידהו אמר זילו אטמורו. ומקשה ש"ס למה אטמורו ליזלו בשוקי בראי כיון שנתפזרו שהרי הג' מהם נשארו בבהמ"ד ושם א"א לבטל בפניהם דמכין אותו ואותו שבשוק הוה רק מקצת ואינו יכול לבטל אע"כ כרבי ס"ל בהא וק"ל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף