עריכת הדף "
חתם סופר/ביצה/לט/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> משום דהוה דשיל"מ מ"ש תוס' כאן בתחומין החמירו ובעירובי' כתב להיפוך מ"ה ע"ב ד"ה איבעי' אימא וכו' ולק"מ דלענין ספיקא קיל טפי אבל הכא לענין ביטול מחמרי' לא משום חומרא דתחומי' אלא משום דעכ"פ עיקרו ממונא הוא וממונא לא בטיל אע"ג דמסקינן דה"ל איסורא מ"מ כיון שמצורף לזה שהוא דשיל"מ ויש בו ג"כ כח ממון לא בטיל. משא"כ ספיקא אדרבא ספיקא דממונא קיל טפי להמוחזק למימר הני מיא אינהו נינהו ולא אזלא לעלמא: כגון שהוציאו בקיסם לפי סוגי' דברכו' נ"ג ע"א הומ"ל תרוויי' איירו בקיסם ופליגי אי אמרי' קמא אזל ומה שעקר לא הניח או נימא איסורא קיימא. ולא צריכי' למוקמי' בתרי טעמא חדא בדאדיי אדויי וחדא בקיסם. ותו דדוחק גדול לומר משנתינו בדאדיי אדויי דרישא בתחומין שלהבת בכל מקום לא שייך לומר כן. ולוקי מתני' רישא בקיסם וסיפא בדאדיי אדויי ה"ל תרי טעמי' עיין בזה ונ"ל משו"ה לא מייתי לי' רמב"ם דמיירו בדאדויי אדויי ומשמע אפי' בקיסם נמי אחרי שהעליתי כן מצאתי ממש קרוב לזה במרכבת המשנה סוף הלכות שבת ונהניתי: כרגלי אנשי אותה העיר מ"ש תי"ט על שיטת הטור ממתני' דלעיל ל"ו ע"א שאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכי' ע"ש י"ל ולחלק התם אפי' אלף שותפי' א' יכול לעכב על כולם בכל עניניהם שלא יעשו נגד רצונו. משא"כ בני העיר אע"ג דדינם כשותפי' מ"מ אין היחיד יכול לעכב על הרוב ודעתו ורצונו בטיל בדעת ורצון רוב בני העיר כמבואר בש"ע חו"מ סי' קס"ג. ועמ"ש עוד תי"ט בישוב דעת הרשב"א לחלק בין ברירה דלעיל לדהכא יובנו דבריו יותר עפ"י מ"ש ר"ן בנדרי' מ"ו ע"ב ד"ה אבל יש בה וכו' אבל הרמב"ן ז"ל כתב וכו' דהכא לא שייך שיהי חצי שבת למזרח וחציו למערב דאין קנין שביתה לחצי היום כמבואר במתני' דעירובי' ל"ח ע"א ע"ש וכו' ע"ש. אבל לדעת רשב"א לשיטתי' בחידושיו שם לא א"ש כולי האי דברי תי"ט: '''כרגלי הממלא ''' פירש"י דלחומרא יש ברירה ותי"ט הוסיף דבדרבנן יש ברירה ודברי' תמוהי' לכאורה דבדרבנן אמרי' יש ברירה לקולא. והנלע"ד עפ"י מה שפי' ר"ן ר"פ השותפים דטעם דאין ברירה דאין קנין חל על ספק וצ"ל רבנן תקנו קנין שלהם היינו קנין עירוב שתקנו הם יקנה מספק ולרוב פעמי' הוא קולא שיקנה עירובו והשתא אע"ג דהכא אירע שהוא חומרא מ"מ אין כאן ספיקא דנימא ספק דרבנן לקולא אלא הקנין נקנה אפי' על דבר מסופק וממילא נולד מזה חומרא ומיושב נמי קו' מהרש"א אפירש"י מלקמן חלקו גדיי' וכו' עיי' וק"ל: מר סבר בירא דהפקרא מה שקשה מפירש"י דכאן על מה שפירש"י פ"ק דב"מ דבשעושה שליח יכול לתפוס לבע"ח ועיי' היטב בש"ך ח"מ רס"י ק"ה. כתבתי במקום אחר אפשר לא כ"כ רש"י אלא לפי הסוגי' דב"מ דאמר המגבי' מציאה לחבירו לא קנה חבירו משום דהוה תופס לב"ח משמע תופס לב"ח פשיטא לי' מסברת חוץ. ובפ"ק דגיטין אמרי' תופס לבע"ח באנו למחלוקת ר"א ורבנן משמע תופס לבע"ח אתי' ממציאה ותלי' בפלוגתא. ע"כ ס"ל בלא עשאו שליח פשוט דאינו יכול לתפוס לבע"ח ואתי' מציאה מבע"ח. אך בעשאו שליח אין הסברא פשוטה כל כך ומזה לא מיירו ר"נ בפ"ק דב"מ ובגיטין מיירו בעשאו שליח ובזה באנו למחלוקת ר"א ורבנן ולרבנן דקיי"ל כוותי' אפי' בעשאו שליח נמי לא קנה וה"ה וכ"ש תופס לבע"ח דלדינא לא קנה נמצא לדינא מודה רש"י לכל הפוסקים: ועוד כתבתי בחי' פ' הכותב דא"נ נימא מקרא לא תלקט לעני מוכח אפי' עשאו שליח לא מהני. מ"מ חידוש דבכל התורה שלוחו כמותו ואין לך בו אלא חידושו דומי' דהתם לבעה"ב אזהר רחמנא שלא יהי' שליח לעני והבעה"ב א"א בשום [אופן] שיזכה לעצמו דאם יפקיר נכסי' אינינו שוב בעה"ב וכיון שאין שום מציאו' שיזכה בעה"ב אינינו נעשה שליח אבל שליח לתפוס חוב אם אותו חוב יכול לכתוב הרשאה עליו נמצא אלו הי' הבעלי' כותבין הרשאה זיל ואפיק לנפשך הי' יכול לתופסו א"כ השתא נמי אע"ג דלא כ' לי' הרשאה נעשה שליח ולא דמי לקרא דלא תלקט דהתם א"א דאיהו עביד. ומשו"ה בשמעתין דעיקר מילוי מים הוא להוליכו חוץ לתחומו וזה א"א לו בשום אופן א"כ ואינו נעשה שלוחו אע"ג בעלמא אדם נעשה שליח לקדש אחותו אע"ג דאיהו לא מצי לקדשה לעצמו. מ"מ כיון דאיתי' בקידושין דעלמא נעשה שליח. אבל הכא גזירת הכתוב הוא לא תלקט לעני כיון שאינו יכול למיעבד אותו דבר עצמו אע"ג דאיתי' בלקט דעלמא וה"נ כיון שהוא לא מצי אזיל בתחומו של זה לא נעשה [שליח] וכן האי דר' יימר בפ' הכותב י"ל בזה דהתם לא הו"מ למכתב הרשאה אמטלטלי דלא הי' יכול להוציא בדייני' אלא ע"י תפיסה וממילא אינו נעשה שליח לתפוס: וראיתי בפני יהושע פ"ק דב"מ שהקשה אי ס"ד דהמגבי' מציאה לחברו קנאו המגבי' א"כ מה הועילו חכמים שלא יקנה מי שהגבי' בשבילו משום דחב לאחרים הא אכתי לית להו לאחרים מידי שהרי יהי' להמגבי' ולפע"ד לק"מ שצריך להסביר מאי חב לאחרים שייך במגבי' מציאה ע"כ היינו שהקב"ה הפקיר עולמו לברואיו ויהי' כ"ע שוים זה כזה ולא שיזכה א' בד' ידים ולכ"ע לית להו אלא ב' ידים והיינו זה שעושה לו שליח לקנות מציאה זו בעדו והוא בעצמו יעסוק לעצמו במקום אחר. ולכ"ע ליכא זכי' אלא במה שהם עושים לעצמן ולא יתכן כן אבל אם כל א' יזכה לעצמו אין זה חוב דכמו כן יזכה כל אדם לעצמו במקום אחר אשר יזמין לו ה' ולכן במה שזכה המגבי' לעצמו לא הוה חב לאחריני אבל אם יזכה בשביל פלוני ה"ל חב לאחריני והבן זה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף