תרועת מלך/יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תרועת מלך יא

סימן יא בגדר אשתו של אדם מתה בעוון נדרים
(ראש השנה דף ו.)

א

[א] בהך דאין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו מה לשלם, פירשו תוס' דהך ממון היינו ממון שנדר, והך דבך חטא ולא באשתך מיירי שעבר על בל תאחר אבל שילם אח"כ, והקשה הטורי אבן כיון דבעון של בל תאחר אין אשתו מתה, אם כן האיך משכח"ל שתמות, הא כל ימיו בעמוד ושלם קאי, ושמא ישלם לאחר זמן קודם מותו, ולא עבר רק על בל תאחר, ואין לומר דקמי שמיא גליא שלא ישלם, הא אין הקב"ה מעניש על שם סופו, ואין לומר שאחר מיתה מתה אשתו, הא אמר למה יקח משכבך מתחתיך משמע בעודו בחיים, ותירץ שבגמר דעתו תליא שאם גמר בדעתו שלא לשלם מתה אשתו, וכן הביא מדברי הר"ן פ"ב דסנהדרין דכשגמר דעתו שלא ליתן, אבל עני או שעבר על בל תאחר לא מתה אשתו עכ"ד הטורי אבן, והנה לדבריו עדיין קשה דכיון דבגמר בדעתו שלא ליתן תליא מילתא, אם כן מה זה שייכות להך דלמה יקח משכביך מתחתיך, הא כמו גבי הך דמילה שאף שיש לו ערלה, וגם הוא יכול למול כל שלא מל את עצמו עובר בכרת, כמו שמבואר גם כן בזה מדברי הטורי אבן עצמו, אם כן הוא הדין בנדרים אם גמר שלא לשלם אף שיש לו, הוי למימר דאשתו מתה, ולמה מפורש בקרא אם אין לך לשלם למה יקח משכביך מתחתיך, ונראה להוסיף בזה דכמו דגבי מילה, אף דבגמר שלא למול עצמו, אם מל עצמו פקע הכרת כמפורש בזבחים (ק"ו) דמילה יש לה תקנה, ה"נ גבי הך דנדרים אף אם גמר שלא ליתן בנתן אח"כ פקע האיסור, ואין אשתו מתה, אם כן כיון דכופין על הצדקה כדנפקא לן מועשית אזהרה לב"ד שיעשוך, לא משכחת לה שתמות אשתו דהא כופין לו לשלם אם כן זה דאשתו מתה הוא אם אין לו לשלם וגמר בדעתו שלא ליתן דשוב לא יועיל מה שכופין אותו שאין לו לשלם, אז מתה אשתו ולכך בעי תרתי אין לו לשלם, וגם גמר שלא ליתן או כמו שכתבו תוס' ר"ה (ו) ד"ה יקריב שאם מחזר להוציא מעותיו ממשכנין, א"כ אם מחזר להוציא שפיר דין הוא שזה הוי גמר שלא ליתן, ואז ממשכנין ואם אין מה למשכנו אז מתה אשתו וז"ב.

ב

[ב] ומהאי טעמא תמוה לענ"ד מה שרצה הטורי אבן לפרש בעוד גונא אחריתי דמיירי בשקבע זמן לנדרו ועבר זמנו עבר על הנדר ואין יכול שוב לקימו שוב אז מתה אשתו עכ"ד, ופלא על הטורי אבן איך נוכל לפרש כן הרי ר"א אמר מפורש אין מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו לשלם ולפי"ד בעבר זמן הנדר כבר ביטל נדרו ואין מבקשין ממנו עוד כלל ממון, לזה נלע"ד דהעיקר כמו שפירש הר"ן וכפי שכתב הטורי אבן בתירוץ א'.

אלא דעל תירוץ א' יש לפקפק לפימש"כ דגם באין לו ממון לשלם, כופין אותו שיפעול וישלם בנדר וצדקה, אם כן הרי עדיין אף אין לו לשלם כופין אותו שיפעול וישכור עצמו וישלם, שוב למה מתה אשתו, הא ישלם ויפקע העונש, וצריך לומר דמיירי שאין יכול לפעול ולהרויח רק כדי חייו , וכיון שהוציא הממון שהיה יכול לשלם, והסיח דעתו מלשלם שוב אשתו מתה והבן.

· מעבר לתחילת הדף