שיחה:רש"י/שבת/עח/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רש״י ד״ה אמר אביי הכא בתלמיד[עריכה]
"כגון שולי דנגרי" שאומר לו רבו לך ופנה לי המקום, צ״ע מדוע לא פירש כפשוטו תלמיד הלומד תורה אצל רבו? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
- נראה ליישב שהרי מדובר כאן שהלך התלמיד ועשה מעשה איסור שהוציא הדברים לרשות הרבים. ונראה שלכך פירש רש"י שלא מדובר ברבו בתורה שבודאי לא יצווהו לעשות דבר איסור. ואף אם נעמיד באופן שאמר לו לפנות לסעודה ולא אמר לו לפנות דווקא דרך רשות הרבים, אך גם קשה להעמיד בתלמיד חכם שיעשה כדבר הזה ולכך העמיד רש"י בשולי דנגרי.
- עוד היה אפשר לומר שעצם הציור שאמר לו רבו לך ופנה לי המקום לסעודה לא שייך כל כך בתלמיד הלומד לפני רבו אלא יותר בעוזרו כשולי דנגרי.
- והיה נראה יותר מזה לחדש בהקדם מה שיש לתמוה על פירוש רש"י כאן שפירש שאביי מעמיד הברייתא כדעת רשב"א ואזיל לטעמיה שבמחשבתו של זה נתחייב זה. והוא תמוה מדוע להעמיד הסוגיא כרשב"א. ולולי דבריו היה אפשר לפרש שבכהאי גוונא כולי עלמא מודו והיינו שכשההוצאה נעשית בעבור אדם אחר ובציווי אף ללא תורת שליחות מכל מקום נמדד שיעור ההוצאה על פי אותו אחד. ולכן בתלמיד לרבו כיון שעושה זאת אחר ציוויו של רבו לפנות המקום לסעודה לכך מודדים השיעור בהתאם לחשיבותו גבי רבו. ולפי זה נראה להוסיף ולחדש שאין זה שייך אלא במקום שהתלמיד פועל פעולות אלו על פי רבו וזה שייך דווקא בשולי דנגרי שפעולות החול כגון אלו עושה אותם כחלק מהיותו שוליית הנגר, משא"כ תלמיד לרבו כיון שביטולו לגבי רבו הוא בלימוד תורה אף אם ימצא שיעשה זאת לרבו מכל מקום לא נגדיר שיעור הוצאתו על פי רבו בכהאי גוונא. ומכל מקום דברינו נדחים אחר שרש"י לא פירש כן. ש"ס יידן (שיחה) 20:19, 25 במאי 2020 (UTC)