שיחה:בבלי/שבת/לח/א

כמה הערות בסוגיא וברש"י

א. רב נחמן בר יצחק אמר לאיסורא מבשל הוא דלא אתי לאיערומי וכו'. ועיין רש"י שהעמיד החילוק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן. ויש לדון האם גם לשיטתו עדיין קיים החילוק דרבה ורב יוסף בין עביד מעשה ללא עביד מעשה, או שחילוק זה אינו וכל החילוק הוא בין איסור דרבנן לאיסור דאורייתא. ונפקא מינה בכל איסורי דרבנן בקום עשה אם גם בהם נאסור או שרק כשקיימת הסברא שיאמר שכחתי והיינו שכלל לא עביד מעשה אלא שכח הקדירה שמא רק בכה"ג גזרינן.

ב. מיתיבי שכח קדירה על גבי כירה כו' בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. צ"ב שהרי עסקינן באופן ששכח ומה שייך תו לומר במזיד לא יאכל. ודבר זה הוקשה לרש"י ולכך פירש: בשוגג, כגון האי דשכח כו', במזיד, דלא שכח אלא הניח, עכ"ל. אך יעויין בהמשך הסוגיא המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל וה"ה לשוכח, משרבו משהין במזיד ואומרים שכחים אנו חזרו וקנסו על השוכח, ועיין רש"י שם (ד"ה וה"ה) שפירש וה"ה לשוכח דהמשהה נמי מבעוד יום אם שכח בשוגג יאכל ואם במזיד השהה לא יאכל, ופשוטו משמע שפרש"י תיבת 'לשוכח' היינו למשהה וע"כ אמר שה"ה לשוכח שיש חילוק בין השהה במזיד להשהה בשוגג, ולפ"ז יקשה מדוע כאן לא פירש שכח קדירה דהיינו השהה. אך באמת אין בכך כלום כי אין טעם לפרש ששכח היינו השהה ומה שפרש"י לגבי וה"ה לשוכח היינו שהוקשה לרש"י כיון שכל הנדון הוא בשכח דהיינו בשוגג מדוע אמרינן 'וה"ה' דמשמע שכל הדין שווה, ועל כך פירש שאכן גם לענין משהה יש חילוק בין שוגג למזיד איך אין כוונתו שפירוש שוכח היינו משהה.

ג. כאן בגרופה וקטומה כאן בשאינה גרופה וקטומה. לפי זה שנחלקו בשאינה גרופה וקטומה אם כן בטלה קושיית הגמרא דר"מ אדר"מ שהרי מה שאסר ר"מ שם היינו באינה גרופה וקטומה. ועיין בתוספות ולא עיינתי בדבריהם כל הצורך.

ד. כשהלך רבי יוסי לציפורי וכו'. ואף שלא מפורש שם דאיירי במזיד אך עכ"פ אף אם אסר להם בשוגג הלא כ"ש שיאסור להם במזיד. ש"ס יידן (שיחה) 21:25, 18 באפריל 2020 (UTC)