שדי חמד/כללים/ב/קכ
|
< הקודם · הבא > |
קכ בריאת העולם דנחלקו ר' אליעזר ור"י אם היה בתשרי או בניסן כמ"ש בפ"ק דר"ה (דף יו"ד ע"ב) היה בעיני לדבר פשוט דלר"א דאמר בתשרי נברא העולם אין הכונה לומר שתחלת הבריאה היתה בתשרי אלא התחלת הבריאה היתה בכ"ה באלול ואדם נברא באחד בתשרי (ומילדותי אני נוהג ע"פ מ"ש מר"ן חיד"א בס' ברכי יוסף סי' תקפ"א אות י"ט בשם הרב מוהרי"ש לינגו בכ"י בשם ס' מספרים תהלות ה' ללמוד ביום כ"ה באלול פרשת בראשית עד יום אחד וביום כ"ו פרשה שניה עד יום שני וכן ע"ז הדרך בכל יום עד שביום ר"ה ילמוד פרשת יום הששי שבו נברא העולם היינו בריאת האדם) וכ"כ התוס' בר"ה (דף ח' ע"א) בד"ה לתקופות דלר"א דאמר בתשרי נברא תחלת הבריאה היתה בכ"ה באלול והתוס' לא הראו מקום ע"ז. אמנם הר"ן בהלכות שם אמתניתין בארבעה פרקים העולם נידון הביא פסיקתא דתני בהדיא בכ"ה באלול נברא העולם וסיים והא דתניא בגמרין ר"א אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קאמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי עכ"ל. וכן פשיטא ליה לרש"י בס' הפרדס (דף מ"ג ע"א) וז"ל למה אנו אומרים בר"ה היום הרת עולם וכי בר"ה נברא העולם והלא בכ"ה באלול נברא פירש רבינו הרת לשון דין וראיה כי במשלי בכל מקום שכתב ריב או מדון או מצה מפרש המתרגם הרת לכך אומרים בר"ה היום הרת ואין הרת אלא דין עכ"ל ראינו כמה נדחק בפירוש המלה הזאת (דאין דרך צחות הלשון להבליע תיבה ארמית בין תיבות לשון הקדש היום עולם וכו') לפי שפשוט בעיניו שבכ"ה באלול נברא העולם וכן משמעות השבולי הלקט בסס"י ר"ץ ופשרון היום הרת יש מפרשים אותו על לשון המקרא (ירמיה כ') ורחמה הרת עולם הרחם שלה יהיה הרת עולם כלומר אשה שהריונה שוהה בגופה עולמים והיום הזה היה הריונו של עולם והיום הרת הארץ כל תולדותיה שהרי בתשרי נברא העולם כדאמרינן כמאן מצלינן זה היום וכו' כר"א וי"מ שהוא לשון דין וכו' עי"ש ופשוט דמ"ש והיום הרת הארץ כל תולדותיה אין הכונה על תחלת הבריאה דאינו נופל הלשון והיום הרת כל תולדותיה שהרי הבריאה בששה ימים היתה ולא ביום אחד אלא כונתו על גמר כל הבריאה שביום הזה נגמר כל הבריאה וא"כ מובן דההתחלה היתה בכ"ה באלול כ"כ הרב ש"צ בקונטרס שלמי חגיגה דף שי"א ע"ג בשם הרב וד"א בפירוש הרת עולם כי בתשרי נברא העולם והיה הריונו כי ההריון יאמר גם על הלידה כמו הורה גבר וכו' בכ"ה באלול נברא העולם וביום ששי שהוא ר"ה נברא אדה"ר נמצא שהיום נגמר הריונו של עולם וכו' עכ"ל ובהגהות הג"מ שמחה אבד"ק דעסויא (בהש"ס דפוס רא"ם) ע"ז התוס' הנ"ל הראה מקום לדבריהם דהכי איתא בויקרא רבה ר"פ כ"ט ושם בחי' הרד"ל ציין לעיין בפרקי ר"א פ"ח ובמ"ש הוא שם ואין מצוי אצלי לעיין בו וכ"כ הרב צדה לדרך במאמר ד' ריש כלל ה' דמ"ש בתשרי נברא העולם לא רצו שתחלת הבריאה היתה בתשרי אבל בריאת האדם שהוא המכוון בעולם השפל ולפי שסוף המחשבה היא תחלת מעשה והאדם הוא סוף המחשבה שנברא בר"ה ובו ביום שב מחטאו וכו' הוא היום הנאות לזמן התשובה וכו' עכ"ל, הנך רואה אמבוהא דרבנן קדישי קמאי ובתראי נקטי בפשיטות דתחלת הבריאה לא היתה באחד בתשרי רק בריאת האדם היא היתה בר"ה ומה מאד תמוהים דברי רבינו הלבוש בסי' תקפ"א וז"ל ואין מתחילין לקרות פרשת בראשית ביום ר"ה שכן היה ראוי להיות דהא קי"ל בתשרי נברא העולם דהיינו ביום ר"ה התחלת הבריאה והיה ראוי מפני זה לקרות פרשת בראשית מ"מ אין קורין אותה כדי שלא ירגיש השטן ויאמר ודאי שהוא ר"ה הואיל ומתחילין בו את התורה והוא יום ראשון שנברא בו העולם עכ"ל הנה קרא ושנ"ה שתחלת הבריאה היתה ביום ר"ה והוא פלא אם לא ראה דברי התוס' והר"ן שכתבו בהיפך עפ"י דברי רז"ל במד"ר ובפסיקתא וכן תמיה לי על הרב מג"א ברס"י תקצ"ב שראה דברי הרב הלבוש בזה והשיגו עמ"ש דקי"ל בתשרי נברא העולם מדברי התוס' דף כ"ז ד"ה כמאן מצלינן שכתבו דקי"ל כר' יהושע וכו' עי"ש ועל מה שהבין הרב הלבוש במאמר ר"א בתשרי נברא העולם דר"ל תחלת הבריאה שתיק ליה מישתק ואנכי לא ידעתי מה זו שתיקה ולא נתקררה דעתי להגיה במקום התחלת הבריאה סוף הבריאה ובמקום והוא יום ראשון וכו' והוא יום אחרון שנברא בו העולם ולא ראיתי במפרשים החונים סביב השלחן שנתעוררו בזה וצ"ע. ומה שהקשה המג"א עליו מדברי התוס' בדף כ"ז כן יש להקשות על הרב הלבוש דהר"ן בפ"ק דר"ה שם כתב מפורש דקי"ל מסתמא כר"י לגבי ר"א וסיים וההיא דאמרי' בפרק ראוהו ב"ד כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך כר"א פירשתיה במקומה ע"כ (עיינתי שם בהלכות ולא מצאתי מזה ואולי הוא בחידושיו ואמ"א) ואיך פשיטא ליה להרב הלבוש דקי"ל כר"א ואחר חיפוש מחיפוש מצאתי את שאהבה נפשי הרב המפורסם מוהרי"ף יצ"ו בס' יפה ללב ח"ב בקונטרס יפה תלמוד בחי' למס' ר"ה על דברי רש"י בדף ל"ב ע"א שהביא תנא דמסייע להרב הלבוש מר ניהו רבינו סעדיא שהביא הרד"א בדף צ"ט ע"ג וז"ל ומה שציונו הבורא יתברך לתקוע בשופר בר"ה יש בזה עשרה ענינים הענין הראשון מפני שהיום היתה תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה את העולם ומלך עליו עכ"ל והוא כדברי הרב הלבוש ועמד מתמיה עליהם והביא כמעט כל מה שהבאתי למעלה (חוץ מדברי הפרדס והשבולי הלקט וברכ"י שלא ראה דבריהם) והוסיף להביא שכ"כ רבי בחיי בפרשת בראשית העולם נברא בכ"ה באלול ומ"ש בתשרי נברא העולם ר"ל בתשרי נשלמה הבריאה וגמר הכל כי הוא חותם תבנית ומפני זה לא יכלו לומר באלול נברא העולם כי הלכו אחר הגמר והחתימה עכ"ל ושכ"כ באגודה בפ"ק דר"ה סי' ד' ומסיק דבריהם בצ"ת. וראיתי עוד שם שכתב דבמחלוקת ר"א ור"י קי"ל כר"א דבתשרי נברא העולם כמ"ש רבינו בחיי בפ' בראשית והרב הלבוש בסי' תקפ"א ותקצ"ב ע"ב והרב עיון יעקב בחי' לר"ה על דף ג' והכי איתא בפסיקתא בפ' פנחס על פסוק ועשיתם עולה והובא בילקוט ראובני דף קנ"א רע"ד והכי איתא בירושלמי בפ"ק דע"ז הלכה ב' ודלא כהרב שדה יצחק שכתב דקי"ל כר"י אף שכ"כ התוס' בדף כ"ז אנן לא קי"ל הכי אלא כר"א אתו"ד נר"ו ואומר אני ההדיוט שגרם להרב נר"ו לכתוב כן לפי שלא ראה שהר"ן כתב דקי"ל כר' יהושע וכן הביא בשתיקה הרב ב"ח בסוס"י תקצ"א בשם מוהרי"ח וכן דעת הרב מג"א ברס"י תקצ"ב עי"ש להרב מחצ"ה ואחרי שהתוס' והר"ן ונמשכו אחריהם הרבנים הנ"ל נקטי כר"י לא נכון להחליט דקי"ל כר"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |