עץ יוסף על שמות רבה/ט/ז
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמרו יוחני וממרא. ראשי המכשפים היו שמותם כן ואמרו לו למשה כשהיה עושה האותות תבן אתה מכניס לעפרויים שם עיר אחת ואולי היא הנזכרת (בד"ה ב' י"ג). ואת עפרון (עפרין קרי) ובנותיה. והיה ידוע להם ששם יש תבן הרבה. ומשל הוא דהמכניס תבן לעפרויים למכור משונה הוא שהרי יש שם תבן הרבה. אף אתה מכניס כשפים לכאן ואין מכשפים בעולם כמותינו:
א"ל למתא ירקא ירקא. פי' במקום הירק ניכר ערכו לפי שיש קונין רבים ולכן טוב להוליכה שם למכרה. וכן בכאן שיש מכשפים רבים ידעו טובה ויכירו במעשה משה שאינן דומים לכשפים:
הה"ד כל רוחו ולעגו יוציא כסיל כו'. עיקר הכוונה למה שמסיים לקמן דבר אחר כל רוחו כו' זה פרעה כו'. אלא שתחלה דורשו קרוב לפשוטו. ואחר זה נגד אחשורוש. ובשניהם פירוש ישבחנה מלשון משביח שאון ימים. וז"ש באשורוש שהפיל הקב"ה עצתו ובטלה. אבל בענין פרעה יהיה פי' ישבחנה מלשון שבח והילול כחכם שיניח הכסיל שיוציא כל רוחו ובאחרונה יראה שבח ענינו ובזיון וחרפת הכסיל. כן התעצל ה' בפרעה שיוציא כל רוחו ובאחרונה הראה שבחו וחרפת פרעה במה שבלע מטה אהרן את מטותם (יפה תואר):
הכסיל מוציא כל דבריו. וטענותיו כנגד חבירו וכן גידופיו. כי אין מעצור לרוחו להמתין על מה שמשיבו. והחכם באחרונה מסלקו בדברים מועטים שעונה אותו על כל דבריו ומבטלם ואינו נבהל להשיב כנגד הכסיל על כל דבר ודבר. ופי' ישבחנה מגזירת משביח שאון ימים כמש"ל:
הרשע הזה משהוציא כו'. ואשמועינן כח ה' שאינו צריך לבטל עצת הרשעים מתחלה אלא אף שיוציא כל מחשבתו כמעט לפועל ולא נשאר לו אלא מעט להתקיים השי"ת מבטלה כרגע וכענין אחשורוש:
את מוצא באחשורוש. שנקרא מלך טיפש כדאיתא במגילה:
שעמד וביטל מלאכת בית המקדש. כדכתיב ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. דהיינו לשטן להם שלא יבנוהו:
לפיכך לא מלך אלא על חציו של עולם. כנגד בהמ"ק שביטל כדפרש"י בפ"ק דמגילה גבי עד חצי המלכות ולא דבר שחוצץ במלכות:
חציו של עולם. כדאי' במדרש אסתר שכל העולם הוא רנ"ב איפרכיות והוא מלך על קכ"ז ואחד היה יותר על החציה משום זכות אסתר. וכן איתא בב"ר פ' נ"ח:
מה כתיב בו כו'. לפי שמביא כאן שרצה לבטל בנין בית המקדש. מביא ג"כ פלוגתא זו משום אותו מ"ד שאמר שלבש בגדי כהונה שכיון שהיה חושב בדעתו שכבר מלאו שבעים שנה ולא נבנה בית המקדש א"כ שוב לא יבנה. א"כ לא יענש בהשתמש בבגדי כהונה:
ששה גוסין. ענינו כמו גזין. ופי' אוצרות כדאיתא בגיטין דף ס"ח יתיב אבי גזי. ובמדרש כתובת יד גריס תיסראותו והוא לשון ממש על האוצרות (טיסאורות) ובמדרש אסתר פסוק בהראותו כתיב ניסין (בנו"ן) ובעל מת"כ קיים גירסא זו שם. אבל הוא טעות סופר וכמו שהביא שם במת"כ גופיה מהתרגום ע"ש (מעריך). ודייק בילקוט שהראה להם ששה אוצרות מדכתיב את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו:
ואח"כ הוא משלח. מהן מתנה לכל גדולי המלכות:
מיני יציאות. משום דאי אפשר להראות כל עושר המלך לעין כל כי ממשלתו במקומות רבים. ולכן קאמר שהראה להם מיני יציאות. והוא חשבון הוצאותיו בביתו ושכר עבדיו כי בזה יודע עושרו:
בגדי כ"ג הראה להם. שלבשם ונתעטף ועמד כדאיתא בפ"ק דמגילה. ופרש"י שהיה בידו בגדי כ"ג שהביא נ"נ מירושלים:
ונאמר להלן כו' לכבוד ולתפארת. אבל מלת לכבוד דכתיב הכא כבוד מלכותו וכתיב התם לכבוד ולתפארת לא משמע ליה למדרש הכי דלא משתמע ליה יתורא כמו תפארת (מהרש"א):
והרג ושתי. פי' כדי שתבא אסתר ותתקן מה שעותה ושתי שבא ממנה דרויוש שבנה בית המקדש:
זה פרעה. שנקרא כסיל כדמסיק בסמוך:
מהו ויבלע מטה אהרן. ולא תנין אהרן. דבשלמא במטותם אינו קשה כי באמת מטות היו רק שלאחיזת עינים היה נראה כנחשים. אבל מטה אהרן שהיה מטה ה' ה"ל למימר ויבלע תנין אהרן כו' לכן פירשו מאחר כו':
גם בתוך נס. נס ראשון היה שחזר למטה כמו שהיה. והנס השני שבחזרתו למטה בלע אותם (תולדות נח):
ומה אם יאמר למטה כו'. שהיה מתיירא שלא יבלע אותו:
נס גדול כו'. דלא מצינו שחזר והקיאן:
לעשות מהן י' עומרים. כלי מחזקת י' עומרים (תולדות נח):
ולא הועבה. פי' ולא נעשית עבה:
וכל מי שרואה אותו אומר זה מטה אהרן. כי לא נשתנה ממה שהיה בתחלה:
סימן טוב (כו') לעשות בו נסים לדורות. שיציץ ציץ ופרח בן לילה אחד במחלוקת של קרח שהמה לא פרחו והוא פרח והיה סימן טוב לדרות כמ"ש השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת (תולדות נח):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |