עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/י/ד
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
עץ יוסף על שיר השירים רבה ג י ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אפריון זה העולם. שהוא עשוי כמין כילה (במדבר רבה פרשה י"ב):
שנבנה מבית קדשי הקדשים. שמשם התחיל לברא את העולם:
ושתיה היתה כו'. והנה נקודה האמצעית הלזו שממנה הושתת העולם שהוא מקום אשר תחת כנפי הכרובים בקודש הקדשים הוא הוא אשר אמר עליה יעקב אבינו עליו השלום (בראשית כח, יז) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, כי כל החיות של כל העולם הזה וכל הברכות והשפעות הטוב והמטיב לכל, הכל יורד תחילה לשם, ומשם מתחלק לכל יושב הארץ, כי שם נקרא לב הארץ בסוד הכתוב (ישעיה מ ב) דברו על לב ירושלים, וכמו שבאדם כל הכח מן המאכלים בא תחלה אל הלב שהוא מלך בכל האברים שבגוף, והלב לוקח לעצמו הזך והנקי, ואח"כ שולח מאתו כח לכל האברים דרך מעבר הוורידין כנודע מספרי החכמה, כן כל ההשפעות החיות היורד משמים לארץ יורד תחלה אל נקודה אמצעית הלזו הנקראת לב הארץ, ומשם מתחלק השפע לכל האברים, ועל כן נקרא שער השמים כי שם הוא שער הראשון לקבלת ההשפעה הבאה משמים, ושם נקרא נשקי ארעא ורקיעא אהדדי (בבא בתרא עד, א) כי תחלה עולים דרך שם כל התפלות ותחנונים ושבחי השי"ת ויחודי משמותיו יתברך מתתא לעילא, ועל ידי זה מתעורר כנגדו לעילא לעילא להיות יורד כל שפע טוב וברכה ורחמים וחיים ממקור מחיה מתים לנוה אפריון למכון בית אלהינו (באר מים חיים בראשית א, א):
שממנה הושתת כו'. שממנה נשתכללה כל העולם כמה דאת אמר (תהילים יא ג) כי השתות יהרסון, ופירושו השורש והבסיס והעיקר (מתנות כהונה) ומפרש בגמרא (יומא נד, ב) דהא כמאן דאמר מציון נברא העולם:
זה שלשלת יוחסין. יתר וצריך להיות במקומו זה הרקיע כמה דתימא (איוב כו א) עמודי שמים ירופפו, ולמה קרי ליה כסף שהוא מכסף על כל מעשה בראשית, וכן הוא אומר (תהילים יט ב) השמים מספרים כבוד אל. ופירש המתנות כהונה שהוא מכסיף לשון כיסופא וכלומר מבייש ומלבין פניהם במה שהם אינם מספרים כבוד אל והשמים מספרים. והידי משה פירש שמכסף הוא מלשון (בראשית לא, ל) נכסוף נכספת וגו', ורצה לומר שממהרים לומר שירה קודם כל הנבראים דכתיב השמים מספרים כבוד אל והדר ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וכן איתא בפרק שירה שהשמים אומרים שירה קודם כל הבריות, ועיין בבמדבר רבה פרשה י"ב:
שנמכרים בזהב. וברבה שם גרס שהם דומים לזהב, מה הזהב יש בו מינים הרבה וגוונים הרבה אף פירות הארץ מהן ירוקים ומהם אדומים:
הדא הוא דכתיב רוכב שמים בעזרך. רצה לומר זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו רוכב שמים בעזרך, והוא אורג את העולם שיצאו כולם למיניהם ולא יתערבו מין בשאינו מינו (רבה שם):
זו זכות התורה. שנאמר (משלי ה יט) אילת אהבים:
וזכות הצדיקים. שנאמר (מלאכי א, ב) ואהב את יעקב (רבה שם):
מכוון כנגד שבתך. רצה לומר מדכתיב מכון ולא כתיב מקום שמע מינה דאתא לדרשא דאל תיקרי מכון אלא מכוון כנגד שבתך. והיפה מראה פירש מדלא קאמר מכון שבתך כמו (מלכים א' ח, לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך, משמע מכוון לאותו שהוא שבתך דהיינו השמים:
תוכו רצוף אהבה ר' ברכיה כו'. מפרש תוכו רצוף אהבה רצה לומר תוכו מה שבתוכו חקק כל הגאים כדלקמן בסמוך רצוף אהבה להקדוש ברוך הוא, שמזה יודעים שמלכותו בכל משלה ונתגברה האהבה להקדוש ברוך הוא מבנות ירושלים (רד"ל):
גאה שבכולם אדם. כי האדם שליט על הכל כי כולם נכנעים לצורת האדם וייראו ממנו, ואם נמצא עומד כנגדו, הוא להדמותו בעיניו כבהמה כדאיתא בפרק שואל (שבת קנא, ב):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |