עץ יוסף על במדבר רבה/ד/יד

עץ יוסף על במדבר רבה ד יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ברית מלכות לו ולבניו. ולפי שהתכלת ירוק ככרתי לכן אמר וכרת לו הקב"ה ברית כו'.

ולא הפריש כליו ממנו. מלת ולא מיותר וצ"ל ולכך הפריש כליו ממנו וכסה בתולעת שני כו'. ובתולעת שני מרמז על החטא כמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים. וע"י החטא נכסה מבניו המלוכה.

ולכך היה הוא וכליו כו'. צ"ל ואח"כ היו מכסין אותו ואת כליו בכסוי אחד (א"א).

דוגמת מקום שכינתו כו'. כדאיתא לעיל סימן יג.

אחד לתנור. שהיו אופין את לחם הפנים בתוכו בתנור. וזו היתה של ברזל לפרש"י בחומש. אבל ברמב"ם איתא שהיה של זהב.

ואחד לבצק. לפי שהחלות היו דומות לספינה כדלקמן סימן זו. לכן היו צריכין לתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס. ודפוס זה היה של זהב (רמב"ם).

ואחד כשהוא רודה כו'. ובמנחות דף צ"ד ע"א פריך הגמרא ולהדרה לדפוס קמא אחר שרדה מן התנור היינו לדפוס שתיקנה בו. ומשני כיון דאפי לה נפחה. וצריכה דפוס גדול מן הראשון. ואותה דפוס שלישי של זהב היה כמו שפרש"י בסדר תרומה.

אלו בזיכי לבונה. פי' בזיכין שנותנין בהם לבונה שתים היו לשני קומצי לבונה שנותנין על שתי המערכות.

באי צד. כמו כיצד. כלומר באיזו צד ואופן היה נעשה.

רבי אומר רואין את כו'. ס"ל כאבא שאול דלקמן בסמוך שלא היו נותנין הבזיכין על החלות אלא על השולחן סמוך להם. ועיין מנחות דף צח ע"א.

בתוך ב' טפחים כו'. עי' במשנה מנחות פרק יא ותבין.

אלו הקנים. שמקיימין הלחם מעיפוש.

מקבלין טומאה. מיותר (א"א). אבל בתוס' שם מנחות פרק יג איתא. ובאמת קנים אלו שהיו של זהב מקבלין טומאה בכל ענין שכלי מתכות פשוטיהם טמאים.

י"ד לסדר זה כו'. ששה חלות היו בכל סדר. והחלה התחתונה היתה יושבת על טהרו של שולחן ובין החלה התחתונה לשניה היה נותן ג' קנים. וכן בין שניה לשלישית ובין שלישית לרביעית ובין רביעית לחמישית. הרי י"ב קנים. ובין החמישית לששית לא היה נותן אלא ב' קנים. שלא היה על החמישית משא כבידה.

נכנס בערב שבת כו'. משום דסדור הקנים במערכה החדשה וגם נטילתן מעל הישנה אינו דוחה את השבת. לכן היה נכנס הכהן בערב שבת סמוך לכניסת שבת ושומטן להקנים מבין כל לחם ולחם ומניחן לארכו של שולחן. ופירשו התוס' לארכו של שולחן על הרצפה היו מניחן לאורך השולחן ועיין תוי"ט.

ארכן לארכן של בית. ממזרח למערב היו מונחים בארכן.

חוץ מן הארון כו'. שהרי הבדים שבארון היו בולטין ודוחקין בפרוכת ודומין כשני דדי אשה שנאמר (מלכים א' ח ח) ויאריכו הבדים ויראו. והבדים לרחבו של ארון היו מונחין. נמצא ארכו של ארון לרחבו של בית.

כיצד מסדירין. את הקנים.

שלא יתיקרו. שלא יכבידו על הלחם.

שהיו מעמידים הלחם כמין סוכה כו'. ובמנחות (דף צז) איתא שמסככין בהן את הלחם. ופירש"י שעל הלחם מסככין הקנים בין חלה לחברתה. וכן פי' רש"י בחומש.

ד' סניפים של זהב כו'. עי' פירש"י בחומש.

ד' סניפים של זהב עושין לו מפוצלות מראשיהן כמין דקרנין היו שם שבהן סומכין כו' מפני שהחלות דומות לספינה רוקדת והיו הסניפין כו'. כצ"ל (א"א). (עי' מנחות ריש פרק יא) ספינה רוקדת פירוש כמין ספינה שאין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע ושני ראשיה חדין והולכין ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר. ועיין בגמ' שם דפריך היכי סמכו ליה סניפין ללחם (והלא אין הסניפין נוטין אלא מעט בראשו של לחם ואין יכול לסמוך פני שאר דופנותיו שלא ישבר) ומתרץ דעגיל להו מיעגל (פי' אין הסניפין עומדין זקופין אלא עשויים כחצי מעגל שקורין צירקי"ל). ואותו עיגול תחת שיפועו של לחם וסומך את כל הלחם. וראש הסניף סומך לראש הלחם.

והיו משימין בדיו כו'. פי' שהיו משימין אותן לכוון יפה לשאת בהם כמ"ש הרמב"ן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף