מצודת ציון/שמואל ב/א
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
ואדמה. עפר:
ג[עריכה]
אי מזה. איה המקום שתאמר מזה אני בא:
נמלטתי. ענין השמטה והצלה:
ו[עריכה]
נקרא נקריתי. מלשון מקרה:
נשען. נסמך:
ובעלי הפרשים. הם הרגילים הרבה ברכיבה:
הדביקוהו. רצה לומר באו קרוב לו:
ט[עריכה]
השבץ. חולי הרתת, כן תרגם יונתן:
י[עריכה]
הנזר. העטרה:
ואצעדה. שם העדי שעל הזרוע, וכן (במדבר לא נ): אצעדה וצמיד:
טו[עריכה]
פגע. ענין מכת מות, כמו (שמואל א כב יח): ופגע בכהנים:
טז[עריכה]
ענה. העיד כמו (שמות כ יג): לא תענה:
יט[עריכה]
הצבי. ארץ ישראל קרויה ארץ צבי, כמו שכתוב (יחזקאל כ ו): צבי היא לכל הארצות, והוא ענין פאר וחמוד, כמו (ישעיהו כח ה) לעטרת צבי. והה"א של הצבי, היא ה"א הקריאה, כמו (ירמיהו ב לא): הדור אתם ראו:
במותיך. ענינו מקומות גבוהים והרים, כמו (דברים לב יג): ירכיבהו על במתי ארץ:
כ[עריכה]
תעלזנה. אף הוא ענין שמחה, כמו (תהלים צו ב): יעלוז שדי. וכפל הדבר במלות שונות כדרך המקונן:
כא[עריכה]
הרי בגלבוע. כמו הרים בגלבוע:
נגעל. ענין מאוס ותעוב, כמו (ויקרא כו ל): וגעלה נפשי:
מגן. הוא כעין מלבוש עשוי מעור שלוק, ומשוח בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית, ולובשים אותו במלחמה להגן:
כב[עריכה]
נשוג. כמו נסוג בסמ"ך, וענינו החזרה לאחור, כמו (ישעיהו נט יג): ונסוג מאחר אלהינו:
כג[עריכה]
והנעימים. ענין אהוב וחביב וערב, כמו (משלי ב י): ודעת לנפשך ינעם:
נפרדו. מלשון פרוד ופרישה:
כד[עריכה]
אל שאול בכינה. מלשון בכי:
שני. תולעת שני, והוא צמר צבוע אדום:
עדנים. כל דבר המפנק, בין מאכלים טובים, בין מלבושי פאר וכדומה, יקראו עדן, וכן (משלי כט יז): ויתן מעדנים לנפשך:
עדי. ענין קשוט, כמו (ירמיהו ד ל): תעדי עדי זהב:
כו[עריכה]
צר. מלשון צרה ודאגה:
אחי. חביב כאח:
נפלאתה. ענינו דבר אשר תקשה השגתו ותמוה, כמו (שמות טו יא): עשה פלא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |