מחזה אברהם (ערכים)
ערכים
קונטרס מחזה אברהם אשר חברו והכינו דרש"ו וחקרו ויישבו על מכונו ה"ה האלוף התורני והרבני המופלא מוהר"ר אברהם בן אשר וואלירשטיין היושב על כס הוראה בק"ק שנאטיך ואגפיה. ונדפס ע"י המחבר בשנת תקי"ז בפיורדא יחד עם ספרי המחבר מאמר אברהם וזרע אברהם.
- הקדמת המחבר
יען ראיתי רבו מגאוני עולם ראו ראיה אחת מרובה ומראין לזולתם איזה דרך ילך בו לאיש כמתעתע והולך בהלכות ומשוט בים התלמוד לאמר מה תברש כמו פתח האהל על כללי הש"ס: ולקט הקמח בשפופרת קצרה המביט ומורה לשו"ת: ופרי מגדים בראיה אחת קטנה שינס מתניו וחושב על לבו חושן המשפט ועל סמ"ע שופך סוללה: ואנא אני בא על כללי ארבע ש"ע ואחרונים ואקחה פת לח"ם כמנינו להביא על שולחן ארבע להיות חוזר חלילה: למען סור משאו"ל למשכיל אורח חיים למעלה: וזה החלי בעזר שוכן מעלה:
מהדורות דפוס[עריכה]
- פיורדא תקי"ז, נספח לספרו 'מאמר אברהם'
- וילנה תרל"ז, נספח לספר 'שער הציון' (; עותק באיכות מקור)
- קלויזנבורג תרפ"ח, נספח לספר 'שער הציון'
תוכן העניינים[עריכה]
הספר נדפס במקור בלי מספור סימנים, אלא לפי ערכים לפי א"ב (בלי הקפדה על סדר פנימי בתוך כל אות). במהדורת אוצר הספרים היהודי נשאיר הפניות משם הערך, אך מטעמי נוחות ניצמד למספור הסימנים שנוסף במהדורת וילנא, אף שנפל בו פגם (כפילות של סימן נח: רוב, שבות). במהדורת קלויזנבורג תוקנה הטעות ובעקבותיה נצעד גם באוצר הספרים, תוך ציון למספור של מהדורת וילנא.
- א: אומר מותר וכן השוכח אי כשוגג אי כאונס
- ב: אומדנא
- ג: אונס
- ד: אמתלא
- ה: אדר
- ו: אסמכתא
- ז: אומן
- ח: בטלה דעתו אצל כל האדם
- ט: בטלה מקצתה בטלה כולה
- י: ברירה
- יא: גזילה
- יב: גר
- יג: גלוי דעת
- יד: דברים שבלב אינן דברים
- טו: דבר שאין מתכוין
- טז: דיעבד
- יז: דייני וחכמי זמן זה
- יח: הזמנא לאו מילתא
- יט: היכא דאיכא לברורי מבררינן
- כ: הוכיח סופו על תחילתו
- כא: הדר דינא או קם דינא
- כב: העוסק במצוה פטור ממצוה ועבירה לשמה
- כג: זה וזה גורם
- כד: זכין לאדם שלא בפניו ואין מחייבין אלא בפניו
- כה: חרם וכל דיני מנודה ושמתא שנהג בימי הבית
- כו: חשד
- כז: חזרה
- כח: חיישינן לגומלין
- כט: חזקה
- ל: חרש שוטה וקטן
- לא: טבע דורות הללו
- לב: טענות
- לג: טובת הנאה ממון או לא
- לד: כל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני או לא
- לה: כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין כופין עליה
- לו: לא ראינו אינו ראיה
- לז: מנהג
- לח: מלתא דעבידא לגלוי לא משקרי בה אינשי
- לט: מומר ועבריינים צדוקין ובייתוסין
- מ: מורדת
- מא: מחשבה כמעשה או הרהור כדיבור
- מב: מראית עין
- מג: נכרי אדעתיה דנפשיה קעביד
- מד: ניחא ליה לאינש למעבד מצוה בממונו
- מה: ספק
- מו: עד ועד בכלל
- מז: עומד לשרוף כשרוף דמי
- מח: עלילה
- מט: עדות
- נ: פלגינן דיבורא
- נא: פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
- נב: צער בעלי חיים
- נג: קים לי
- נד: קנס
- נה: קלא
- נו: רכוב כמהלך ומהלך כעומד וסמיכה כישיבה
- נז: רשע
- נח: רוב
- נט: שבות (בווילנא: נח)
- ס: שינוי (בווילנא: נט)
- סא: שתיה בכלל אכילה (בווילנא: ס)
- סב: שקר (בווילנא: סא)
- סג: שליחות (בווילנא: סב)
- סד: תלוש ולבסוף חברו (בווילנא: סג)
- סה: תנאי (בווילנא: סד)
- סו: תפוס לשון ראשון או לשון אחרון (בווילנא: סה)
- סז: תקנה (בווילנא: סו)
- סח: תחלתו בפשיעה וסופו באונס (בווילנא: סז)
אנא בריה קלה שבים התלמוד והפוסקים, לבי לחוקקים, לחוקקי ישראל יושבי על מדין משפטים וחוקים, יודעים המה כי כך דרכה של תורה, במקום א' עניה ובמקום א' עשירה, ע"כ הכל חייבין בראיה ע"פ מחזה אברהם החוזה ומורה, להדן ומורה, איזה דרך ישכון אורה, וה"ה כמנין פת לח"ם על שולחן וסעדו לבכם ואל תאחרו:
לפרט ואקחה פת לחם ואחר תעבורו.
הק' אברהם ב"א וואלר שטיין היושב על כסא הוראה בק"ק שנאטיך והמדינה: