גליוני הש"ס/יבמות/צד/ב

דף צ"ד ע"ב

תוד"ה מאיסורא כ' כלומר מלאו וכרת לא מיעטה כו'. נ"ב עיין חידושי הרמ"ה סנהדרין ע"ו ב' שנסתפק בזה לומר דליכא לא כרת ולא לאו רק איסור בעלמא מקרא דארור שוכב עם חותנתו ע"ש ועיין אחרונים שהאריכו בזה: