גבורת ארי/תענית/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבורת ארי תענית טז ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ט"ז ע"ב

זה שביתו ריקם מן העבירה. הרמב"ם כתב ולא יהא בבניו ובני ביתו ובקרוביו וכל הנלוים אליו בעל עבירה מפני שהוא מפרש ביתו ריקם היינו בני ביתו דאי ר"ל שיהא הוא עצמו ריקם מפירקו נאה שמע מינה דאפילו בילדותו לא יצא עליו שם רע כ"ש שלא יהא בעל עבירה בזקנתו כך פירשו המפרשים ורש"י פירש ביתו ריקם מן העבירה היינו שאין גזל וחמס בביתו משמע שמפרש ביתו ריקם היינו מן החמס וגזל בביתו והיינו דתלה לה בביתו ופירקו נאה דשם רע היינו משאר עבירות ותרתי קחשיב חדא שאין בו עבירות שבין אדם לחבירו כגזל וחמס ושאין בו עבירות שבין אדם למקום:

ועל פירוש הרמב"ם קשה לי דאי ביתו ריקם אבני ביתו קאי מכדי ופרקו נאה על עצמו קאי א"כ הוה ליה למיתני לפרקו נאה ברישא והדר לביתו ריקם דהוה ליה לא זו אף זו אבל השתא דתני ביתו ריקם קודם לפרקו נאה הוה ליה זו ואין צריך לומר זו והא לאו מילתא היא כדמוכח בגמרא בכמה דוכתי אבל לפירוש רש"י ניחא דהוה ליה לא זו אף זו דעבירות שבין אדם לחבירו חמור משל בין אדם למקום דעל זה מכפר יום הכפורים ועל זה אין מכפר כדתנן בשלהי מסכת יומא ובפרק קמא דר"ה (דף י"ח) רמי קרא דלא ישא פנים אקרא דישא ה' פניו אליך ומשני כאן בעבירות שבין אדם למקום וכו' והמחוור נראה לי דבין ביתו ריקם ובין פרקו נאה איירי מכל העבירות אלא שביתו ריקם היינו בשעתו הוא ריקם מן העבירות והם דברים הנראה לעינים והא דתלה בביתו היינו על דרך דפירשתי דביתו ריקם דמתני' כולל ב' דברים ריקם מן העבירות ושהוא עני ועל שניהם נופל לשון ביתו ריקם ואע"ג דברייתא תני לה בהדיא מטופל ואין לו דאין פירוש ביתו ריקם דברייתא אלא מן העבירות לחוד אפילו הכי לישנא דמתניתין נקט ופרקו נאה היינו אפילו מקודם לא יצא עליו שם רע מעולם אפילו בילדותו אע"ג דמעשה ילדותו סתומים לנו מכל מקום הואיל ואנו רואים שביתו ריקם עכשיו מן העבירה אמרי' מסתמא היה כן נמי בילדותו ולפי זה הא דנקט ביתו ריקם קודם לפרקו נאה אע"ג דפרקו נאה דאיירי בילדותו קדים בזמן לביתו ריקם דמיירי השתא משום דביתו ריקם מעבירה מוכיח על פרקו נאה דילדותו דמסתמא היה כמו כן בילדותו בחזקת כשרות כמו שביתו ריקם השתא אלא אם כן נודע לנו בבירור שיצא עליו בבחרותו שם רע אבל דברי הרמב"ם תמוהין מאוד שיהו בניו ובני ביתו מעכבין עליו מלירד לפני התיבה והא לא מצינו אלא גבי סוטה דאפילו אם אין בניו ובני ביתו מנוקים מעון אין המים בודקין את אשתו כדכתיב לא אפקוד וגומר וכדאמרינן בפרק ה' דסוטה (דף כ"ח) אבל במקום אחר לא מצינו זאת והא לרבי יוסי הגלילי דאמר הירא ורך הלבב חוזר ממערכי המלחמה זה המתיירא מעבירות שבידו כדאמרינן בסוף פרק ט' דסוטה (דף מ"ז) משמע ודאי דווקא על עבירות שלו הוא דחוזר אבל לא על של בני ביתו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף