שו"ת תשב"ץ/ב/קטו

שו"ת תשב"ץ ‏ ב קטו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין קטו: ועוד בה שלישית במה שמצא בפסק הדין שאני פוטר לר' פלוני מפני מה שטוען כנגדו שהוא גרם לו נזקין ואמרתי שדיבר על המזיק והוא רוצה לדעת ממני מי הוא אותו מזיק כדי לחייבו והאמת הוא שאני לא פסקתי הדין אלא על פי טענותיו הכתובו' אצלי בכתב וזאת הטענה הית' שהי' אומר שהוא הי' מוקדם הקהל ויחיד אחד מיחידי האהל הוציא עליו קול שהוא נשתעבד להיו' עבד אם ינהוג שררה על הצבור ומפחדתו מזה הקול נתן ממון אל השר כדי שיתן לו מאמר וצווי שיתנהג במינוי ואותו יחיד שהזכיר אמר שהיה אחד שהיום נפטר לבית עולמו והענין הזה אפי' הי' אמת אין כאן חיוב כי כן הוציא הוא קול בזה על חמיו כשהי' מוקדם וסלק עצמו מהמוקדמו' ואלו עשה הוא כן מי הכריחו לנהוג במוקדמו' וכמו שאמר בגמרא (ב"ק מ"ז ע"ב) גבי הכניס פירו' לחצר חבירו ואכלה בהמתו מהם והוזקה פטור הי' לה שלא תאכל וכן זה הי' לו להסתלק מהמנוי. ומי הזקיקו לתת ממון לנהוג שררה זה הוא הדין. אבל מכיון שלא הזמינו לפני לדין והי' תובע לאחרים פסידא זו דנתי שאותו שהזמין לדין לפני פטור הוא ואם הוזק דינו על המזיק וזה אפילו התינוקו' של בית רבן יאמרו לו כך למי שתובע ראובן מה שהזיק שמעון יאמר לו לך אל שמעון שהזיקך הוא ישיב על טענתך. אבל ראובן פטור הוא ולא יחייב זה שיהי' שמעון חייב לזה אפי' הוא חייב שמעון ילך ויתבענו כי כבר הזכירו בפירוש בכתב ידו ואני לא הי' לי לומר בו לא זכות ולא חובה שלא הזמינו לפני לדין ובכתב ידו שהוא אצלי פטר כל הקהל זולת הנזכרים. והקונדריס הוא מתחזק שזה המזיק הוא ר' אהרן סוסאן ואמר שמתוך אמתלאו' נראה לו כי הטענו' הראשונו' שהיו כנגד הנתבעים שנפטרו הי' מוטעה בהן והאמת הנגלה לו עתה הוא שר' אהרן סוסאן הנזכר הוא המזיק ודין מרומה הי' דין זה ולא יפה עשיתי לדין דין מרומה. ואשיב על טענה זו ואומר. אחר שהדין נותן לפי מה שנגלה לי עתה מעומקא דדינא שהחיוב הוא על ר' אהרן סוסאן הנז' והאחרים אין עליהם חיוב א"כ ראוי הוא שיקרא עלי המקרא הזה שפתים ישק משיב אמרים נכוחים ואמר לי יפה דנת יפה זכית והרי הוא הרגיש בעצמו שהוא הי' מוטעה כשחייבם בקונדריסו הראשון ואחר שיפה דנתי לפטרם אין לו עלי תלונה כלל שהנתבעים היו אותן שפטרתי לא ר' אהרן סוסאן הנז' ואם היה דין מרומה כנגד ר' אהרן סוסאן הנז' לא הי' לי לדונו אפי' תבעו בפני כ"ש שאם לא תבעו שלא הי' לי לחייב מי שלא נתבע. ואם התובע לא הזכירו איך אחייבנו. היטענו נשים ועמי הארץ טענו' כאלה. אוי לדור שהוזקק לדיני דיינים כאלה. וגדולה מכל זאת הרי מה שראה בקונדריסו זה האחרון יראה בקונדריסו הראשון והתובע והנתבע היו שם במקומו ולמה לא הזמינו לדין לפניו שם והי' מחייבו כרצונו. ועל יסוד זה בנה בניינים גדולים והוא מאייב לר' אהרן סוסאן הנז' כל מה שיתבע ממנו אחיו רבי יצחק ואמר שהוא נאמן בשבועתו כי כן כתב בקונדריסו הראשון על אותן שכבר נפטרו ועכשיו הוא מגלגל כל אותן טענו' על ר' אהרן סוסאן הנז' ובאותן טענו' בעצמן שנפטרו הראשונים הוא פטור ר' אהרן סוסאן הנז' כבר כתבתי למעל' ומה שאני צריך להוסיף כאן הוא שהוא מחזיק החבל בשני ראשים וארכב' אתרי רכשי שהוא מחייב מדינא דגרמי ומדין מסור ועל כיוצא בזה נאמר הכסיל בחשך הולך שהרי מסור מזיק הוא כמו שאמר בפ"ק דקמא (ה' ע"א) גבי ד' אבו' נזיקין ונתני מסור בדבורא לא קא מיירי ומוכח התם דאפי' בדבורא דלית בהו מעש' מקרי מזיק וכו' וזהו שהוא תובע ממון שהפסיד מפני שהיה מבטל שכנגדו דיני ישראל אותו ממון היאך הפסידו אם נתנו שחד לאדני הארץ להחזיר דיני ישראל אין כאן מסירה ומדינא דגרמי שכ' כבר סתרתי דעתו ויצאו זכאים הראשונים בדיני ומאותו טעם בעצמו יצא זכאי גם רבי אהרן סוסאן הנז'. ואם אומר שדרך מסירה הוזק א"כ אין צורך להזכיר כאן דינא דגרמי שהכל יודעים שהמסור שנתבררה מסירתו חייב הוא לשלם. ואם לא נתבררה מסירתו ורצה לחייבו בשבוע' התובע ונשען בזה על מה שכתוב בשם רבינו תם ז"ל שהנמסר נאמן בשבועתו אם המוסר מודה לו שלא ידע כמה הזיקו הנה הוא מוטעה בזה שאפי' הרב ז"ל לא אמר אלא כשנתבררה המסירה והמוסר מודה שהוזק במסירתו אלא שאינו יודע כמה הפסידו שאם אינו מודה לו שהזיקו אע"פ שנתבררה מסירתו אינו נאמן בשבוע' דהא איבעי' לן בפרק הכונס (בבא קמא ס"ב ע"א) אם עשו תקנת נגזל במסור או לא וסלקא בתיקו ומספקא לא מפקינן ממונא ואפי' תפיס בהסכמ' האחרונים ז"ל בדיני תפיסו' אע"פ שהרמב"ם ז"ל לא כ' כן בדיני תפיסו' ובודאי תקנת' ליתא אלא כשנתברר הגזילה כגון שמעידין עליו שנכנס לבית חברו למשכנו שלא ברשו' כדאי' בפ' כל הנשבעין (שבועות מ"ד ע"ב) ובכיוצא בזו בזה דאיבעי' לן במסור אי עשה בו תקנה כשראו עדים שמסרו שישבע הלה ויטול וכן כתבו הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל ואפי' הכי סלקא בתיקו והויא ספיק' דממונא וקולא לנתבע והרב ז"ל לא הודה שיהא נאמן בשבוע' הנמסר אלא כשהמוסר מודה שהזיקו ואינו יודע כמה וסובר הרב ז"ל שהלה נוטל בשבועה כיון שהוד' לו שהזיקו ואע"פ שכן הורה הרב רבינו יצחק ז"ל בעל התוספו' בן אחותו חלק עליו וכן הסכמ' האחרונים ז"ל והרא"ש ז"ל וכל הראשונים ז"ל ג"כ לא חלקו בזה וכן הרמב"ם ז"ל לא חלק בזה כלל אלא אפילו הוד' המסור שהזיק ואינו יודע כמה לא יטול הלה בשבוע' וכבר הקשו הראשונים ז"ל ואפי' בלא שבוע' נמי למה לא יטול כדין חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דהוי מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם ותירצו דלא דמי דבחמשין ידענא ובחמשין לא ידענא ריעא טענתיה דהוה לי למידע. אבל הכא וכן בתקנ' נגזל באשו לא ריע טענותיו דלא הוי לי' למידע. והכי מוכח בפרק כל הנשבעין (שבועות מ"ז ע"א) גבי הא דאמרי' שבועת ה' תהי' בין שניהם ולא בין היורשין דאוקימנא דאמר להו מנה לי בידך והלה אומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דפטור מהאי טעמא דלא הוה ליה למידע. וכבר אמרו בפרק הפרה (מ"ו ע"א) זה כלל גדול בדין אפילו ניזק אומר בריא ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראי' ואפילו לחייב שבוע' המסור אי אפשר אפי' הוד' במסיר' לפי שכבר אומר שאינו יודע כמה הזיק ועוד שהרי לפי טענ' הנמסר אין מוסרין לו שבוע' כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בהלכו' חובל פרק אחרון והוצרכנו לכל זה לסלק הטענו' מהטועי' אלא שאיננו צריכין לזה כלל בנדון הזה שלא נתבררה מסירה כלל וכ"ש שלא נתברר שהוזק לא מפני קיום דיני ישראל ולא מפני ענינים אחרים זולת מה שטען כנגד אחרים כמו שהוא כתוב אצלי בכתב ידו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף