שו"ת רדב"ז/א'תרכו
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ועשרים וששה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן רסג]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(רסג) על שנים האחרונים בלבד חייבים משום מבשל גם על זה נשאלתי זה כמה שנים והעליתי דברישא איירי דכולם הסכימו במלאכת הבישול ולה מתכוונים ולא לדבר אחר וקי"ל כרבי שמעון דבר שאין מתכוין מותר ולא הוי פסיק רישיה דאפשר דיביא את האש בתוך הכלי ויתן את העצים ולא ינפח ולא יבשל ואינם חייבים אלא משום שכולם באו ביחד לבשל והכי משמע מתוך לשונו ז"ל. ובסיפא איירי שלא באו יחד לבשל הילכך מי שנתן את האור פטור לפי שלא היה בו כדי לבשל וכל שכן הראשונים אבל שנים האחרונים חייבין שנתן את העצים והמגיס וזה הולך על דרך פירושו של המגיה השני והוא הנכון. אלא דק"ל דגרסינן בפרק המביא עלה דהך ברייתא והתניא האחרון חייב וכולן פטורים לא קשיא הא דאייתי האור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף וכתב עלה רש"י (הא דאייתי) [וכו'] הא דאייתי אור לבסוף הוא דעבד והנך לא עבוד מידי ע"כ. משמע דהאי דמייתי אור הוא אחר שמביא העצים ומביא העצים לאו מידי עבוד וא"כ למה הפך הרב החלוקה ולא ראיתי לאחד מן הראשונים שהשיגו בזה ולפיכך כתבתי באותה תשובה לבי אומר לי טעות נפל בספרים והקדימו את המאוחר וכך צריך [לגרוס] ובא אחר ונתן את העצים ובא אחד ונתן את האור וכו' וטעות כזה נקל הוא ליפול והשתא לא קשיא מידי ואתיא כפשטא דסוגיא דפרק המביא ואפשר לתרץ כפי גרסת הספרים שהפך הרב החלוקה לא שמעינן שהמביא את האור שהוא עושה עיקר הבישול אפילו הכי פטור כיון שאין בה כדי לבשל והמביא את העצים חייב אעפ"י דעצים בלחודייהו לא מבשלי אפי' הכי חייב כיון שנתנם על האור תחת הקדרה כי הדבר ידוע כי הנחת העצים על האור ידלקו ויבשלו את הקדרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |