שו"ת מבי"ט/ג/קכה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה כתוב בשאלה ששאלת שבנה שמעון אצטב' בזוית גנו שבחצר שמעון בריחוק מקום וראובן שתק ולא מיחה ולא ערער כלל ואח"כ מתוך מריבה ערערו זה על זה ובכלל הערעורים מיחה ראובן על בנין האצטבא ובאו לידי פשרה על הכל וכתוב בשטר הפשר גם טען ראובן שסוכה א' של קיימא שעשה נגד חלונו שלא כדת שיהרוס אותה וכתוב אח"כ בשטר הפשרה ועל ענין הסוכ' של קיימא שעשה שמעון נתפשרו שהואיל והחזיק בה והוא לא מיחה הוי חזקה ואינש לא ימחא בידיה ע"כ אח"כ מכר ראובן ביתו ללוי וכשראה שטר הפשרה שהאצטבא נקראת בשם סוכה טען כי החזקה לא היתה אלא לעשות שם סוכה לשם החג ובשאר ימות השנה אין לו וכו' יורינו רבינו הדין עם מי:
תשובה אצטבא היא כמו סופא שקורין בלעז שהוא מקו' מושב כמו אמה גובה מבנין אבנים או לוחות וזה לא יקרא סוכה אלא שאפשר לעשות על זו האצטבא סוכה לחג או לחול ואם כשבנה שמעון האצטבא נגד חלון ראובן לא מיחה בו ראובן כבר החזיק בה שמעון וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל ע"ז וכן מי שהיה לו חלון מוחזק' ובא חבירו ובנה כנגד' או מצדדיה בלי הרחקה או סתמה ושתק בעל החלון אינו יכול לחזור ולערער וכו' שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק אלא א"כ מחל ע"כ כ"ש הכא בנ"ד כי זו האצטב' אינו מנהג לעשותה גבוה ואינה מאפיל' לחלון ולא נודע מן השאלה אם היתה רחוקה מן החלון ד' אמות או לאו אבל אפי' היתה תוך ד' אמות מן החלון והיתה גבוה שהיתה מאפיל' לחלון כיון שראה ושתק מחל כמו שכתב הרב ז"ל ואין על אצטבא זו ערעור אפי' שלא היה מתפשר עליה אח"כ:
ואם על איצטבא זו עשה שמעון סוכת החג שסכך עליה קומת אדם ועשה לה דפנות תוך ד' אמות מן החלון והאפיל יותר ושתק ראובן מחל ואינו יכול למחות בו שלא ישב בסוכה זו בחג כיון שראה שעשה ולא מיחה אבל אחר החג יוכל למחות שיאמר לא שתקתי אלא על סוכת החג שהיא של מצוה והיא סוכת עראי וניחא ליה לאיניש דליעביד מצוה וכו' ואם הניח שמעון הסוכה שעל האצטבא עשוייה בדפנותיה כמה ימים לאחר החג כשרוב העיר סתרו את סוכותיה' של חג ושמעון זה לא סתרה אלא שהיה משתמש בה מחל שהיה לו למחות אז לומר לו אם שתקתי לא מחלתי אלא לסוכת החג שהיא עראי ועל מצו' ולא מחלתי שתאפיל לי כל השנה וכפי זה באיצטבא שהיא בנין קבע בין מאבנים בין מלוחות מוסמרות אפי' היא גבוה ותוך ד' אמות מחל כיון שלא מיחה בשעת עשייתם והסוכ' שעל האיצטבא אם לא מיחה כשעשא' תוך השנה או כשעשא' לחג ועבר החג ולא מיחה כמו שכתבתי יש לו לשמעון חזקה והראב"ד ז"ל כתב המאפיל שלושים יום כל זה הוא קודם הפשרה אבל אחר שכתוב בשטר הפשרה על ענין הסוכה של קיימא נתפשרו כו' הוי חזקה וכו' נראה בפי' שמחל על סוכ' כל השנים כיון שכתב של קיימא הוא למעט סוכת החג שהיא דרך עראי ובפרט אם נכתב' הפשרה בימות השנה והיתה אז עשוייה סוכה על האיצטבא פשיט' שהו' על סוכת קבע לכל זמן ולוי שקנה מראובן אינו יכול לערער שאין לו זכות יותר מראובן שמכר לו: המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |