שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/עח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר עח

סימן עח

להחסידים המופלגים החריפים ובקיאים הנגידים היקרים יראי ד' דק' טארנא:

שאלה איש אחד אשר נשתטה זה כמה פעמים והוא מקרע כסותו והולך ערום ויוצא יחידי בלילה והכל דרך שטות ואחר כמה שנים לקחוהו לבית החולים והי' שם איזה שבועות ואח"כ נסע לאיזה ב"ד וגירש את אשתו שם ושב לביתו בקול ושגעון כמו שהי' ממש וגם קודם נסיעתו לגרש היו אצלו ת"ח וראו שהוא שוטה ממש והתירו ב"ד אחד לומר כיון שבדקו אותו והשיב כהוגן ונשאית המתגרשת לאיש:

תשובה בתשו' מהרי"ו סי' נ"ב כתב וז"ל ועוד נסתפק לי אי מתקרי לי' חלימה בכה"ג אעפ"י שהשיבה כהוגן כמו שמשמע בעדות הראשון מ"מ מה בכך שכן דרך שוטים שלפעמים משיבים נכונה ומ"מ שוטים הם דודאי הא דפליגי ר"י ור"ה פ"ק דחגיגה איזהו נקרא שוטה היינו אעפ"י שלא ראינו בו שטות אלא מקרע כסותו דאטו אי אינו מקרע כסותו ואינו לן בביה"ק ואינו יוצא יחידי בלילה ובשאר כל דרכיו הוא עושה שטות דלא נקרא שוטה אתמהה א"ו הא דפליגי היינו דוקא שלא ראינו בו שום שטות אלא זה ואפ"ה הוי שוטה אעפ"י שמשיב כהוגן עכ"ל הרי דבשוטה ממש לא מהני בדיקה וכ"כ בהדי' בסמ"ע סי' רל"ה ס"ק נ"ב וז"ל אבל נוסחת הרמב"ם [בפ"כ ממכירה] דכתב סוף שטותו או תחלת שטותו ק' מה לי תחלת שטותו או סוף שטותו ועוד כמו שלא אמר לדקדק בעת שטותו משום דניכר לכל שהוא שוטה כך א"צ בדיקה בסוף שטותו או בתחלת שטותו עכ"ל וביותר בפרישה סי' הנ"ל ס"ק כ"ג כתב וז"ל במיימוני שם כתב שמא בסוף עת שטותו או בתחלת שטותו ודברי רבינו מדוקדקין בעיני יותר משום דבסוף עת שפיותו יסברו העדים שהוא שפוי כמעיקרא ומקחו מקח והוא סוף שפויו שאז מתחיל שטותו ובכלל שוטה שאין מקחו מקח הוא מ"ה צריכים העדים לדקדק בדבר אבל על מקחו דשוטה גמור א"צ דקדוק דהכל רואין שהוא שוטה עכ"ל וכן פסק התב"ש ז"ל בסי' א' ס"ק נ"א וז"ל אמנם הסמ"ע סי' ל"ה ס"ק כ"א חילק ביניהם בע"א וכתב וז"ל שהשוטה בשאר דברים הוא חכם כשאר ב"א עכ"ל וזה שלא כדברי התו' חגיגה גה דף ג' ד"ה דרך דמשמע התם דא"א שיהי' שוטה באחת וחכם בשאר דבריו ומ"ש אעפ"י שבשאר דברים הוא שואל כענין היינו אע"ג דמשיב ושואל כהוגן אמרי' דרך מקרה הוא דכן דרך השוטים להשיב לפעמים כהוגן ומ"מ דעתו מטורפת בהם וכ"כ בתשו' מהרי"ו סי' נ"ב ע"ש ואפשר לדחוק ולפרש גם דעת הסמ"ע כן עכ"ל וכ"מ בגמ' [במשנה יבמות קי"ב] דאמרי' ולא תתגרש עולמית ואמאי לא מבאר שמהני בדיקה א"ו שבדיקה לא מהני בנשתטית הגם דר"ל דהטעם מפני גרירה אך לפי הנראה דהוי שוטה ממש ול"מ בדיקה [דבר זה אין לו הבנה לכאורה והנ"ל כוונתו מדקתנא במשנה נשתטה לא יוציא עולמית הו"ל לבאר דמהני בדיקה שלא לדייק מעולמית דלא מהני כמו שדייק אביי בגיטין דף ע"א מזה דלא מהני בחרש יכול לדבר מתוך הכתב ע"ש ובתו' שם ד"ה א' אביי א"ו דזה פשוט דבשוטה לא שייך בדיקה ואפי' בנשתטית ל"מ וע"כ כתב הגם די"ל דהתם גבי דידה הטעם משום גרירה ולא מהני בדיקה לכ"ע דעדיין שייך גרירה ומש"ה לא מצי לדייק מדקתנא עולמית דלא מהני בדיקה דא"כ אמאי לא קתנא גם גבי דידה עולמית דגבי דידה פשוט דל"מ בדיקה משום גרירה כנ"ל ואין מכאן ראי' מ"מ פשטות הסוגי' נראה דהוי שוטה ממש ולא מהני בדיקה עכ"ה] וכ"מ בגמ' גבי עתים חלימה [ר"ה כ"ח עתים חלים עתים שוטה כשהוא שוטה וכו' לכל דבריו] (וגם) [וא"כ] קשה א"א דמהני בשוטה ודאית בדיקה למ"ל עתים חלימה אם בודקין אותו אפילו אינו חלים בשום פעם ליהני בדיקה וכ"כ בהדי' בב"י אה"ע סי' קכ"א בד"ה ובעל העיטור כו' וז"ל ועוד שוטה בבדיקה מי יהיב גיטא עכ"ל אלמא דלא מהני בדיקה לשוטה וכמעט כל הפוסקי' מלאים לפסוק כן בפשיטות. ומה שהגאון בס' החזקה ונדפס מהגאון הנ"ב [עיין בתשו' בית אפרים סי' פ"ט וקי"א] שמתיר בגדול עע"ג פסק זה חלקו כל האחרונים ועיין בב"מ [סי' קכ"א ס"ו] ולכן אשה זו אסורה וצריכה גט מבעלה השני וכל הדברים בה אך מחמת שלא ידעתי בירור הדבר לא אומר איסור או היתר עד אשר יבורר המעשה בגב"ע ממורי הוראה ודייני עיר ושלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף