שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/ס

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א אבן העזר ס

סימן ס

שאלה באחד שבא לשלוח גט מכאן לקראקא ושם אבי המגרש נקרא בשעת מילתו יהודה ליב על שם זקינו שהי' הגביר ר' יודל פרנס שלא הי' לו כינוי כלל ושם ליב נקרא ע"ש זקינו השני מרישא שהי' שמו יהודא מכונה ליב ולכן קראוהו בשעת מילה לזה אבי המגרש יהודא ליב ע"ש שניהם ולאח"כ נקרא מילדותו בפי כל יודל ולס"ת הי' נקרא יהודה ורק חתם עצמו יהודא ליב וזה לערך עשרים שנה אשר התחיל להקרא בשני בתי המדרשים דפה להקרא לס"ת בשם יהודה ארי' ורק בביהכ"נ הגדול לפעמים כשאיקלע להתם קורין לו יהודה לס"ת ושם ליב נשתקע כעת לגמרי ממנו בין בקריאה בפי ההמון וכמעט לא ידע אדם ששמו יהודה ליב ורק במקצת פעמים מעט מן המעט חותם עצמו יהודא ליב וחותם עצמו יהודא בסוף באל"ף ובק"ק קראקא לא ידע שום אדם משם אחר רק שנקרא בפי כל יודל ולס"ת קראו אותו ואת בנו על שם יהודה לבד זה תורף השאלה:

תשובה הנה בודאי זה פשוט שצריך להקדים שם מקום הנתינה ולכתוב יהודה דמתקרי יהודה ארי' על שם עלייתו לתורה ברוב פעמים ורק על שם יהודא ליב יש לספק אם לכותבו כלל כיון שהוא נשתקע לגמרי ואין אדם קורהו בשם זה מעולם ואי משום שלפעמי' חותם עצמו בשם זה הלא מבואר בט"ג ובכל תשובות אחרונים אשר על שם החתימה לא שייך לכתוב דמתקרי ומה שמבואר בטיב גיטין [בשמות אנשים ס"ק מ' ובלקוטי שמות ס"ק ל"ה] דבהצטרף שם החתימ' לשם העריסה יש לכתוב דמתקרי אתפלא מאד דהלא על שם שנשתקע אין לכתוב דמתקרי כמבואר בכל הפוסקים כיון דלא נקרא בו כלל וא"כ מה יועיל מה שחותם עצמו לפעמים הא מ"מ לא נקרא בו וגם האיך יכתוב דמתקרי יהודה אם בה"א לבסוף הלא חתימתו הוא באל"ף וכל עיקר כתיבת זה השם מוטל עלינו עתה רק מחמת חתימתו כי לולא זאת הרי כבר נשכח ונשתקע שם יהודה ליב ממנו ורק מחמת חתימתו לפעמים יהודא ליב מוטל עלינו לכותבו א"כ האיך נהפוך ולא נכתוב כאשר חותם עצמו באל"ף לבסוף ואם נימא לכתוב דמתקרי יהודא ליב באל"ף לבסוף כמו שחותם עצמו קשה הלא על שם חתימה לחוד אין כותבין דמתקרי ועל הא דקראו בשעת מילתו הי' מסתמא כדרך כל סתם יהודה בה"א לבסוף ואם נכחיד שם יהודה ליב לגמרי מחמת שהוא שם אביו ובשעת הדחק מותר לגרע איזה מכנויו מספק גם בזה אני חוכך מאד כי גדולי דורנו נסתבכו הרבה בזה וגם לפי הנראה שזה שם העצם שלו על שם שני זקיניו והאיך נכחידנה תחת לשון הגט ומטעם זה גם המכונה אין לכתוב על שם ליב כי [הוא] עיקר השם שאין כותבין המכונה כמבואר בנוב"י ובג"פ ובט"ג. והנה לענ"ד נראה דיכתבו דמתקרי יהודה ארי' דאתקרי יהודא ליב דכן מבואר בכנסת יחזקאל דאתקרי שייך על שם דלשעבר וכ"פ הג"פ וכן התורת גיטין ואפי' לפי דברי הט"ג שמאריך בתשובה לדחות דברי הג"פ בכאן גם הוא ז"ל מודה דנכון לכתוב דאתקרי דז"ל הבית אפרים הל' גיטין סי' פ"א וז"ל וכוונתם בזה נלע"ד דהנה ודאי אין מקום לומר שתיבת דאתקרי מורה על העבר לומר שכבר הי' נקרא ועתה אין שמו עליו הא ודאי ליתא כו' עד וא"כ כשבעל הלשון רוצה להשכיל את הקורא שיבין מלשונו שנקרא כך לפרקים לא יספיק לשון דאתקרי שהרי ע"כ לא בא להודיענו מה שהי' בזמן העבר בלבד דמאי דהוה הוה אע"כ שר"ל שנתנו לו שם זה וגם עתה כן הוא ואין ביאורו דאתקרי בל"א ער איז ווארין גירופין שיהי' משמעו שעכשיו אין קורין לו כך רק פירושו דאתקרי בל"א דער וואס מען האט אים איין נאמין גיגעבין ומנין ישכיל הקורא שאין נקרא בו בקביעות משא"כ דמתקרי שהוא משקל בינוני שהרי מתפרש וואס ווערט גירופין והיינו שהי' נקרא כך לפני איזה זמן בקביעות ועתה אין קורין אותו בקביעות בשם זה רק שנקרא כן לפעמים לבד ועיקר הקריאה קאי על העבר עכ"ל. והנה מבואר בהדיא דמלת מתקרי הוא לשון דקוראים אותו פעמים כן ופעמים בשם אחר ומלת דאתקרי לא מובן כלל האיך קוראים אותו עתה רק שהושם לו שם זה אבל אין לו מובן אם לפעמים נופל ממנו או לא ומש"ה כ' שם דע"ש הנשתקע לא יכתבו דאתקרי כי לא יהי' מוכח מזה דעתה לא נקרא כן ואדרבה יהא במשמע ששם זה הושם בו לעיקר להקרות בו וכ"ז שפיר לשיטתו בעלמא בשם שנשתקע אבל בנ"ד שכותבין מתחלה שם יהודה לחוד א"כ נראה שעיקר שמו רק יהודה ואח"כ כותבים דמתקרי יהודה ארי' היינו שלפעמים נקרא ג"כ יהודה ארי' וממילא מה שכותבין לאח"כ דאתקרי יהודא ליב היינו רק שהי' לשעבר נקרא כן והושם לקרותו בו אבל לא נקרא כן דאין לומר שרגיל לקרוא בו הרי אדרבה שעיקר שמו רק יהודה וגם לפעמים נקרא ארי' יהודה בודאי וא"כ השם יהודא ליב אינו רגיל בו וגם אפי' לפעמים אינו נקרא בו דא"כ הי' לכתוב דמתקרי וע"כ מוכח מתוכו דמלת אתקרי היינו שהי' נקרא בו והוסב שמו מתחלה לקרותו כן אבל באמת לא נקרא כן ורק שלא נשתקע לגמרי כמו שהאמת כן כן יבינו כל הקוראים ואם נימא דלהמוני עם לא יובן זה הלא מבואר בכל האחרונים דאין לנו עסק לפי הבנת עמי הארץ רק לפי משמעות פירוש לשון הסובל פירושו כפשוטו להיודע שפת לשון ולזה בחרתי לכתוב דאתקרי ולא דהוה מתקרי כאשר מבואר בכנסת יחזקאל דאז הוי משמע רק לשעבר נקרא כן ועתה נשתקע והאמת לא כן הוא שהרי חתם עצמו לפעמים בו משא"כ אתקרי יהי' משמע שהושם כן מתחלתו להקרא בו וגם עתה לא סר לגמרי וזה לדעתי נכון מאד דלכאורה לפי מה דמבואר בש"ס גיטין פ' השולח (ל"ד ע"ב) במשנה וז"ל בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו כו' עכל"ה וכתב הר"ן ז"ל ולפעמים הי' משנים דירתם למדינת הים וקורין לו יוחנן ולאשתו שרה ואשתו היתה חוזרת לארץ ישראל ונקראת שם מרים כבתחלה והוא הי' נשאר במדינת הים ונקרא שם יוחנן ולפעמים הי' שולח גט לאשתו שבא"י וכותבין בו בני מדינת הים שמותיהן שבכאן ושם עירו שבכאן עכ"ל הרי דלא הי' כותב כלל שם הנקרא במקום הנתינה ולכאורה קשה הא צריך להיות מוכח מתוכו ועכ"פ ספירת דברים צריך לכ"ע והאיך מקרי זה ונתן ספר כריתות כיון שלא כתב שמו הנקרא בכאן מקום הנתינה אך באמת א"צ שיהא הלשון מבורר לשום אדם רק שבאמת הוא יודע ששמו כן וכותב לאשתו שמגרשה והדבר יוכל להתברר ע"י עדים מי שירצה לידע אם כן שמו ורק אחר תקנת רבן גמליאל היתה התקנה שזה יהא עיקר השם מה שנקרא במקום הנתינה לפי סוגית תלמודנו אבל עכ"פ זאת במקומה עומדת שעיקר הוא שמו שהושם לו בעצם ומה"ט כתב הכנסת יחזקאל שעיקר השם הוא מה שחביב לבעל השם וכ"כ הגט פשוט כמה פעמים ולכאורה מה לנו לחביבתו הלא עיקר תלוי בקריאת העולם אך לפמ"ש א"ש דעיקר קריאת השם מה"ת לענין ספר כריתות הוא שמו אשר אצלי לשם חביב לא איכפת לנו בקריאת העולם כי הגט לשון הבעל והוא מספר עם אשתו אני פלוני מגרש אותך וא"כ צריך לדבר עמה כאשר אצלו הוא השם ולא מה שהעולם קוראים אותו לעיקר ורק לאחר תקנת ר"ג העלו חז"ל שצריך לכתוב גם שם שבפי העולם ועשו זה לעיקר משום חשש לעז וכל המגרש אדעתא דרבנן וטבעם מגרש ולכן שוב עיקר השם כפי שטבעו חז"ל מחשש לעז אך בדבר שאין בו לעז כגון בשם מחמת חולי וכדומה בודאי עיקר השם מה שחביב בעיני בעל השם ודברי הכנסת יחזקאל והג"פ אמיתים. וא"כ לפ"ז בודאי גם כאן שנראה מאבי המגרש וכן אמר בפה שחביב בעיניו לקראו על שם שני זקיניו ולשם זה הוסב לו בעריסתו להקרא כן בודאי לא נוכל לגרעו וגם לא נשתנה מכמו שחותם עצמו דבזה הוא נראה שהוא שני שמות יהודא על שם יהודה והודי' ושם ליב ע"ש בפ"ע הגם שבקריאתו בהמולו לא ניכר החילוק אם באל"ף או בה"א לבסוף מ"מ כיון שבחר בעל השם לחתום כן וטעם יש בדבר כ"ע מודו לכתוב כן ובפרט ששם יהודא בה"א כבר נכתב פעמים ולא שייך סברת הט"ג לומר דלא שייך אתקרי באל"ף ע"ש חתימה דזה ליתא דאתקרי הוא פירוש לשם יהודא ליב דהי' אתקרי והושם לו שם זה מתחלה להקרא לו כן ומה שכותבין באל"ף בסוף הוא ממילא דכן חותם עצמו ולא דמתקרי על זה קאי ודו"ק כי זה ברור ת"ל:

וגם (ראינו) [ראוי] לכתוב כהן קודם דאתקרי דאל"ה הי' משמע שהי' נקרא כהן ובאמת גם עתה הוא נקרא יהודה כהן ולזה שייך שפיר בו יהודה כהן דמתקרי ארי' דאתקרי יהודא ליב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף