שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ט

טו) בענין מכירת חמץ ראיתי להרב מקור חיים בסי' ת"מ סק"ג שכתב בשם הרב תבואת שור דהמכירה היא הערמה אלא דמשום שאחר הביטול אינו אלא ענין דרבנן משום הכי מהניא המכירה דהערמה בדרבנן מהני וכן ראיתי להרב שואל ומשיב בכמה חשובות שכתב כן בשם התב"ש (וארשום אותן להלן איה"ש) ואני ההדיוט עיינתי בדברי הרב וראיתי שסיים וז"ל ותו דבשלמא במכירת חמץ כיון דלא סגי בלאו הכי או שימכור או שיבער אמרינן דגמר ומקני אבל הכא למה לו למכור בהמותיו וכו' עי"ש נראה דלא סמך על מה שכתב בתחלה דמכירת חמץ הערמה היא (אלא דשריא בדרבנן) והדר ביה רב ואמר דמכירת חמץ לא הויא הערמה דכיון דלא סגי בלאו הכי גמר ומקני וכן הבין בדעתו מר דודו של הרב שערי תשובה שהביא דבריו בסי' תמ"ח אות ח' וז"ל ואף למה שכתב הא"ז בתב"ש דמכירת חמץ לא מיקרי הערמה דמסתמא גמר בלבו שלא יעבור על בל יראה עכ"ל הרי שמייחס אליו שסובר דלא מיקרי הערמה והיינו ודאי שסובר דאף שכתב בתחלה דמכירת חמץ הוי הערמה וטעם ההיתר הוא משום שאחר הביטול הוי הערמה בדרבנן מכל מקום במסקנתו אינו סובר כן (תשובות הרב שואל ומשיב בזה הלא המה במהדורא קמא ח"א סי' פ"ד וסי' צ"ג ובח"ג סי' ר"ך ובמהדורא תניינא חלק ד' סי' יו"ד [בד"ה והנה בעש"ק] ובתליתאה ח"א סי' רי"ט (שם כתב דבתשב"ץ ח"א סי' קל"ה כתב כהתבו"ש דהערמה שרי בדרבנן] ובח"ב סי' קמ"ח):

ובאמת גם על מה שחשב כן בתחלה דהוי הערמה וכו' שלמים וכן רבים אשר היו תמהי"ם בזה וארשום פה אשר ראיתי דברי רבנן קדישי המדברים בזה בשו"ת בגדי ישע סי' ב' אות ט' תמה עליו דעל איזה ביטול קאי אי על ביטול של לילה שהיא קודם המכירה הרי כיון שחוזר ולוקח החמץ כדי למוכרו זוכה בו מההפקר וכיון שזכה בו הרי המכירה היא מדאורייתא ואם על הביטול של יום שהיא אחר המכירה קשה דאם כן מכירה שהיא הערמה היכי מהניא הלא כתב הר"ן דטעם שהצריכו חז"ל ביטור ולא סמכו על הביטול הוא משום חשש שלא יוציאו מלבם לגמרי וכו' והמכירה שהיא תמורת הביעור אם תהיה הערמה מאי מהני אלא ודאי המכירה היא מכירה גמורה בלי הערמה כלל וכ"כ בשו"ת רמ"ץ סי' כ"ט אות ג' (ד"ה ואפילו) וי"ל ע"ד התב"ש וכו' והא ע"י המכירה נתבטל ההפקר והביטול שמקודם והמכירה היא אחר הביטול ואף בביטול שאחר המכירה אטו כ"ע דינא גמירי שיכוין לבטל אף מה שכבר מכר אדרבא י"ל דאין דעתו על מה שכבר מכר כדאמרי' בנדרים מ"ג ע"ב כל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר וכמדומה שראיתי הערה זו באחרונים עכ"ל ועיין בחתם סופר סי' ס"ב (ד"ה והנה נראה) מה שכתב על דברי התב"ש בזה ובשו"ת בית שלמה סי' ע"ב כתב ע"ד התב"ש אבל בר"ן ריש פסחים מבואר שאם אינו גומר בלבו וכו' אינו כלום אף מן התורה וידוע שחמץ מסך רב כזה ודאי אינו מבטל בלבו וכו' עי"ש דאם המכירה כהערמה אם כן לא עשה כלום דהביטול אינו מועיל לו אפי' מדאורייתא ועכ"ל שהמכירה היא מכירה גמורה גם בשו"ת עטרת חכמים בחיו"ד סי' י"ד (ד"ה אבל) כתב שדבריו תמוהים דהא חמץ הנמכר אינו בכלל הביטול שאין אדם מבטל בערב פסח רק החמץ שלא מכר עכ"ל ובפרי מגדים באשל אברהם סוף סי' תמ"ח כתב עיין תב"ש וכו' וצ"ע דמשמע מכל הפוסקים דמכירה גמורה בעינן בחמץ לא הערמה ואין בכלל הביטול כלל ועיין מ"ש המ"ב וכו' ע"כ ובספר מגן האלף סי' תמ"ח סק"י כתב דברי התב"ש דברי תימה הם דהא דמחשב אותו להערמה הוא משום דאמרינן שאין דעתו להשאיר שלו ביד נכרי אם כן כל שכן שהביטול שהוא מטעם הפקר או שמשים אותו כעפר כמ"ש רמב"ם כל שכן דזה נחשב להערמה ולא ניחא למרייהו דלימא הכי ועל כרחין סמכינן שהוא ביטול וקנין בלב שלם עכ"ל גם בהלכות מכירת חמץ שבש"ע הג' מוהרש"ז כתב דמי שחושב שמכירת חמץ מדרבנן לפי שכבר ביטל שוגג כי חמץ הנמכר שדעתו לזכות בו אחר הפסח אינו בכלל ביטול ואם המכירה אינה כדת עובר בבל יראה עי"ש ובשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורג האחרונים סי' י"ב האריך לתמוה על מה שכתב דהערמה בדאורייתא אסור וכו' וכתב דמכירת חמץ ודאי היא מכירה גמורה ואין לנו לחוש על מה שבלבו לחזור וליקח מהנכרי אחר הפסח דכיון שמוכר בקנין גמור דברים שבלב אינם דברים ובשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' פ"ו אות ה' כתב כבר חלקו על התב"ש דגם בד"ת כמו בבכור מהני הערמה באופן שנראה דעת רבנן בתראי הנ"ל דמכירת חמץ אינה הערמה ומכירה גמורה היא ומהניא שפיר ומה שפקפק הגאון מחצית השקל בתמ"ח סק"ד על המכירה בזמן הזה שהכל יודעים שהוא רק להפקיע האיסור ואין דעתם למכור ולא לקנות ואף אם הישראל גמר ומקני מכל מקום הנכרי אין כונתו לקנות לא החדרים ולא החמץ וכו' עיין בס' שבילי דוד שרשמתי לעיל סוף אות ג' ועי"ש מה שכתבתי בשם הג' מק"ח בתשו' בס' נחלת יעקב מ"ש ע"ד תב"ש ורב אחד בקובץ יגדיל תורה קונטריס ד' סי' ל' שקו"ט בענין זה ובסוף דבריו כתב מיהו כל זה כתבתי לדברי מחה"ש והאחרונים דמכירת חמץ הערמה ומדינא לא קנה אבל ב"ה מצאתי מרגניתא דהמכירה היא מכירה מעליא מדברי הר"ן נדרים ד' מ"ח גבי מתנת בית חורון וכו' עי"ש ועוד לו בקונטריס ה' סי' ל"ה עיש"ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף