ר"י מיגאש/שבועות/כד/ב
|
< הקודם · הבא > |
אמר רבא מאי טעמא הא דמאן דאית ליה איסו' כולל מידי דהוה איסור מוסיף מה התם איסור חל על איסור באיסור מוסיף הכא נמי איסור חל על איסור באיסור כולל פי' איסור מוסיף כגון בשר קדש שהו' ראוי לגבו' ואסו' להדיוט הוה ליה נות' מגו דאיתוסף ביה איסור לגבי גבוה איתוסף ביה נמי לגבי הדיוט.
ופי' איסור כולל כגון טהור שהוא אסור בחלב ומות' בבשר קדש הוה ליה טמא מיגו דאיתסר בבשר קדש איתסר נמי בחלב והיינו דאמרינן הכא ומאן דפטר באיסור כולל אמר לך איסור מוסיף איתוסף ביה איסורא בחתיכה עצמ' ואיסו' כולל שהוא מחתיכה לחתיכה לא אמרינן.
אמר רבא למאן דאית ליה איסור כולל אמר שבועה שלא אוכל תאנים שנמצא שנאסרו עליו תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מגו דחייל' שבועה אענבים שעדין לא היו אסורין עליו חיילא נמי שבועה אתאנים ואעפ"י שכבר היו אסורין עליו משבועה ראשונה.
ואמרינן פשיטא ומהדרינן מהו דתימא איסור הבא מאליו הוא דחייל באיסור כולל כגון איסור יום הכפורים שהוא איסור הבא מאליו אבל איסור הבא מעצמו כלו' מה שמביא הוא על עצמו בשבועתו אימא כיון שהיו התאנים אסורין עליו משבועה ראשונה לא חיילא עליה שבועה שניה כלל ואפי' באיסור כולל קמ"ל ע"ב מתיב רבא בריה דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשים ביום הכפורים פי' האי טמא זר טמא הוא שנמצא חייב חטאת משום אכילת חלב וחטאת משום טמא שאכל את הקדש וחטאת משום נותר וחטאת משום יום הכפורים ואשם מפני שהוא זר ואכל את ההקדש והני ד' חטאות ואשם אחד איכא מנייהו דחייל באיסור מוסיף איסור חלב הוא האיסור הראשון לפי שמשעה שנולד נאסר משום חלב שהוא אסור באכילה ומותר בהנאה הקדשו מגו דאיתוסף ביה בההוא הקדש איסור הנאה איתוסף ביה נמי איסור אכילה משום הקדש ונמצא כשאוכלו שחייב חטאת משום חלב ואשם משום זר שאכל את ההקדש ועד כאן להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי הוה ליה נותר מיגו דאיתוסף ביה איסורא לגבי גבוה איתוסף ביה נמי איסורא לגבי הדיוט ונמצ' שמתחייב עליו גם משום נותר ועד כאן זה הזר בחלב הוא דהוה אסיר אבל בבשר קדש כגון פסח ושלמים שרי הוה ליה טמא מיגו דאיתסר בחתיכות טהורות שהוא בשר הקדש איתסר נמי בחלב בכללן והיינו איסור כולל ונמצא שמתחייב עליו גם משום טמא שאכל את הקדש ועד כאן בקדשים הוא דאסיר אבל בחולין שרי חל עליה יום הכפורים מגו דאיתסר בחולין איתסר נמי בהאי חלב בכללן וגם זה איסור כולל נמצא שחייב עליו ארבע חטאו' ואשם אחד חטאת אחד משום חלב הוא העיקר וחטאת דנותר ואשם דזר שאכל את הקדש באיסור מוסיף וחטאת דטמא שאכל את הקדש וחטאת דיום הכפורים באיסו' כולל ועיקר האי מתני' בכריתות דף י"ג ע"ב בפרק אמרו לו אכלת חלב והכין פירושה בגמ' דיליה וקא מותיב מינה השתא רבא בריה דרבה תיובתא עליה דרבא דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מיגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי אתאנים דאלמא אפילו איסור הבא מעצמו חייל באיסור כולל וקאמר מכדי האי תנא לאפושי כמה חטאות אאכילה קא מהדר וכיון שכן אי ס"ד דאפילו איסור שמביא הוא על עצמו חייל נמי באיסור כולל ליתני נמי חטאת חמישית כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב דמגו דחיילה שבועה אתמרים חיילה נמי אחלב.
ומהדרינן האי תנא איסו' הבא מאליו קתני אבל איסור שמביא על עצמו לא קתני:
ואקשינן והרי הקדש דלאו איסור הבא מאליו הוא שהרי הקדש הוא ואלולי שהקדישו לא הי' אסו' והוה ליה איסו' שמביא על עצמו וקתני:
ומהדרינן דהאי הקדש בכור שקדושתו מרחם הוא דהוה ליה איסור הבא מאליו ואי בעית אימא כי קתני מידי דלית ביה שאלה אבל שבועה דאית ליה שאלה דהא אפשר דמיתשיל שבועתיה ופקע איסוריה לא קתני:
והרי הקדש דאפשר נמי דמיתשיל עליה ופקע איסורא מניה וקתני ומהדרינן הא אוקימנא בבכור דלא אפשר לאיתשולי עליה דהא קדושה הבאה מאליה היא ואי בעית אימא כי קתני קרבן קבוע אבל שבוע' דקרבן עולה ויורד הוא לא קתני:
ואקשינן והא טמא שאכל את הקדש דקרבן עולה ויורד הוא וקתני ומהדרינן אפשר לאוקומה דהאי טמא נשיא הוא ומני רבי אליעזר היא דאמר נשיא טמא שאכל את הקדש מביא קרבן שעיר כמו שמביא על כל עבירות שבתורה דהוה ליה קרבן קבוע.
ועיקר מימריה דרבי אליעזר מיפרש במסכת הוריות בסוף פרק שני (דף ט' ע"א).
רב אשי אמר כי קתני מידי דחאיל כשיעור ולא חייל פחות מכשיעור שבועה דחיילה פחות מכשיעור שהרי אם פירש בשבועתו שלא יאכל ואפי' כל שהוא חיילא שבועתו ומתחייב ואפילו לכל שהוא לא קתני ואקשינן והרי הקדש דחייל איסוריה פחות מכשיעור שהרי אם אכל אפילו פחות מכזית מעל ומהדרינן הא בעינן ש"פ כדתנן הנהנה ש"פ מן ההקדש מעל דאלמא אם נהנה בפחות משוה פרוטה לא מעל.
רב אשי מאויריא אמר כי קתני זדונו כרת אבל זדונו לאו כגון שבוע' ביטוי לא קתני ואקשינן והא אשם דזדונו לאו כדגרסינן בפרק אלו הן הנשרפין דף פ"ג הזיד במעילה ר' אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה וקיימא לן הלכה כר' מחבירו ולא מחבריו ומהדרינן חטאות קא אמרינן אשמות לא קאמרינן כלומ' האי דאמרינן דכי קתני זדונו כרת קתני זדונו לאו לא קתני בחטאות הוא דקאמרינן באשמות לא אפילו זדונו לאו נמי קתני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |