קרבן העדה/עירובין/ג/ט

קרבן העדה עירובין ג ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מתנה אדם על הכלכלה. של טבל ביום טוב ראשון של ראש השנה ואומר אם היום חול תהא זו תרומה על אלו ואם היום קודש אין בדברי כלום דאין מגביהין תרומה ביום טוב דשבות דרבנן היא במסכת ביצה ולמחר אומר אם אתמול קודש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו ואם היום קודש ואתמול חול כבר היא תרומה מאתמול ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה:

ולא הודו לו חכמים. דסברי דתרווייהו קדושה אחת הן ואין מגביהין בהן תרומה:

גמ' ואומר אם יום טוב היום יבטלו דברי. וכדפירשתי במתני' ויקרא שם. כלומר וקורא שם למעשרותיו ואפ"ה אינו אוכלן עד למחר:

ה"ג מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. וה"פ גבי י"ט הסמוך לשבת קאר"י בברייתא דאם נאכל עירובו בראשון הרי זה חמר גמל דדלמא קדושה אחת היא וקנה עירוב לשני ימים והפסיד אלפים שכנגד עירובו:

וכאן. וכאן בשני ימים טובים של ראש השנה אומר שהוא מתנה עליהן ש"מ דס"ל דשתי קדושות הן:

ומשני תמן. התם בשבת הסמוך לי"ט שניהן ודאי קדושים הם הלכך קדושה אחת היא אלא שהיא ארוכה:

ברם הכא. אבל כאן בב' ימים של ראש השנה אחד מהן ודאי חול:

תמן עבדין ליה ב' קדושות. דרבנן כר"א סבירא להו דהלכתא כוותיה כדאמר רב לעיל:

וכא. וכאן פליגי אדר"י וסוברים דקדושה אחת הן:

כחול אצל שבת. דקדושת יום טוב קלה מקדושת שבת לכן אסרו ושויוהו כקדושה אחת:

מי גרם לי וכו'. מפרש להא דקאמר תחלה שמוני נוטרה את הכרמים לשון רבים ומסיים לשון יחיד כרמי שלי והל"ל כרמי' שלי לא נטרתי וכרמים היינו להרבות בשמחת יום טוב שכן היו דרכן לצאת בכרמים ביום טוב כדתנן בסוף תענית בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים:

להיות משמרת שני ימים טובים. בחוץ לארץ מקום שלא הגיעו השלוחים אבל כשהיו שרויין על אדמתן היו עולין לרגל ולא היו משמרים אלא יום אחד:

סבורה הייתי. שטובה היא לנו בתוספת המצות:

ואינו מקבלת שכר אלא על אחת. דזהו ענשו שלא שמר אחת כתקנה ואין זה אלא תשלומין לעונשו:

שתי חלות בסוריא. דבח"ל חייבו חכמים להפריש ב' חלות אחת לאור ואחת לכהן כדתנן בפרק בתרא דחלה:

וגם אני נתתי להם חוקים. בענשם שלא היו טובים ולא שמרו מצות ה' וחס לומר שחוקי ה' בעצמם לא טובים דהלא דרכיה דרכי נועם אלא כדפירשנו:

ואטעינון לולבא בשובתא. והיו נוטלים הלולב בשבת דהיינו שהודיע להן שי"ט ראשון של חג בשבת הוא וכיון דמדאורייתא הוא לא חיישינן לגזרה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר:

שמע ר' ואמר. מי ילך אצלם ויודיעם בתמיה וכיון דלאו בכל שנה יכולים לידע מתי איקבע ר"ה הלכך אף כשיודעים בקביעא דירחא לא יטלו לולב בשבת:

אע"פ שכתבו לכם. חכמים שבא"י סדרי מועדות אימתי איקבע ר"ה:

אל תשנו ממנהג אבותיכם. לעשות שני י"ט בכל פעם כי יש לחוש שמא יחזיר הדבר לקלקולו ל"א ה"פ אע"פ שכתבו לכם סדר תפלת המועדים אל תשנו ממנהג התפלות שהנהיגו אבותיכם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף