פני משה/ברכות/ט/א

פני משה ברכות ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל. כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע"ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה:

גמ' מתני' בנסי ישראל. דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל:

אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא:

ונסי שבטים. נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ"ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא:

מ"ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א"צ לברך:

ראה פרת. א' מד' נהרות שמברכין עליהן כדתנן במתני' לקמן:

מקום שנוטלין ממנו עפר. מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם עד שנותנין עליה עפר ממקום ההוא והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא:

ברוך גוזר. שגזר להשמידה ומקיים:

צריך לומר אתה. ברוך אתה ה':

א"צ לומר אתה. אלא ברוך ה' וגו':

אזלין מיעבד שלמא. לעשות להם סדר ושיהא שלום ביניהם לאלו עיירות שבדרום:

לא מצינו. למלל ולספר כחו וגבורתו של הקב"ה:

כגון אני וחבירי. כלומר דדריש להכתוב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל כגון אני וחבירי כך אמר דוד ור' אבון אמר כמשמעות פשט הכתוב מי ימלל מי יוכל למלל גבורות ה' ומי יוכל להשמיע כל תהלתו:

תרגם יעקב כפר נבורייא בצור. להמקרא לך דומיה תהלה סמא דכולא סוף כל דבר משתוקא השתיקה היא התהלה לך משל למרגלית דאין לך ערך וכל שאתה משבח לה כך וכך ערכה אתה פוגמה:

תני. בתוספתא פ"ו. הפותח. הברכה ביו"ד ה"א ברוך אתה ה' וכך הוא חותם במקום שיש בה חתימה הרי זה חכם שכך הוא נכון:

באל"ף למ"ד. באלהינו ואינו אומר ה' הרי זה בור שלא זכר כלל להשם הנכבד:

הרי זה בינוני. דמיהת חתם בה' והכל הולך אחר החתימה אבל להפך הרי זו דרך אחרת מינות נזרקה בו שלא רצה לחתום במה שפתח:

לכו ושאלו את אדם הראשון. כלומר מפסוק המדבר באדם הראשון לכו ולמדו:

והכתיב בראשית ברא אלהים. ולא כתיב אלהים ברא בראשית א"נ דטעות הפוקרין היתה דאלהים לשון רבים הוא והשיב להן דלפי הטעות שלכם היה צריך לכתוב בראו וכתיב ברא:

מאדם ואילך בצלמנו כדמותינו וכו'. ולשון זה משתמש על מאדם ואילך שהבריאה היא בשותפות אב ואם ועם כל זה א"א לשניהן שיולידו בלא רצונו ית':

בסיליוס קיסר אגושטוס. ושלשתן תוארים באדם אחד הן:

חזרו ושאלו וכו'. דהאי קרא בבריאה משתעי ולפיכך אמר לתלמידיו האומן הבנאי וארכין טיקנטן הממונה על הבונים והכל על האומן הגדול הוא:

אלהים דיבר. בקדשו:

בכל מיני קריבות. אם שנראה לך רחוק וגבוה מעולמו בכמה וכמה ריחוקים קרוב הוא לשמוע תפלתך ומתקרב אלך בכל מיני קרבות:

תפלה נעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כאלו עומד לפניו ית' כביכול כאדם המשיח באזן חבירו והוא שומע:

כפה לאזן. כגון הפה להאזן:

ארבע שיטין. ארבע מיני דרשות בענין זה לארבעה אלו דחשיב לקמן שהצילן הקב"ה בהיותם בתכלית הסכנה:

תמן קמת לך. שם הייתי עומד עליך להצילך ע"י כן והכא וכי לית אנא קאים לך:

שמא מכניסו. כלומר עדיין ספק הוא אם מכניסו לפניו אם מניחו מבחוץ אבל הקב"ה אינו כן אלא כל אשר יקרא בשם ה' ימלט בודאי:

מחמתה. מחמין של טבריא ופגעו בו הרומיים:

מן דסופיינוס. מאנשי שר העיר שהיה שמו סופיינוס:

ופנינה. והפנו ממנו והלך לו לשלום ובערב באו הרומיים אצל השר ואמרו לו עד מתי אתה עומד על צד היהודים האלו:

ומה עבדתון ליה. אם עשיתם לו איזה טובה בשביל כך והשיבו די לו כי פנינו מאתו ופטרנו אותו לשלום:

ארכון. דיין ושופט:

אלכסנדרוס פנה אלכסנדריאה. בדין הוא שאלכסנדרוס אחד יפנה ויפטור את השני שהוא כשמו:

אשכח. המצאתם כפלוני שהוא מטריח אותי ביותר:

עד דצווח ליה וכו'. בעוד שהוא צווח להפטרון שיושיענו ואם שהוא על פתח חצירו עד שהוא יוצא החרב עוברת על צווארו של זה והורגתו:

קוזמקלוטר. הוא הקיסר המושל בכיפה:

מה אתון בעין. מן האכסניא העלוב הזה שאיני יודע להיכן ילך ואמרו לו וכי אתה אכסנאי עלוב הם הן שיפה לקרותם אכסניא עלובה שיש שהמה כאן וטעות ע"ז שלהם בבבל וכו' אבל אתה יהודי כל מקום שאתה הולך אלהיך עמך והוא עונה אותך בכל עת:

פיסקא. מקום שנעקרה וכו':

ותחזיר לב עובדיה לעובדך חסר כאן וה"ג בתוספתא. ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן מפני שרובה גוים. ועלה קאמר טעמא. ולא נמצא מתפלל על עובדי ע"ז אם יאמר כן:

אף בח"ל צריך לומר כן מפני שעתידים להתגייר שנ' אז אהפיך אל עמים שפה ברורה והיינו כדדריש ר' יוחנן לקמיה:

כי מי אשר יחבר אל כל החיים יש בטחון. הקרי הוא יחבר ויבחר כתיב ודריש ליה כי מי אשר ירצה יבוחר אל הקב"ה ויחובר אל ישראל ויתוספו עליהם כשיתגיירו אל כל החיים אלא כל זמן שהם חיים יש להם בטחון לבא ולהתגייר שכל זמן וכו':

תני. בתוספתא שם:

כי מי יחובר וגו' אפילו וכו' יהיה מי שיהיה יחובר אל ה' וישוב אליו ואפי' אותם שפשטו ידיהם בבית המקדש מיהת אינן נידונין ועליהן הוא אומר וישנו וגו':

קטני עכו"ם. שלא היה בהן כח לעשות רעה לישראל וכן שאר חיילותיו של נבוכדנצר הרשע שלא היה להם חלק בפשיטות ידו בזבול הן הן אשר אין חיין ואין נדונין אבל אותם שפשטו ידיהם בזבול אין להם תקנה בתשובה פליגי על ר' אחא:

מזבלין. עובדים לעבודת ע"ז:

הרואה את הכושי. תוספתא שם:

הגיחור. אדם הרבה רו"ש בלעז:

לווקן. לבן יותר מדאי:

הכיפח. ארוך ביותר ופרצופו שמוט ומכוער הוא:

מתניתין. ברייתא דוקא כשהיו שלימים כשנולדו ונשתנו אח"כ מברך דיין האמת:

מה אמר אבקסטא. ובפ"ק דע"ז אבסקנטה. מלשון נשיאת חן וכבוד אפסארוונט"ה בלעז כלומר וכי אמר לה באיזה לשון כבוד לא אמר אלא שבח להבורא ברוך וכו':

זו דרכו וכו'. בתמיה:

כגון ההן פופסדוס. ובע"ז גריס פסוורוס והוא קרן זוית מלשון פסי"א בלע"ז כשאדם פוגע בחבירו במקום צר אומר פסאוור"א:

ברוך חכם הרזים. שנתן חכמה ובינה להתרנגול להבחין בין יום ובין לילה על דרך מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה והוא תרנגול כדצווחין ליה ברומי:

הרואה אוכלוסין וכו'. תוספתא שם:

וכן הוא אומר זכור כי תשגיא פעלו. וזהו אורח טוב שהוא מגדיל פעלו של בעה"ב ומשורר ומספר בשבחו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף