עין זוכר/ב/יא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יא. בעיא בבבלי ופשוט בירושלמי. הפליא עצה הרב החסיד הרמ"ך בספרו הבהיר יד מלאכי ובחזקת היד סימן צ"ד הוא הצד כמה גדולים בענין זה ואסף הכהן מערכה גדולה. ואגב אסיפ"ה טבא חזאי חוזה דוד שכתב וז"ל בעיא דלא אפשיטא בגמרין ואיפשיטא בירושלמי הוי פשיטותא. כסף משנה פ"ה דתרומות וכתב עוד פ"ו דממרים לדעת הר"ן דלא שבקינן מאי דפשיטא ליה לירושלמי משום מאי דמספ"ל בתלמודא דידן. וכן מצאתי גם אני להר"ן ספ"ק דקדושין שכתב וז"ל ונ"ל דאע"ג דלא הפשיט בגמרא דילן ילפינן לה מדגרסינן בירושלמי וכו' עד הלכך אף ע"ג דבגמרא דילן מספקא לן שבקינן ספיקין ונקטינן פשטייהו וכ"כ הש"ך וכו' עכ"ל הרב יד מלאכי:
ואני בעניי לא ידענא מה טיבה של מציאה זו שכתב הרב וכן מצאתי גם אני להר"ן וכו' הרי קדמו וזכו במציאה זו כלי עלמא ולא לו המציאה זו דהוא לשון הר"ן עצמו שהביא מרן בכ"מ פ"ו דממרים שהזכיר עתה ועדיין לחלוחית הדיו קיימת ומרן הביא מהר"ן לשון זה ככתבו וכלשונו. אלא דמרן הוקשה לו על דברי הר"ן דגם בתלמודא דידן מייתי מעין דוגמא דעובדא דירושלמי ואפ"ה אבעיא להו אלמא דגמרין סבר דההוא עובדא לא מכרעא. ותירץ דדעת הר"ן דכיון דבירושלמי לא איבעיא להו משמע דפשיטא להו מההוא עובדא ואע"ג דגמרין לא משמע ליה למפשטה מההוא עובדא לא שבק פשיטותא דירושלמי משום ספיקא דגמרין עכ"ל. ומאחר דהרב יד מלאכי כאן בתחילה אייתי בידיה מדברי מרן שכתב לדעת הר"ן דלא שבקינן מאי קאמר אחר סמוך וכן מצאתי גם אני להר"ן הרי מרן על האי לישנא דהר"ן קאי. וגם לשון הרב הנזכר בתחילה שכתב דמרן כתב לדעת הר"ן דלא שבקינן וכו' אינו מכוון דבזה אין אנו צריכים לדברי מרן שכן כתב הר"ן עצמו בפה מלא ולא יצדק לומר כתב מרן לדעת הר"ן כמבואר. אבל מה שחדש מרן לדעת הר"ן הוא חידוש גדול דכונת הר"ן דמדלא איבעיא ליה בירושלמי ש"מ דפשיטא ליה מההוא עובדא. וגמרין אף דמייתי כי ההוא עובדא ומיבעיא ליה לא קי"ל כותיה. והוא דבר גדול דגם דחזינן דתלמודין לא חייש לההוא עובדא וקאי בבעיא. ובירושלמי לא מייתי אלא גופא דעובדא סתם אמרינן דפשיטא לירושלמי וכו' והרב יד מלאכי דנחית לאתויי דברי מרן לדעת הר"ן הא הו"ל למימר:
ואיברא שדברי מרן קשים לשמוע דמהיכא תיתי בכהאי גוונא למשבק תלמודין ולתפוס הירושלמי. וגם דברי הר"ן צריכים באור וכבר הרב בית חדש והרב זכרון יוסף כתבו לבאר מהיכא דייק הר"ן דפשיטא לירושלמי ואני בעניי בהגהותי כתבתי על דבריהם ואני ענית"י ליישב דברי הר"ן בס"ד:
ומה שתמה הרב הנזכר על דברי מרן בכ"מ פי"א דתרומות דין ז' שכתב בעיא דאיפשיטא בן יש להקשות נמי על הרדב"ז בביאורו שם שכתב הכי איתא פרק הערל וכו' ולשון הכי איתא משמע דהיא ברייתא או מימרא פשוטה לפניה ותהי להפך דהיא בעיא דלא איפשיטא. וכן הקשה על מרן הרב פני משה מפרש ירושלמי ביבמות דף ך' ושם כתב דהרמב"ם סמך על הירושלמי כמ"ש הרב יד מלאכי ע"ש:
ואשר תמה הרב יד מלאכי על מרן בכ"מ פרק ה' דשמיטה דין ד' דלא סמך הרמב"ם על הירושלמי דאזיל לטעמיה דסבר דר"מ ור"ש הלכה כר"ש ובתלמודין קאי בתיק"ו כן הגדיל התימא לקמן בכלל ר"מ ור"ש אות תק"ף תקפו כהן גדול ע"ש וכן יש להקשות על דברי רב חביבא הרב שושנים לדוד סוף תרומות ע"ש. אמנם נראה דיש ליישב למרן ז"ל דיש לחלק בין הא דר"מ ור"ש דאמרו בירושלמי הלכה כר"ש לעלמא דבהא דפסקי הלכות וכלליהן ומובאיהן ומוצאיהן ודאי דהיו מקובלים האמוראים מהראשונים ובכי הא דהוא דבר כולל ודאי דאמוראי בתראי דקו טובא במילתא וכיון דסלקא להו בתיקו ש"מ דליתא לדירושלמי ודוקא בזו שהוא דבר כללי אמנם במה שהוא דבר פרטי עבדינן כירושלמי דאימור דבבבלי לא דקו בההוא פרטא כירושלמי לא כן בכללי ההלכות כגון הא דר"מ ור"ש דהוא כללי. ותו דכללי ההלכות דעל הרוב לאו מילתא תליא בסברא אלא בקבלה ודאי דבבבלי דייקי טובא והכי היו מקובלים וידעי להא דירושלמי ולא סמכי עלה זה נראה ליישב בעד מרן:
אמנם פתח פתוח מצאנו ליישב דעת רבינו הנגיד רבינו שמואל במבוא התלמוד שכתב דר"מ ור"ש הלכה כר"ש וכן כתב הרא"ש בפסקיו פרק אין מעמידין דהלכה כר"ש ורבים תמהו עליהם דהוא נגד הבבלי פרק מי שהוציאוהו דמסיק בתיק"ו. ואפשר דהגאון רבינו שמואל הנגיד והרא"ש שם פרק אין מעמידין ודעמיהו סברי דכי היכי דבעלמא מאי דאסתפק בבבלי ופשיטא לירושלמי נקטינן כפשיטותיה דהירושלמי ה"ה נמי בפסקי הלכות ולא ס"ל לחלק כמו שחילקנו. ועמ"ש עוד בעניותי בזה לקמן מערכת רי"ש אות י"א בס"ד:
ועלה מן האר"ש דבדבר פרטי דבתלמודא דידן נשאר בספק ובירשלמי פשיטא להו נקטינן כפשיטותיה דהירושלמי לכל הדברות ולכל האמירות. וכזה ראיתי להרב הכולל כמהר"ח הלוי זלה"ה בספרו כ"י שאסף וקבץ מדברי הראשונים לאשר ולקיים כלל זה ואתיא זכירה שרמז דברי הרמב"ן פרק כיצד הרגל על דף ך' והה"מ פי"ח מהלכות שבת דין ב':
ומן האמור נהלך ברגש על דבריו של גדול מופת הדור הרב כמהר"ח אלפאנדארי ז"ל בהגהותיו בספר בני חיי ארח חיים סימן כ"ה שכתב דאף דבירושלמי איפשיטא לא שבקינן תלמודין דלא איפשיטא וכתב זה בעד הרמב"ם ותמה על הריטב"א והרב הנמקי דפסקי כירושלמי. ולא זכר מכל הני דוכתי דכתבו ז"ל למנקט כירושלמי ולא כספיקין דבבלי. ועוד קשה על הרב הנזכר דמר ניהו גופיה כתב בדרך הקדש דף ד' לסמוך על הירושלמי בענין זה עצמו ותמה על הרמב"ם והכא הפך השיטה ועוד הארכתי בענין הנזכר במקומו. וגם מהרב צרור הכסף דף קכ"ו ע"ב והרב יד משה דף קנ"ו נעלם כל הנזכר דכתבו ז"ל דנקיטינן כפשיטות הירושלמי (עמ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף א"ה בסימן טו"ב ובספר הקטן פתח עינים פ"ה דדמאי בס"ד):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |