סדר הדורות/א/ב'רכו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעת ההיא וילך יהודה בית שם ויקח את תמר בת עילם בן שם לער בכורו לאשה, (כתב הרא"מ למ"ש בב"ר פפ"ה אפרים מקשאה בשם ר"מ תמר בתו של שם היתה פליג אההיא דסוטה (י') וכ"כ רש"י שם דאמרה יתומה אני והייתי קטנה כשהשיאני אמי ואחי ומאנתי בנשואי ער ואונן דאפילו נולדה בסוף ימי שם (דהיינו ב"א קנ"ח) היתה יותר מבת נ', או י"ל דבתו של שם לאו דוקא בתו אלא בת בנו עכ"ל, לא ראה שכ"ה מפורש בסה"י שהיתה בת עילם בן שם, אך מ"ש בב"ר הנ"ל בת שם וכתיב ובת איש כהן לפיכך הוציאוה ותשרף הא אי' בנדרים (ל"ב) דבני שם לא היו כהנים ולמה תשרף, עיין יפ"ת, ובס' נזר הקדש כתב דאפרים מקשאה לא פליג על ההיא דסוטה וס"ל שקטנה היתה ובת בנו של שם היתה ופליג אההיא דנדרים שניטלה הכהונה מבניו א"כ היתה בת כהן לכן תשרף ע"ש), ועיין ס' לוית חן פ' וישב ברבה שמות (פ' ל') משל לדיין שבא לפניו דין יתומה כך יהודה בא דין תמר לפניו, וכתב בהגה"ה בספר הישר אמר הצעיר בזה ניחא שדן אותה בשרפה כי היא בת שם והוא כהן לאל עליון וכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף, ואמר לי ת"ח אחד, כי שמע לאחד שדרש כן עכ"ל, אך שניהם לא ראו שכן הוא בב"ר הנ"ל אמר אפרים מקשאה כו', ובשה"ק ד"י סע"א ז"ל רמב"ן פ' וישב תמר בתו של שם היתה עכ"ל, גם הוא לא ראה שכ"ה בב"ר הנ"ל:
תמר מלכת שבא רחב גלגול אחד ר"ת תמ"ר ושלשתן אירע להן דבר אחד, תמר ילדה תאומים מלכת שבא ילדה משלמה שנים, רחב הצילה ב' שלוחים מרגלים, (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה), נשמת תמר היתה נשמת זכר והיתה בת שם ונשמת יהודה נשמת שם ונשמת יהודה ניצוץ מנשמת נקבה לכן ילדה (מגיד חדש דכ"ב, עי"ר וישב ס"ט א' וי"ר ע' גלגולים), תמר היא דבורה (ע"ל ב"א תרל"ו), אשת זנונים ניצוץ תמר ורחב (ע"ל ג"א צ'), בת שוע אשת יהודה היא בת שבע (רמז שוע ו' מתחלף בב' בבומ"ף כן נ"ל), וכמעשה בת שבע עם דוד כן מעשה תמר ביהודה כי דוד ניצוץ יהודה, וכמו תמר עשתה המצאות להוציא זרע מיהודה כן בת שבע ראויה היתה לו מששת ימי בראשית, גם ראויה היתה בת שוע להוציא מלכים ממנה אלא דלא אסתייע ויצא מתמר והרגישה ב"ש כששלח דוד לקחתה ונטהרה מטומאתה ולא מיחה אותו כי היה לה לזעוק דבמקום חלול השם אין חולקין כבוד אפי' למלכות אלא שמרצונה עשתה כמו תמר דחמרה שהרה מלכים ונביאים כן עשתה היא שישבע לה שהבן היוצא ממנה ימלוך (ג"נ), בת שוע ותמר הם ב' נשים הנזכרות (מלכים ב' ד') דהתנו לאכול היום בנה של אחד והשנית לא רצתה לקיים תנאה, והן בסוד ב' נשים זונות דשלמה ובסוד אהלה ואהליבה וסוד חנה ופנינה מה שחנה יולדת פנינה קוברת (שם). ויהי בבוא ער על אשתו וישחית זרעו חוצה וימיתהו ה', ויאמר יהודה אל אונן בוא אל אשת אחיך ויקח אונן את תמר ויעש כמעשה ער וימת ה' גם אותו ויאמר יהודה לתמר שבי בית אביך, כתב שה"ק ד"י א' בס"ע איתא בני ג' שנים היו ער ואונן ורמב"ן כתב בני י"ב שנים (כמדומה שאינו ברמב"ן). ער ואונן נתגלגלו בחצרון וחמול וכן בפרץ וזרח (עיין למטה), ויהי לתקופת השנה ותמת עילת אשת יהודה, וילך לגזרו צאנו, ותשב תמר בפתח עינים וירא אותה יהודה ויבא אליה, מעשה תמר עם יהודה היה אחר מכירת יוסף (שה"ק י"א א') וכ"נ סדר הפסוקים, וראב"ע פ' וישב כתב דקודם מכירת יוסף היה המעשה לפי שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו למצרים רק כ"ב שנה, והנה נולד אונן שהוא שני לבני יהודה וגדל עד שהיה לו זרע וזה לא ימצא פחות מי"ב שנה ועוד וירבו הימים גם הרתה תמר והולידה פרץ והוא בא אל מצרים ויש לו ב' בנים: