מראה הפנים/עבודה זרה/ה/י

מראה הפנים עבודה זרה ה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואהן דנגד בזיקא וכו'. דין זה פשוט הוא ונלמד גם כן מהברייתא בבבלי פרק הספינה דף פ"ו ע"א פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד וכו' דדוקא בפסק הוא דסמכא דעתיה אבל בלא פסיקת דמים אפי' הן ברשות לוקח לא קנה כדכתבו הפוסקים ז"ל וממילא אינו חייב באחריותן והכא מלמדינו דאפי' כשער הפחות שמסתמא היה מתרצה הלוקח בזה אעפ"כ אינו מתחייב באחריות כדדייק ממתני' מהו עקבת יין בההוא דמלכלך וכו'. הרשב"א ז"ל בתה"א בית ה' ריש שער ה' הביא לזה וכתב ובדאיכא טופח על מנת להטפיח ואסור דקתני פי' הראב"ד ז"ל אסור אפי' בהנאה דאלו בשתיה אפי' ליכא טופח על מנת להטפיח כל שלא הדיח ואלא מיהו אם סתם יינן הוא לדידן דקיי"ל כרשב"ג דאפי' יין ביין בסתם יינם ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין שבו הא מתני' לבר מהלכתא היא אלא מותר בהנאה ואסור בשתייה עכ"ל והרמב"ם ז"ל שכתב דין דמשפך בפי"ב ממ"א הל' י"נ מבואר הוא דדעתו לפרש ביין נסך ממש ואסור בהנאה הוא וכפי הכלל שנתן בדבריו בפי"א הל' ח' דכל מקום שנאמר נכרי סתם הרי זה עובד עכו"ם ואסור בהנאה הוא והבאתי דבריו בפ' דלעיל ובסתם יינם דעתו ז"ל ג"כ כדעת הפוסקים דקי"ל כרשב"ג אפי' יין ביין ימכר וכו' כמבואר בדבריו בפי"ו הלכה י"ט ועיין לקמן במקומו מזה:

פשיטא דא מילתא וכו'. עיקרי דינים אלו מבוארים הם כפי מה שפירשתי בפנים כללא דמילתא כל היכא דבא היין מכח הנכרי אסור וכדגרסינן התם בפ' ר' ישמעאל דף ס' ע"א אמר רב פפא נכרי אדנא וישראל אכובא חמרא אסור מ"ט כי קאתי מכח נכרי קאתי ישראל אדנא ונכרי אכובא חמרא שרי וכו'. ובזיקא אין חילוק כדרב אשי שם זיקא בין מליא וכו'. ובהא דקאמר ר' שמואל כל גרמא אמר שאסור וכו' זהו כדגרסינן בפרקין דף עב ע"ב אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא ליקרב נכרי ליסייע בהדייכו דילמא משתליתו ושדיתו ליה עליה וקאתי מכחו ואסור. ומיהו האי ואסור דעות חלוקים בזה כדכתב הרשב"א ז"ל שם בשער השני דלדעתו ז"ל משום הרחקה יתירה ולכתחילה קאמר וכתב שכן דעת הרמב"ן ז"ל אבל הראב"ד ז"ל פסק דאפי' בדיעבד אסור ולמד מדאמר הכא כל גרמא אמר שאסור ומ"מ מלשון גמרין לא משמע הכין והלכך נראה לי בדיעבד מותר א"נ הא דירושלמי לא מותר ואסור קאמר אלא סברין מימר דאפי' לכתחילה שרי ואתא ר' שמואל לומר דכל גרמא אמר דלכתחילה אסור משום דפעמי' מרפה ידיו ונמצא כל העירוי מחמת נכרי וגם זה נכון הוא לפי דעתי עכ"ל. וכן דעת הרמב"ם ז"ל להתיר בדיעבד במסייע כמבואר בדבריו בפי"ג הל' י"ג ולא חילק כלום ובש"ע סי' קכ"ה החמיר בנער קטן כדעת התוס' בפרקין שם:

ואהן דמרגל זיקא מעיל לרע וכו'. זה מבואר בדברי רב אשי דלעיל וכדפסק הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב בהל' ד' וכתב והוא אוחז פי הנוד בידו ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף