מראה הפנים/ברכות/ח/ג

מראה הפנים ברכות ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתא בשלחן של שיש וכו'. לטעמיה דב"ש ניחא האי אוקימתא ואתיא כדהתם דאוקי טעמא דפלוגתייהו דב"ש סברי אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה והלכך אין כאן חשש להניחו על שלחן וזהו ממש כדהכא דהא שני לטומאה היא המדרגה הפחותה שבכלים דאי אתה מוצא טומאה בכלים אלא ראשון לטומאה והוא מן התורה כשנטמאו באב הטומאה ושני לטומאה מצינו בכלים מדרבנן דוקא והיינו על ידי משקין כמבואר בהלכה דלעיל והמשקין לעולם תחלה הן כשנטמאו בדבר המטמא ונמצא שאין טומאה לכלים כ"א שני ומשני ולמטה אי את משכחת לה וכשאין השלחן שני נמצא טהור לגמרי הוא וזהו דקאמר הכא בשלחן של שיש דאי אתה מוצא בו טומאה כלל וכלומר אבל לא בשלחן של עץ דמשכחת לה טומאה גביה עד מדרגת שני לטומאה וכגון שהוא של פרקים ויכול הוא להיטלטל וכדתנן בריש פ' ט"ז דכלים לענין שלחן הכפול ופ' ע"ז שם דבעינן שיהא מיטלטל וזה מבואר מיהו לב"ה צ"ל דליכא טעמא הכא אלא להא דקאמרי מניחו על הכסת אבל להא דמסיים התם שאם אתה אומר על שלחן גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השלחן דקסברי מותר להשתמש בשלחן שני לטומאה וכמו שהבאתי בפירושא דמתני' א"כ למאי דקאמר הכא דבשלחן שאינו מקבל טומאה עסקינן אין כאן טעם אליבא דב"ה מפני מה אינו מניחו על השלחן והיה צריך לפרש דעל הכסת דקאמרי לאו על הכסת דוקא קאמרי אלא אף על הכסת ובתוספתא פ"ה גריס תרי טעמי אליבא דב"ה חדא כדמייתי הכא ספק משקין לידים טהור דבר אחר אין נטילה לחולין מן התורה וזהו טעם הב' דמייתי הכא ומסיים שם אלא מקנח ידיו במפה ומניחה על הכסת שאם אתה אומר על השלחן שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין וזהו כדמייתי התם והשתא נימא דלטעם הראשון איכא למימר דבשלחן טהור עסקינן ולא בעינן טעמא כ"א למאי דקאמרי ב"ה דמותר להניחו על הכסת ותו לא וטעם השני דקמפרש אליבא דב"ה היינו בשלחן טמא דאז דוקא על הכסת ולא על השלחן ולא תיקשי דהא אכתי גם על השלחן מותר דהא מיהת ליכא כאן אלא ספק משקין דקי"ל דהוא טהור בכל הספקות בין באוכלין בין בכלים דהאי נוכל לשנויי דהואיל דאיכא פלוגתא בהאי דינא דלר' יוסי בפ"ד דטהרות דקאמר ספק משקין לאוכלין טמא לכלים טהור וזהו בשיטת ר"ע רבו כדאמרי' בפ"ק דפסחים דף י"ח הלכך קאמר בתוספתא והכא כן דאתיא אליבא דכ"ע ואפי' לר' יוסי ואם השלחן טמא אז לא יניחנו על השלחן דיש כאן ספק משקין לאוכלין והיינו נמי דקאמר בטעמא קמא לעולם ספק משקין לידים טהור הא ספק משקין טהורין לכל הן אלא דבעי למינקט למאי דכ"ע שוין בהא ואפי' לר' יוסי דפליג נמי התם בספק ידים דס"ל דליטהר טמא הכא מודה דלענין לטמא אחרים הוא ועוד דגם ספק משקין דלידים איכא הכא ובזה מבוארין דברי התוספתא להני תרי טעמי וכן לאוקמתא דהכא בשלחן וכדאמרן ומזה תדע דהא דמייתי בסוגיא דהש"ס דילן כטעמא בתרא דהתוספתא וכאוקימתא דשלחן טמא ודוקא על הכסת ולא על השלחן לב"ה כל כי האי מילתא לא אתיא אלא אליבא דר' יוסי דפ"ד דטהרות דהא מיהת אין כאן אלא ספק משקין שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השלחן וכו' ואין כאן ודאי שיהיו משקין במפה כדי להיטמא ולחזור ולטמא את האוכלין ואליבא דר' יוסי ניחא הוא דחיישינן להכי באוכלין ומכל הלין מבואר לן עלה לטעמיה דהרמב"ם ז"ל דלא הביא כלל לאלו ב' הדינים דמתני' אליבא דב"ה לא לדין דמזיגת הכוס דמתני' דלעיל ולא לדין דמקנח במפה דהאי מתני' דלאו אליבא דהלכתא נינהו. ובדינא דלעיל לכאורה איכא טעמא בלאו הכי דכולה סוגיא לאו אליבא דהלכתא לשיטתיה דפסק דאין משקין מטמאין כלים אלא הבאין מחמת אב הטומאה וכבר זכרנו מזה בהלכה דלעיל ד"ה אתיא דכ"ש כר' יוסי וכו' ומיהו אכתי הוה לן למידק דהא שיטתיה כר"מ פ' כ"ה דכלים וכב"ה דהכא כמבואר הכל לעיל וא"כ לכל הפחות היה לו להביא דין דמזיגת הכוס כב"ה וכשיטתיה. ופשיטא דקשיא מ"ט לא הביא דין דמקנח ידיו במפה דהאי מתני' דהא באוכלין אף המשקין הבאין מחמת ידים מתטמאין כדאמרי' בהדיא בפ"ק דשבת וכדפסק הוא ז"ל בפ"ח מאבות הטומאות. אלא דמהאי תוספתא ומהא דהכא למדנו לטעמו דהרמב"ם שפיר דהא ליכא כאן אלא ספק משקין בלבד כדקרי לה בהדיא כן וכדקאמר נמי לקמן הכא בלוע במפה הוא ואינה אלא חשש ספיקא בעלמא. וא"כ אין נ"מ כלל באלו הדינים למאי דקי"ל ספק משקין לכל טהור וכת"ק דפ"ד דטהרות וכדפסק הוא ז"ל בפי"ד דהל' הנזכר וכן בספק ידים שם. והשתא אף בשלחן טמא מניחו ע"ג וכן על הכסת ובכל מקום דליכא חששא כלל כל היכא דאין כאן ודאי טומאת משקין. וזהו מה שרציתי לבאר כאן:

דתני רשב"א אומר משום ר"מ וכו'. ברייתא זו הובאה במס' חולין דף ל"ג ע"ב ומפרש לה התם כמו שהבאתי בפנים. ומבואר הוא דלמתני' דחגיגה הוא דשייכא כל כי הא מתיפתר וכו' עד תמן תנינן כמו דאיתא התם ורמזתי בפנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף