176,460
עריכות
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל - ספריא) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{עוגןמ|א}} '''אחד מהשותפין כו'.''' ע' בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' ח' ובתשוב' ר' לוי ן' חביב סי' מ"ד מדינים שבסי' זה ובסי' ק"י: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''והוא שיסתום הפתח כו'.''' כ"כ בכ"מ ודלא כמ"ש ב"י ודוק וע' בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' מ"ח: | |||
{{עוגןמ|ג}} '''לא יפתח אדם חלון כו'.''' ע' בתשו' מהרי"ט ספ"ז ופ"ח וסי' ק"ז: | |||
{{עוגןמ|ד}} '''אם אינם גבוהים ארבע אמות כו'.''' ע' מ"ש בסמ"ע ס"ק י"ב ואין דבריו נכונים: | |||
{{עוגןמ|ה}} '''ע"ל סי' זה סעיף י"ד כו'.''' כאן שייך הג"ה דלקמן המתחלת פתח לר"ה: | |||
{{עוגןמ|ו}} '''יש מי שאומר כו'.''' ע' בתשו' רמ"א סל"ב: | |||
{{עוגןמ|ז}} '''פתח לרשות הרבים כו'.''' ר"ל שמזיקו בענין שאין בני ר"ה מזיקין אותו כגון שהוא גבוה יותר מד' וכה"ג וכן מוכח בד"מ להדיא ע"ש ובזה תירץ מה שהקשה הב"י על הנ"י בשם בעל העיטור וכן תירץ הב"ח ע"ש וכן מבואר להדיא בעיטור דף צ' ע"ד כדבריהם ע"ש: | |||
{{עוגןמ|ח}} '''הי' פתח כו'.''' וה"ה חלון יש לו כל דין פתח בזה וכ"כ הטו' סע"ד וכמו שמוכח מדברי הסמ"ע ג"כ ופשוט: | |||
{{עוגןמ|ט}} '''אבל הי' לו ב' פתחים כו'.''' אין זה בש"ס שלנו וגם ב"י ז"ל טעה בזה וע' בתשו' מהר"ן ששון שהאריך בזה: | |||
{{עוגןמ|י}} '''הרי שפתח חלון כו'.''' ע' בתשו' מבי"ט ח"א בשאלות השניות סכ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' רשד"ם סי' רנ"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ז וסי' קי"ד ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סצ"ח וסר"ח ובתשו' מהר"י לבית לוי סי' ב' ד"ט וי"ג: | |||
{{עוגןמ|יא}} '''במה דברים אמורים כו'.''' ע' בתשובת ן' לב ספר א' כלל י"ד סי' ס"ב וסי' פ"ג. | |||
{{עוגןמ|יב}} '''י"א דהא דיש חזקה כו'.''' ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' קפ"ג: | |||
{{עוגןמ|יג}} '''וכן מי שהי' לו חלון מוחזקת כו'.''' ע' בתשו' מבי"ט חלק א' בשאלות שניות סי' קכ"ה דקכ"ו ובתשובת מהרא"ן ששון סי' ס"ח: | |||
{{עוגןמ|יד}} '''בעל החלון נקרא מוחזק כו'.''' לשון הריטב"א בעל החלון הוא הי' מוחזק ואינו יוצא מחזקתו אע"פ שנסתר כו' ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' קע"א ובתשו' ר"י לבית לוי ס"ב ד"י: | |||
{{עוגןמ|טו}} '''מי שהיו לו חלונות כו'.''' ע' בתשו' מהרי"ט סי' ק"ז: | |||
{{עוגןמ|טז}} '''וה"מ במקום שאין אדם רשאי להוציא זיזין כו'.''' ע' בב"ח שהשיג ע"ז וכ' דגם דעת הא' מודה בזה וע"ש שהאריך ליישב דברי הרא"ש בע"א ע"ש: | |||
{{עוגןמ|יז}} '''דעת הרא"ש שהפותח חלון כו'.''' ע' בתשו' מהרי"ט ס"ס קל"ב ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב וסצ"ח דס"ו ע"ב וסי' קל"ב ובתשו' מהרשד"ם סי' רמ"ב ורנ"ז: | |||
{{עוגןמ|יח}} '''ומיהו כתב הרמב"ן כו'.''' עיין בתשו' רא"ן ששון שהקשה מזה אתשובת ריב"ש שלא כ"כ בשם הרמב"ן וע"ש סי' פ"ז ופ"ח וע"ש עוד בסי' קצ"ב: | |||
{{עוגןמ|יט}} '''ראובן שיש לו בית אצל עכו"ם כו'.''' ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג ספ"ה ובתשובת ר"ל בן חביב סי' מ"ד ובתשו' ח"א בשאלות השניות סנ"ג דקכ"ג ע"ד וסי' צ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' ן' לב ספר א' כלל י"ד ספ"ד וריש כלל ט"ו ספ"ה: | |||
{{עוגןמ|כ}} '''דהואיל והעכו"ם כו'.''' ע' בספר אגודת אזוב וע' בבעל העיטור דפ"ה ע"א: | |||
{{עוגןמ|כא}} '''סתום חלונותיך כו'.''' עיין בסמ"ע ס"ק מ"ה גם כאן איירי אפי' כבר החזיק בה בחלונו כמה שנים וכן כתב הרשב"א כו' עד ותימה הלא כבר כתב ופסק המחבר לפני זה בסעיף י"ח דאסור להלוקח אפי' לבנו' בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו כו' וע' בספר א"א מ"ש בזה ור"ל דבסי"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו וק"ל ע"ש והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש: | |||
{{עוגןמ|כב}} '''וכבר נתבאר כו'.''' דברים אלו צ"ע ודוק: | |||
{{עוגןמ|כג}} '''והחלון באמצע הארבע.''' ל"ד באמצע קאמר אלא ר"ל שיהא בין שני הכתלים ד"א עם רוחב החלון שהוא בכלל המרחק דד' אמות ומ"ש באמצע כאלו אמר בכלל הד' אמות עכ"ל סמ"ע וכ"כ הריב"ש סרכ"ה בשמו ובשם הריטב"א ורמ"ה ע"ש וכן עיקר: | |||
{{עוגןמ|כד}} '''ושמו הבנין והעצים כו'.''' משא"כ אם שמו סתם עילוי הבית מחצר אזי העילוי ג"כ בשביל האויר ודלא כיש חולקין בטור עיין בב"י ועיין לקמן סי' קע"ב ס"ב וקע"ג ס"ג דה"ה אם בעל החצר נתן דמים בשביל איזה עילוי לבעה"ב אז ג"כ יש לו חלונות וכ"כ ב"י שם וכמ"ש שם ודו"ק: | |||
{{עוגןמ|כה}} '''והגיע לאחד מהן תרבץ כו'.''' עי' בתשובת ן' ל"ב ס"ג סי' ס"ב ובתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שכ"ג ובתשובו' מהרשד"ם סי' רנ"א ורע"ב ורע"ט ובתשובו' ר"ש כהן ס"ג סי' צ': | |||
{{עוגןמ|כו}} '''וי"א דיכול לומר סתום כו'.''' וכ"פ הב"ח ודוקא דהיזק הוא היזק קבוע כו' ע"ש עיין בתשו' רא"ן ששון סי"ק צ"ב ד' ר"א ע"ג: | |||
{{עוגןמ|כז}} '''א"י לבנות כנגדן.''' היינו דוקא בעלו אהדדי דעלה קאי בש"ס וכך הוא ל' הטור וכך מוכח בהרא"ש וכ"כ הסמ"ע לקמן סי' קע"ג סק"ז ע"ש דלא כמשמעו' הב"ח לקמן ודוק: | |||
{{עוגןמ|כח}} '''דבית בלא אור אינו שוה כלום כו'.''' ואם א"ל ההוא דמטי אספלידא בתחלה אני אטול אספלידא ואתה תרביצא ועלו להדדי אז יש לו חלונות והגמ' מיירי כאן שאומרים שניהם זה לזה או שא"ל בעל תרביצא לבעל אספלידא כ"כ נ"י בשם הר"ן והביאו ב"י ולטעמייהו אזלו וכמ"ש לקמן סי' שכ"א ס"ס בהג"ה אבל לדעת הרא"ש ותוס' אינו כן ע"ש ב"י ודוק עיין בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' רכ"ב ובתשו' רשד"ם סי' רע"ט: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||