שו"ת הרא"ש/ח/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד ציין שם הר"ן לדעת הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/תרסח|סימן תרסח]]}} שהצריך היתר כשבא מעשה לידו, וכן הביא הב"ח {{ממ|[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|יו"ד סימן ר"י ס"ג]]}} מתשובת הרמב"ן. ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רי#ב|יו"ד סימן רי ס"ב]]}} הביא ב' השיטות בזה וכתב שיש לחוש לדברי המצריכים התרה.

וביישוב דעת הרשב"א מפני מה צריך התרה והלא אין כאן לא פה ולא לב, כתב בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/רכב|יו"ד סימן רכב]]}} שכיון דרוב חלומות באים מחמת הרהור היום אם כן חיישינן שמא קיבל עליו בלבו נדר זה ביום, וכתב לפי זה שאין חוששים אלא בנדרי מצוה שמהני בהו קבלה בלב, וכעין זה ביאר בשיעורי ר' דוד {{ממ|נדרים שם}} שמאחר שנדרי מצוה חלים אף במחשבה מהני אף בחלום, אך דחה דבריו שהרי בנימוקי יוסף כתב שהוא הדין בנשבע בחלום, וכן הרשב"א איירי בנדר ממש ולא נדר מצוה ובהני בעינן דיבור ממש.

ובאופן אחר ביאר הגר"ש רוזובסקי {{ממ|נדרים שם}} שהרשב"א סובר שמראים לו שמן השמים מדירין אותו, ושייך שמשמים ידירו אותו כפי שמצינו בשמשון שהמלאך הזירו ואפשר שכמו כן אם מלאך ידירו יחול הנדר, ולכן צריך התרה. וכעין זה כתב בשו"ת שבט הלוי {{ממ|ח"ד יו"ד סימן קכו אות ב}} שמן השמים הטילו עליו לקיים את נדרו, וכפי שכתבו ה[[ש"ך/יורה דעה/רי#ה|ש"ך]] וה[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|ב"ח]] שלא מהני הפרת בעל לאשתו אלא צריך התרה דווקא, כיון שלשיטות אלו נודר בחלום הרי הוא כמנודה בחלום שמן השמים הוא. ועי' בשבט הלוי שם שהקשה מדברי הש"ך והב"ח הנ"ל על ביאור החת"ס שמבואר בדבריו שהוא נדר עצמי התלוי בהרהור ליבו ואין ביאורו שמן השמים הדירוהו.