178,036
עריכות
אבני נזר/אבן העזר/מג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפור
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן מג'''}} | {{מרכז|'''סימן מג'''{{ש}}שאלה}} | ||
'''אשת''' איש שהעידו עלי' שהיתה נסתרת עם איש אחד שהי' בין אנשי חיל וכעת הוא בביתו, ועדותם הי' שאחד העיד שראה אותם דרך חלון שנכנסה לשטאל והדלת הגיפו אחריהם, והכניסה הי' זאח"ז תיכף ומיד והי' שם בערך שלשה רבעי שעה והעד השני העיד שעד הראשון קרא אותו ואמר לו שילך אל השטאל לראות מה שם והלך ורצה לפתוח ולא יכול {{עוגן|מה.}}{{עוגן|מה־א}}כי הי' קשור הדלת בחבל, ואחר כך ראה שניהם יוצאין משם האיש והאשה, והעד הראשון אמר ג"כ שקרא לעד השני לראות ובא אליו ואמר שהדלת קשור כו' והאשה מכחשת אותם. לגמרי כי אומרת שלא נסתרה עמו, והעדות הוגבה בפני הבעל והאשה בדרישה וחקירה, והבעל אומר שהיא בחזקת כשרות אצלי והאשה היא מעוברת: | |||
{{מרכז|'''תשובה'''}} | |||
==א== | ==א== | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
==ח== | ==ח== | ||
ח) ועוד כיון שהגיפו הדלתות, ובירושלמי תרעא תריק סוטה מיגף צריכה, והנה בהגפה לבד ג"כ ספק סוטה, אלא דפסק ברמ"א לקולא יען מה שנאסרת בעידי כיעור הוא רק מדרבנן, שאם הי' מדאורייתא גם אם הבעל הי' רואה הכיעור היתה נאסרת, אלא ודאי רק מדרבנן משום שע"י עדים יצא הקול, וע"כ פסק בספק לקולא, וכל זה באומרת טהורה אני אבל בסתמא דנאסרת משום אומדנא כמו גמל האוחר בין הגמלים, ואף דקי"ל כרבנן משמעתא דב"ב (נ') דרק משום חזקת ממון [וכ"ה ברדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח וצ"ע ממהרי"ק שורש קכ" | ח) ועוד כיון שהגיפו הדלתות, ובירושלמי תרעא תריק סוטה מיגף צריכה, והנה בהגפה לבד ג"כ ספק סוטה, אלא דפסק ברמ"א לקולא יען מה שנאסרת בעידי כיעור הוא רק מדרבנן, שאם הי' מדאורייתא גם אם הבעל הי' רואה הכיעור היתה נאסרת, אלא ודאי רק מדרבנן משום שע"י עדים יצא הקול, וע"כ פסק בספק לקולא, וכל זה באומרת טהורה אני אבל בסתמא דנאסרת משום אומדנא כמו גמל האוחר בין הגמלים, ואף דקי"ל כרבנן משמעתא דב"ב (נ') דרק משום חזקת ממון [וכ"ה ברדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח וצ"ע ממהרי"ק שורש קכ"ט] דתלי לה בפלוגתא דרב ושמואל בהולכין בממון אחר הרוב, וא"כ בנידון דידן דבסתמא נאסרת דבר תורה הו"ל ספיקא דאורייתא. | ||
==ט== | ==ט== | ||
| שורה 50: | שורה 48: | ||
==יא== | ==יא== | ||
{{עוגן|מה:}}{{עוגן|מה־ג}}יא) וראי' לזה מהא דהוחזקה נדה בשכנותי' לוקה עלי' משום נדה וכתב הרמב"ן והרשב"א דלא מהני אמתלא, וביאר התב"ש בסי' ב' דבריהם דאף דמהני אמתלא על לבשתה בגדי נדות מ"מ החזקה שהוחזקה מתוך (דתבעה) [שלבשה | {{עוגן|מה:}}{{עוגן|מה־ג}}יא) וראי' לזה מהא דהוחזקה נדה בשכנותי' לוקה עלי' משום נדה וכתב הרמב"ן והרשב"א דלא מהני אמתלא, וביאר התב"ש בסי' ב' דבריהם דאף דמהני אמתלא על לבשתה בגדי נדות מ"מ החזקה שהוחזקה מתוך (דתבעה) [שלבשה] לא נתבטל, ודווקא בדיבור לבד לא נתחזקה בין הנשים שבעצמן הי' הנשים מסופקין שמא אמתלא יש בדבר, אבל אם עשתה מעשה דלא שכיח אמתלא והוחזקה אף שנסתלק האמירה החזקה לא נסתלק, עיי"ש, וצריך לחלק בין הא דאנן אחתינן לי' ואנן אסקינן לי' דהתם תחילה הי' העדים מכחישין רק שלא באו לב"ד, משא"כ בלבשה בגדי נדות דתחילה היתה אומרת [או עשתה מעשה המורה על נדות] טמאה אני והשתא אומרת אמתלא מהני חזקה דמתחילה, וה"נ בנ"ד כיון שתחילה שתקה והודית שפיר חשוב אזיל חזקת היתר: | ||
==יב== | ==יב== | ||
| שורה 58: | שורה 56: | ||
==יג== | ==יג== | ||
יג) אך הנה בנמק"י פ"ב דיבמות משמע דחולק על התוס' בזה שכתב דכיעור לא עדיף מע"א, והרי ע"א אין לו נאמנות בדבר שבערוה כלל ואפי' בלא חזקת כשרות, ודעת הסוברת דדבר שבערוה בלא אתחזיק נאמן הוא דעת יחידית, וסוגיא דע"א ביבמה דמבעיא לי' מת בנך ואח"כ מת בעליך הוי חיובתי', דהתם בחזקת כשרות לשוק עומדת ואפי' הכי פשיטא לי' להש"ס דמדאורייתא אינה נאמנות ומבעיא לי' אם האמינוהו חכמים ופירושו של בעה"מ ז"ל הנה כל הראשונים ז"ל חולקים על פירושו ואין ע"א נאמן בדבר שבערוה אפי' בלא הכחשת הבעל דין דיליף דבר דבר מממון, וכיון שלדעת הנמק"י היא מותרת ולדעת התוס' יש לספק בפירושם יש להורות כהנמק"י. | יג) אך הנה בנמק"י פ"ב דיבמות משמע דחולק על התוס' בזה שכתב דכיעור לא עדיף מע"א, והרי ע"א אין לו נאמנות בדבר שבערוה כלל ואפי' בלא חזקת כשרות, ודעת הסוברת דדבר שבערוה בלא אתחזיק נאמן הוא דעת יחידית, וסוגיא דע"א ביבמה דמבעיא לי' מת בנך ואח"כ מת בעליך הוי חיובתי', דהתם בחזקת כשרות לשוק עומדת ואפי' הכי פשיטא לי' להש"ס דמדאורייתא אינה נאמנות ומבעיא לי' אם האמינוהו חכמים [ופירושו של בעה"מ ז"ל הנה כל הראשונים ז"ל חולקים על פירושו] ואין ע"א נאמן בדבר שבערוה אפי' בלא הכחשת הבעל דין דיליף דבר דבר מממון, וכיון שלדעת הנמק"י היא מותרת ולדעת התוס' יש לספק בפירושם יש להורות כהנמק"י. | ||
==יד== | ==יד== | ||
| שורה 66: | שורה 64: | ||
==טו== | ==טו== | ||
טו) ולכאורה יש לומר להיפוך דאדרבה חשוב כאומרת טמאה אני, כהא דסנהדרין | טו) ולכאורה יש לומר להיפוך דאדרבה חשוב כאומרת טמאה אני, כהא דסנהדרין ( ) דאמר לא עברתי בצד עמוד פלוני הוחזק כפרן אי לאו דכל מילתא דלא רמיא עלי' דאינש לאו אדעתי', ופירשו התוס' דמשמעות דבריו אם הייתי עובר הייתי חייב: | ||
==טז== | ==טז== | ||