178,036
עריכות
אבני נזר/אבן העזר/תלט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עיצוב וחלוקה לס"ק
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
>>> {{עוגן|קכט:}}{{עוגן|קכט־ג}}מותיב, מ"מ י"ל דהתינח כשהמשלח מזיד, אבל כשגם המשלח שוגג ואם הי' אונס גמור הי' פטור מקרבן דאנוס רחמנא פטרי' כמו רואה דם בשעת תשמיש שלא בשעת ווסתה דפטור דאנוס הוא מה הו"ל למיעבד, וחיוב שוגג שאם הי' חרד לדבר ה' ודרש וחיקר כראוי הי' נודע לו, וחיוב זה יש בשליח ג"כ ויכול בעה"ב לפטור עצמו בטענת דברי הרב, דמאותו טעם שבאת לחייב המשלח בקרבן שהי' לו לחקור, מאותו טעם נפטרנו שהי' לו לשליח לחקור והי' נודע לו שהוא הקדש ולא ישמע אל המשלח ולא דמי לחצר דבע"כ מותיב בה: | >>> {{עוגן|קכט:}}{{עוגן|קכט־ג}}מותיב, מ"מ י"ל דהתינח כשהמשלח מזיד, אבל כשגם המשלח שוגג ואם הי' אונס גמור הי' פטור מקרבן דאנוס רחמנא פטרי' כמו רואה דם בשעת תשמיש שלא בשעת ווסתה דפטור דאנוס הוא מה הו"ל למיעבד, וחיוב שוגג שאם הי' חרד לדבר ה' ודרש וחיקר כראוי הי' נודע לו, וחיוב זה יש בשליח ג"כ ויכול בעה"ב לפטור עצמו בטענת דברי הרב, דמאותו טעם שבאת לחייב המשלח בקרבן שהי' לו לחקור, מאותו טעם נפטרנו שהי' לו לשליח לחקור והי' נודע לו שהוא הקדש ולא ישמע אל המשלח ולא דמי לחצר דבע"כ מותיב בה: | ||
==ד== | |||
ד) ולפי זה כשהמשלח מזיד והשליח שוגג המשלח באזהרה [דהזיד במעילה באזהרה] דבזה שפיר נאמר דלא שייך דברי הרב כו' כיון שהשליח שוגג, ודווקא אם המשלח ג"כ שוגג המשלח פטור ממנ"פ, דמאותו טענה שמחייב המשלח שהי' לו לחקור אותו טענה גופי' פוטרתו שהי' לו לשליח לחקור, משא"כ כשהמשלח מזיד: | ד) ולפי זה כשהמשלח מזיד והשליח שוגג המשלח באזהרה [דהזיד במעילה באזהרה] דבזה שפיר נאמר דלא שייך דברי הרב כו' כיון שהשליח שוגג, ודווקא אם המשלח ג"כ שוגג המשלח פטור ממנ"פ, דמאותו טענה שמחייב המשלח שהי' לו לחקור אותו טענה גופי' פוטרתו שהי' לו לשליח לחקור, משא"כ כשהמשלח מזיד: | ||
==ה== | |||
ה) ובזה יש ליישב דברי רש"י לקמן (נ'.) בהא דנזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל ופירש"י ובעה"ב פטור דכיון שנזכר לאו שגגה הוא גבי' ואילו לא נזכר בעה"ב הוה רמיא מעילה עלי' דאיתרבי שליח למעול שולחו על ידו אבל השתא דאיפטר בעה"ב רמיא מעילה אשליח ככל התורה כולה דאין שליח לדבר עבירה, עד כאן, הנה מבואר מדבריו ז"ל דהא דגלי רחמנא במעילה יש שליח לדבר עבירה היינו לחייב המשלח וממילא כיון דיש שליח לחייב המשלח חשבינן לי' כאילו עשה משלח המעשה אי אפשר לחייב השליח, אבל הכא דמשלח בין כך ובין כך פטור שוב אמרינן כמו בכל התורה אשלד"ע ושליח חייב, וק"ל דלמה לא נרבי שליחות גם כשהמשלח מזיד לחייבו באזהרה ובמלקות, דהא דבמעילה יש שליח מתרומה ילפינן לה, והא דהזיד במעילה באזהרה יליף חטא חטא מתרומה אלמא דאף במזיד ילפינן מתרומה: | ה) ובזה יש ליישב דברי רש"י לקמן (נ'.) בהא דנזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל ופירש"י ובעה"ב פטור דכיון שנזכר לאו שגגה הוא גבי' ואילו לא נזכר בעה"ב הוה רמיא מעילה עלי' דאיתרבי שליח למעול שולחו על ידו אבל השתא דאיפטר בעה"ב רמיא מעילה אשליח ככל התורה כולה דאין שליח לדבר עבירה, עד כאן, הנה מבואר מדבריו ז"ל דהא דגלי רחמנא במעילה יש שליח לדבר עבירה היינו לחייב המשלח וממילא כיון דיש שליח לחייב המשלח חשבינן לי' כאילו עשה משלח המעשה אי אפשר לחייב השליח, אבל הכא דמשלח בין כך ובין כך פטור שוב אמרינן כמו בכל התורה אשלד"ע ושליח חייב, וק"ל דלמה לא נרבי שליחות גם כשהמשלח מזיד לחייבו באזהרה ובמלקות, דהא דבמעילה יש שליח מתרומה ילפינן לה, והא דהזיד במעילה באזהרה יליף חטא חטא מתרומה אלמא דאף במזיד ילפינן מתרומה: | ||
==ו== | |||
ו) אך לפמ"ש כשהמשלח מזיד משלח מדינא חייב ולא מצי למיפטר נפשי' בטענה דדברי הרב כיון שהשליח שוגג ושליח נמי חייב בקרבן דדברי הרב כו' שהי' לו לחקור כמו כל שוגג, ואילו הי' נודע לו שהוא הקדש לא הי' שומע אל המשלח, ומ"מ משלח חייב שהוא מזיד גמור ולא מצי פטר נפשי' בפשיעה קצת דשליח, וע"כ לא אתרבי כאן שליחות כיון דמדינא חייב ושליח ג"כ חייב כנ"ל, אבל כשמשלח שוגג דמשלח מדינא פטור וגלי קרא לחייב משלח ולא נימא דברי הרב כו' ומיגו דלא אמרינן דברי הרב כו' לחייב משלח לא אמרינן נמי דברי רב כו' לפטור השליח, משא"כ כשמשלח מזיד משלח מדינא חייב דלא שייך לפוטרו משום דברי רב כו' ושליח ג"כ מדינא חייב משום דברי רב כו' וכנ"ל: | ו) אך לפמ"ש כשהמשלח מזיד משלח מדינא חייב ולא מצי למיפטר נפשי' בטענה דדברי הרב כיון שהשליח שוגג ושליח נמי חייב בקרבן דדברי הרב כו' שהי' לו לחקור כמו כל שוגג, ואילו הי' נודע לו שהוא הקדש לא הי' שומע אל המשלח, ומ"מ משלח חייב שהוא מזיד גמור ולא מצי פטר נפשי' בפשיעה קצת דשליח, וע"כ לא אתרבי כאן שליחות כיון דמדינא חייב ושליח ג"כ חייב כנ"ל, אבל כשמשלח שוגג דמשלח מדינא פטור וגלי קרא לחייב משלח ולא נימא דברי הרב כו' ומיגו דלא אמרינן דברי הרב כו' לחייב משלח לא אמרינן נמי דברי רב כו' לפטור השליח, משא"כ כשמשלח מזיד משלח מדינא חייב דלא שייך לפוטרו משום דברי רב כו' ושליח ג"כ מדינא חייב משום דברי רב כו' וכנ"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||