אבני נזר/אבן העזר/שפה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיצוב וחלוקה לס"ק
(גרסה ראשונית)
 
(עיצוב וחלוקה לס"ק)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
סימן שפה
{{מרכז|'''סימן שפה'''}}
 
==א==


א) בתוס' ד"ה בדינר, במס' עדיות תני לה גבי מקולי ב"ש ואע"ג דאי פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר הו"ל ב"ש לחומרא, מיהו לאו להכי מיתשיל, הקשה הפנ"י דעל כרחין להכי מיתשיל דמהאי דקידשה בפחות משוה דינר פשיטא דצריכה גט דחיישינן שמא שוה דינר במדי:
א) בתוס' ד"ה בדינר, במס' עדיות תני לה גבי מקולי ב"ש ואע"ג דאי פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר הו"ל ב"ש לחומרא, מיהו לאו להכי מיתשיל, הקשה הפנ"י דעל כרחין להכי מיתשיל דמהאי דקידשה בפחות משוה דינר פשיטא דצריכה גט דחיישינן שמא שוה דינר במדי:
==ב==


ב) ולפענ"ד נראה ליישב, דהנה הר"ן פירש הא דמהני שוה פרוטה במדי ואף דאין לכסף אלא מקומו ושעתו, מ"מ כיון שקבלתן הוי כאומרת לדידי שוה לי, אלא דפחות משוה פרוטה כיון דאינו כסף כלל לא מהני לדידי שוה לי, אבל אם הוא ממון במקום אחר שוב מהני לדידי שוה לי עיי"ש, ועיין ב"ש דלדידן דקי"ל כרמב"ם אפי' אין דרכו להתייקר ועיין באבני מילואים:
ב) ולפענ"ד נראה ליישב, דהנה הר"ן פירש הא דמהני שוה פרוטה במדי ואף דאין לכסף אלא מקומו ושעתו, מ"מ כיון שקבלתן הוי כאומרת לדידי שוה לי, אלא דפחות משוה פרוטה כיון דאינו כסף כלל לא מהני לדידי שוה לי, אבל אם הוא ממון במקום אחר שוב מהני לדידי שוה לי עיי"ש, ועיין ב"ש דלדידן דקי"ל כרמב"ם אפי' אין דרכו להתייקר ועיין באבני מילואים:


ג) והנה לכאורה תמוה לשיטת הר"ן הנ"ל דסתמא כאילו אומרת לדידי שוה לי א"כ לב"ש פחות משוה דינר תהי' מקודשת כיון דהוי ממון והוא כפחות מחמש סלעים בפדיון הבן, ובשלמא לר' זירא דקידשה בליליא או ע"י שליח דלא שייך לדידי שוה לי ניחא, ובהכי ניחא דלא קאמר בלשון הכא במאי עסקינן דקידשה בליליא אלא כי קאמינא אנא, ולשיטת הר"ן ניחא כיון דעל כרחין בשוה דינר בהכי מיירי, ממילא דבדינר דרישא נמי דומיא דסיפא, אך למסקנא דמשמע דאפי' בפשטה ידה וקיבלה, ועוד דסיפא דומיא דרישא בדינר דלא שייך לדידי שוה לי ואפי' פשטה ידה וקיבלה וקשה לר"ן הנ"ל אפי' פחות משוה דינר תהי' מקודשת בוודאי ד) אמנם נראה דעד כאן לא אמרינן דסתמא כמאן דאמרה לדידי שוה לי אלא בפחות משוה פרוטה כיון דאשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא נפשה מסתמא מדקידשה נפשה שוה אצלה פרוטה, אבל בפחות משוה דינר לב"ש כיון דבאמת למסקנא אינה מקפדת על עצמה ומקדשה נפשה בפחות, אלא דגזירת הכתוב דאינה מתקדשת בפחות מדינר, אי משום דסתמא כסף צורי אי משום דילפינן מאמה העברי', א"כ מהיכי תיתי שנאמר דהוי כאלו אמרה לדידי שוה לי דינר, וממילא אפי' שוה דינר במדי לא מהני, שורש הדברים כיון דשיטת הר"ן לא מהני שוה במדי אלא לשוויי' ממון ופחות מדינר כיון דבלאו הכי הוי ממון אין נ"מ אם שוה דינר במדי או לא, אך למאי דס"ד דהטעם משום דאשה מקפדת על עצמה שוב אף בסתמא כאלו אומרת לדידי שוה לי, ומוכרח דקדשה בליליא, ושוב רישא דומיא דסיפא כנ"ל, וע"כ לא קאמר הבמ"ע:
==ג==
 
ג) והנה לכאורה תמוה לשיטת הר"ן הנ"ל דסתמא כאילו אומרת לדידי שוה לי א"כ לב"ש פחות משוה דינר תהי' מקודשת כיון דהוי ממון והוא כפחות מחמש סלעים בפדיון הבן, ובשלמא לר' זירא דקידשה בליליא או ע"י שליח דלא שייך לדידי שוה לי ניחא, ובהכי ניחא דלא קאמר בלשון הכא במאי עסקינן דקידשה בליליא אלא כי קאמינא אנא, ולשיטת הר"ן ניחא כיון דעל כרחין בשוה דינר בהכי מיירי, ממילא דבדינר דרישא נמי דומיא דסיפא, אך למסקנא דמשמע דאפי' בפשטה ידה וקיבלה, ועוד דסיפא דומיא דרישא בדינר דלא שייך לדידי שוה לי ואפי' פשטה ידה וקיבלה וקשה לר"ן הנ"ל אפי' פחות משוה דינר תהי' מקודשת בוודאי:
 
==ד==
 
ד) אמנם נראה דעד כאן לא אמרינן דסתמא כמאן דאמרה לדידי שוה לי אלא בפחות משוה פרוטה כיון דאשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא נפשה מסתמא מדקידשה נפשה שוה אצלה פרוטה, אבל בפחות משוה דינר לב"ש כיון דבאמת למסקנא אינה מקפדת על עצמה ומקדשה נפשה בפחות, אלא דגזירת הכתוב דאינה מתקדשת בפחות מדינר, אי משום דסתמא כסף צורי אי משום דילפינן מאמה העברי', א"כ מהיכי תיתי שנאמר דהוי כאלו אמרה לדידי שוה לי דינר, וממילא אפי' שוה דינר במדי לא מהני, שורש הדברים כיון דשיטת הר"ן לא מהני שוה במדי אלא לשוויי' ממון ופחות מדינר כיון דבלאו הכי הוי ממון אין נ"מ אם שוה דינר במדי או לא, אך למאי דס"ד דהטעם משום דאשה מקפדת על עצמה שוב אף בסתמא כאלו אומרת לדידי שוה לי, ומוכרח דקדשה בליליא, ושוב רישא דומיא דסיפא כנ"ל, וע"כ לא קאמר הבמ"ע:
 
==ה==


ה) עוד נראה ליישב לר' זירא דמשני דקידשה בליליא וכתבו התוס' שם דשוב לא קשיא מבנתי' דר' ינאי דיודעות שלא יתנו להן אלא כמו לשאר נשים, וע"כ לדעת הרמב"ם דלא חיישינן שמא שוה במדי אלא ביש לה דרך לשם, ממילא בקידשה בלילה אפי' שוה במדי לא מהני כיון דהיא סבורה שיתנו לה דבר שהיא שוה דינר במקומה כמו לשאר נשים שאין להם דרך למדי, ועוד דוודאי אינה חושבת שהבעל יודע ששוה במדי ובודאי יתן לה דבר שוה דינר במקומה:
ה) עוד נראה ליישב לר' זירא דמשני דקידשה בליליא וכתבו התוס' שם דשוב לא קשיא מבנתי' דר' ינאי דיודעות שלא יתנו להן אלא כמו לשאר נשים, וע"כ לדעת הרמב"ם דלא חיישינן שמא שוה במדי אלא ביש לה דרך לשם, ממילא בקידשה בלילה אפי' שוה במדי לא מהני כיון דהיא סבורה שיתנו לה דבר שהיא שוה דינר במקומה כמו לשאר נשים שאין להם דרך למדי, ועוד דוודאי אינה חושבת שהבעל יודע ששוה במדי ובודאי יתן לה דבר שוה דינר במקומה:


<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט