13,503
עריכות
מראי מקומות על המשנה/אבות/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח וכו': תיקון וקישור
(הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/פו – קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
מ (←שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח וכו': תיקון וקישור) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== משנה יט == | == משנה יט == | ||
=== שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח וכו' === | === שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח וכו' === | ||
וכתב ה{{ממק|רע"ב}}: פסוק הוא במשלי {{ממ|כד יז}}, אלא ששמואל הקטן היה רגיל להוכיח בני אדם במידה זו. ובתפארת ישראל {{ממ|יכין אות צג}}: רגיל היה לומר מקרא זה שלא | וכתב ה{{ממק|רע"ב}}: פסוק הוא במשלי {{ממ|כד יז}}, אלא ששמואל הקטן היה רגיל להוכיח בני אדם במידה זו. ובתפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/{{כאן}}#צג|יכין אות צג]]}}: רגיל היה לומר מקרא זה שלא יכשל בהדבר שרגילין בני אדם להיכשל בו, ע"כ. ועל עיקר השאלה עמדו גם הרשב"ץ, המהר"ל בדרך חיים, ואבות עולם {{ממ|ויטאלי}}. וזה לשון רבי חיים פלאג'י בספרו {{ממק|יפה תלמוד}}: כן אורחות צדיקים, רבותינו חכמי המשנה והתלמוד, לשבץ את דבריהם אף באזהרות ודינים בלשון המקרא. וכמ"ש ביבמות [[בבלי/יבמות/כד/ב|דף כ"ד]] דאיתמר התם משום דרב אסי דאמר רב אסי הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך, ע"כ. | ||
וב{{ממק|פירוש המשנה לרמב"ם}} כתב: חרון אפו לא נאמר אלא אפו, מלמד שמוחלין לו על כל עוונותיו. ואע"פ ששלמה אמר בחכמתו זאת הצוואה, אבל זה החכם היה מוכיח בזאת המידה ומזהיר מזאת העבירה, ע"כ. ומעיר ב{{ממק|תוספות יום טוב}} שמדברי הרמב"ם נראה שגרס כן במשנה 'והשיב מעליו אפו, חרון אפו לא נאמר אלא אפו, מלמד שמוחלין לו על כל עוונותיו', וכפי שמובאת גירסא זו בפירוש {{ממק|רש"י}} וב{{ממק|מדרש שמואל}} בשם הרב מתתיה היצהרי. ומוסיף התוס' יום טוב: וגירסא זו נראית בעיני, שעכשיו חידש לנו שמואל הדקדוק שבכתוב הזה. | וב{{ממק|פירוש המשנה לרמב"ם}} כתב: חרון אפו לא נאמר אלא אפו, מלמד שמוחלין לו על כל עוונותיו. ואע"פ ששלמה אמר בחכמתו זאת הצוואה, אבל זה החכם היה מוכיח בזאת המידה ומזהיר מזאת העבירה, ע"כ. ומעיר ב{{ממק|תוספות יום טוב}} שמדברי הרמב"ם נראה שגרס כן במשנה 'והשיב מעליו אפו, חרון אפו לא נאמר אלא אפו, מלמד שמוחלין לו על כל עוונותיו', וכפי שמובאת גירסא זו בפירוש {{ממק|רש"י}} וב{{ממק|מדרש שמואל}} בשם הרב מתתיה היצהרי. ומוסיף התוס' יום טוב: וגירסא זו נראית בעיני, שעכשיו חידש לנו שמואל הדקדוק שבכתוב הזה. | ||