גליוני הש"ס/קידושין/נה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
נ"ה א' בהמה שנמצאת כו', נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' כ"ג, כ"ד:
{{מרכז|'''דף נ"ה ע"א'''}}


שם שותה בכוס של זהב כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' מ' הביא קושית הפרשת דרכים דרך המלך דרוש י"א שהקשה לפמ"ש בירושלמי פ"ב דסנהדרין דכלי מלך שנשתמש בו הדיוט אסור למלך מק"ו ומה כלי הדיוט שנשתמש בו הדיוט אסור למלך כלי מלך שנשתמש בו הדיוט לכ"ש והקשה דא"כ לגבוה נמי דקיי"ל דכלי הדיוט שנשתמש בו הדיוט אסור לגבוה א"כ כלי גבוה שנשתמש בו הדיוט נימא ג"כ דאסור לגבוה מק"ו זה וזו לא שמענו שיהי' כלי גבוה נאסר בתשמיש הדיוט והח"ס ז"ל שם תי' דהירושלמי לא קאמר אלא בהדיוט שנשתמש בכלי מלך ברשות כפלגשי דוד שקנאם אבשלום בשבי' שזה קניין גמור כדדרשי' מוישב ממנו שבי בגיטין ל"ח א' ומשא"כ הדיוט דעלמא המשתמש בכלי מלך שלא ברשות אינו אוסר דאין אדם אוסר דשא"ש וא"כ ה"נ בכלי גבוה כיון דלא נפקו לחולין ע"י מעילה דיש בהם מועל אחר מועל א"כ ג"כ הרי א"א אדשא"ש עכ"ד וצ"ע דהך דגיטין ל"ח א' אמרינ' שם כן רק למעשה ידיו דמהני קניין של כיבוש ע"ש אבל לא לעניין ביאה שיהי' רשאי לבעול פלגש הנכבשת בשבי מלחמה ולעיל כ"א ב' מצרכינן קרא דאשת ואפי' אשת איש להתיר אשת עכו"ם הנכבשת במלחמה ואם דיש לחלק מ"מ נ' דביאה לא הוי מעשי ידיו ולא שייכא בקניין דכיבוש וגם אין נ' כלל שיהי' דין כיבוש ועניינו בישראל לישראל וכמובן וגם מ"ש דאין אדם אוסר דשא"ש צ"ע דזה אמרי' רק בדבר התלוי במחשבה כמ"ש התוס' יבמות פ"ג ב' ד"ה אין ומשא"כ כאן דגוף התשמיש אוסר דכיון דנשתמש בו הדיוט לאו אורח ארעה לאישתמושי בי' לגבוה א"כ לא שייך סברא דא"א אדשא"ש והנה על המל"מ ז"ל ג"כ יש לתמוה דכ' וזו לא שמענו כו' ועדיפא מיני' ה"ל להקשות דמפורש כאן להיפוך דשתה בכוס של זהב כו' כולן מעלו ואי נימא דאחרי שנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו לגבוה ולהדיוט נמי הרי אסור להשתמש בו כיון שנשתמשו בו כבר לגבוה בהכרח דהא בכלי שרת דקדוש קדוה"ג איירי דמה"ט יש בו מועל אחר מועל וכ"ש הרי אין מקבלין קדוה"ג רק ע"י עבודה דעבודתן מחנכתן כמבואר בסנהדרין ט"ז ב' וא"כ הרי נשתמשו בו לגבוה ואסור להשתמש בו הדיוט עוד כמבואר בע"ז נ"ב א' וא"כ כיון דאינו ראוי לא לתשמיש גבוה ולא לתשמיש הדיוט הא ה"ל כקדשים שמתו דיצאו מידי מעילה משום דהואיל ואינן ראוין לא לגופן ולא לדמיהן לא קרינן בהו קדשי ד' כמבואר במעילה פ"ק וא"כ ה"נ ראוי שיצאו מידי מעילה ע"י שתיית הראשון מיד [ובלאה"נ כאן אין ראוי לדמיו דכלי שרת הא אין לו פדיון דלא נאמר פדיון אלא בבהמה כמבואר במנחות ק"א א'] וא"כ הרי מפורש בזה להיפוך דאין הכלי נאסר לגבוה ע"י תשמיש הדיוט:
'''{{עוגן1|בהמה}} שנמצאת כו'.''' נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' כ"ג, כ"ד:
 
'''{{עוגן1|שותה}} בכוס של זהב כו'.''' נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' מ' הביא קושית הפרשת דרכים דרך המלך דרוש י"א שהקשה לפמ"ש בירושלמי פ"ב דסנהדרין דכלי מלך שנשתמש בו הדיוט אסור למלך מק"ו ומה כלי הדיוט שנשתמש בו הדיוט אסור למלך כלי מלך שנשתמש בו הדיוט לכ"ש והקשה דא"כ לגבוה נמי דקיי"ל דכלי הדיוט שנשתמש בו הדיוט אסור לגבוה א"כ כלי גבוה שנשתמש בו הדיוט נימא ג"כ דאסור לגבוה מק"ו זה וזו לא שמענו שיהי' כלי גבוה נאסר בתשמיש הדיוט והח"ס ז"ל שם תי' דהירושלמי לא קאמר אלא בהדיוט שנשתמש בכלי מלך ברשות כפלגשי דוד שקנאם אבשלום בשבי' שזה קניין גמור כדדרשי' מוישב ממנו שבי בגיטין ל"ח א' ומשא"כ הדיוט דעלמא המשתמש בכלי מלך שלא ברשות אינו אוסר דאין אדם אוסר דשא"ש וא"כ ה"נ בכלי גבוה כיון דלא נפקו לחולין ע"י מעילה דיש בהם מועל אחר מועל א"כ ג"כ הרי א"א אדשא"ש עכ"ד וצ"ע דהך דגיטין ל"ח א' אמרינ' שם כן רק למעשה ידיו דמהני קניין של כיבוש ע"ש אבל לא לעניין ביאה שיהי' רשאי לבעול פלגש הנכבשת בשבי מלחמה ולעיל כ"א ב' מצרכינן קרא דאשת ואפי' אשת איש להתיר אשת עכו"ם הנכבשת במלחמה ואם דיש לחלק מ"מ נ' דביאה לא הוי מעשי ידיו ולא שייכא בקניין דכיבוש וגם אין נ' כלל שיהי' דין כיבוש ועניינו בישראל לישראל וכמובן וגם מ"ש דאין אדם אוסר דשא"ש צ"ע דזה אמרי' רק בדבר התלוי במחשבה כמ"ש התוס' יבמות פ"ג ב' ד"ה אין ומשא"כ כאן דגוף התשמיש אוסר דכיון דנשתמש בו הדיוט לאו אורח ארעה לאישתמושי בי' לגבוה א"כ לא שייך סברא דא"א אדשא"ש והנה על המל"מ ז"ל ג"כ יש לתמוה דכ' וזו לא שמענו כו' ועדיפא מיני' ה"ל להקשות דמפורש כאן להיפוך דשתה בכוס של זהב כו' כולן מעלו ואי נימא דאחרי שנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו לגבוה ולהדיוט נמי הרי אסור להשתמש בו כיון שנשתמשו בו כבר לגבוה בהכרח דהא בכלי שרת דקדוש קדוה"ג איירי דמה"ט יש בו מועל אחר מועל וכ"ש הרי אין מקבלין קדוה"ג רק ע"י עבודה דעבודתן מחנכתן כמבואר בסנהדרין ט"ז ב' וא"כ הרי נשתמשו בו לגבוה ואסור להשתמש בו הדיוט עוד כמבואר בע"ז נ"ב א' וא"כ כיון דאינו ראוי לא לתשמיש גבוה ולא לתשמיש הדיוט הא ה"ל כקדשים שמתו דיצאו מידי מעילה משום דהואיל ואינן ראוין לא לגופן ולא לדמיהן לא קרינן בהו קדשי ד' כמבואר במעילה פ"ק וא"כ ה"נ ראוי שיצאו מידי מעילה ע"י שתיית הראשון מיד [ובלאה"נ כאן אין ראוי לדמיו דכלי שרת הא אין לו פדיון דלא נאמר פדיון אלא בבהמה כמבואר במנחות ק"א א'] וא"כ הרי מפורש בזה להיפוך דאין הכלי נאסר לגבוה ע"י תשמיש הדיוט:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט