שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/טו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ב) מרור שנכבש במים מעת לעת אם יוצא בו ידי חובתו עיין בסי' תע"ג במג"א ס"ק י"ד שפסק דאין יוצאין במרור שנשרה מעת לעת וכתב הרב משנת רבי אליעזר ח"ב ד' כ"ח ע"ד אות ט"ו דההמוניים אינם נזהרים ומניחים הירקות במים יותר ממעת לעת ולכאורה אינם יוצאים ידי חובתם ועיין באחרונים ז"ל מ"ש ולי נראה להתיר מטעם ספק ספיקא ספק אי הלכה כמ"ד דשיעור כבישה היינו שלשה ימים ואת"ל דהלכה מעת לעת ספק הלכה כרש"י וכן דעת התוס' ישנים כמו שכתב הרב חיד"א בפתח עינים בפרק ו' דברכות דדוקא בחומץ אבל לא במים וכל שכן דהוי מילתא דרבנן ובזה מודה הרא"ם עכ"ל. ולפי הנראה כונתו להתיר לעשות כן לכתחלה ולזה הוא דסיים ובזה מודה הרא"ם כלומר דאף דהרא"ם סובר דספק ספיקא בדאורייתא וחד ספיקא בדרבנן דאזלינן לקולא היינו דוקא בדיעבד ולא לכתחלה עיין מה שרשמתי בקונטריס הכללים במערכת הסמך אות ל') מכל מקום בדבר זה שיש ס"ס בדרבנן מודה דלכתחלה נמי שרי כנ"ל כעת בכונתו דבלא זה לא ידעתי להבין מאי מודה הרא"ם דקאמר. ואם לכך נתכוון עמו הסליחה דודאי אין לעשות מעשה לכתחלה על סמך שנתיר על ידי ספק ספיקא דאין לעשות ספק ספיקא בידים והכא הא סמי בידן שלא להשהותן כ"ד שעות בצירוף במים כי אם יסלקם אחר כ"ג שעות ויחזירם אח"כ למים דכי האי גוונא לא חשיב כבישה באיסורין {{ממ|כמו שרשמתי בקונטריס הכללים מערכת הכ"ף אות מ"ד}} וכן כתב הרב פרי מגדים באשל אברהם על דברי המג"א הנ"ל תקנה זאת בענין זה וכן בש"ע הרב מוהרש"ז באות כ"ט וכן כתב הרב חתם סופר בחיו"ד סס"י פ"א על לולב ומיניו שנותנים אותם בתוך המים ובשבת שבתוך החג נהגו להסירו מן המים על ידי נכרי בסוף היום כדי שלא יהיו כבושים ויופסלו {{ממ|והבאתיו במערכת ארבעה מינים סי' ב' אות ב' בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים}} ואולי סבירא ליה דבמידי דרבנן לית לן בה או שסובר דספק ספיקא בפלוגתא דרבוותא אפשר להתיר לעשות ספק ספיקא בידים עיין מה שרשמתי בקונטריס הכללים במערכת הסמ"ך אות ל"א ועל כל פנים לענין דיעבד נראה דיפה אמר רב דיש להתיר וכבר בא הדבר מפורש בחק יעקב סק"ך להתיר בדיעבד על פי דעת הסוברים דכבוש הוא בחומץ ושבזה אפשר דכולי עלמא מודו ודעת הסוברים דלא חשיב כבוש במעת לעת אלא בשלשה ימים וכן כתב שם הרב מחצית השקל בשם שו"ת פ"מ ותימה עליו ועל הזל"ח ח"ב בד' טו"ב ע"ב שלא ראו את כל נאות יעקב מה שכתב בחק יעקב הנ"ל ועיין למרן חיד"א בברכי יוסף אות ח' שכתב שבס' חק יוסף דחה דברי הח"י לענין דינא וכתב {{ממ|הברכ"י}} שאין דבריו מחוורין ושם באות ט' כתב בשם הרב פני"מ ח"ב סי' ק"י דכבוש במים מעת לעת אין יוצאין בו מכל מקום בתמכא שהוא קרין אף גם שרוי במים מעת לעת יוצאין בו (מסיגנון דברי מרן הברכ"י נראה דבשאר ירקות לא פשיטא ליה להפ"מ דיוצאין בכבוש במים מעת לעת אך מסיגנון דברי הרב מחצית השקל הנ"ל נראה קצת דקאי בשיטת הח"י להתיר בכל הירקות אף שבאמת הזכיר שם תמכא כמו שיראה הרואה וצריך לעיין בגוף הספר אין מצוי אצלי] ועיין בזה להרב כתב סופר א"ח סי' קכ"ב ובמה שכתבתי בקונטריס הכללים מערכת הכ"ף אות מ"ה:

והרב נהר שלום באות ו' הביא מה שכתב המג"א הנ"ל וכתב ולפי זה יש ליזהר בערב פסח שחל להיות בשבת שקונים ירקות מערב שבת ואם לא יניחם במים יכמושו ואין יוצאים בהם כמש"ל {{ממ|שם באות ה' שקיל וטרי בזה והעלה כן עי"ש}} ואם יניחם במים הוו להו כבושים ואפילו לא יהיו כלם בתוך המים איכא מאן דאמר ביו"ד סי' ק"ה דעל ידי הכבישה מפעפע למעלה הילכך יש לנהוג לכורכם במטפחת שרויה במים עכ"ל ולא תעזוב נפשי לשאול אמאי נקט אזהרתה בערב פסח שחל בשבת דלא שכיח כולי האי והרי בכל שנה גם כן צריכים אנו למודעי איך להתנהג בהירקות שקונים בערב פסח ועד הלילה שניה של פסח יכמושו ולבני ארץ ישראל ניחא אבל לנו היושבים בחו"ל צריך ליזהר בזה בכל שנה ודוחק לומר דהירקות שקונים בערב פסח לא יכמושו עד לילה שניה של פסח רק כשחל ערב פסח בשבת שלילה שניה של פסח היא ליל שלישית ודאי יכמושו ואהא קמזהר דהחוש יעיד שגם עד לילה שניה יכמושו ומאי דלא ניחא ליה לצוות שיוציאו המרור מן המים קודם מעת לעת אפשר דלא פסיקא ליה דלא חשיב כבוש בסירוגין או שמא לא יזהרו בזה ויבואו לידי שכחה: