178,036
עריכות
שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/לט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''אולם''' מטעם אחר נראה להקל בזה שלדעתי כל עיקר דעת החולקים על המשאת בנימן לענין קנין ערכאותיהם הוא רק במקום שהכח והיכולת ביד שופטי ישראל לדון בין ישראל ונכרי כדיני ישראל אבל במקום שישראל שיש לו דין עם הנכרי הוא מוכרח על פי דינא דמלכותא לקבל עליו דין ערכאותיהם בזה אין חולק דמהני לענין מכירת חמץ שהרי כבר העלה בתשובת צמח צדק סי' ס"ב לענין בכורה דבמקום שנכרי הקונה אלם אף שלא עשה קנין המועיל פטורה מן הבכורה כיון דגברא אלמא הוא ולא מצי למידחיי' ועיין חק יעקב סי' תמ"ח שהדין כן גם לענין חמץ אם כן במדינותינו ובזה הזמן שכל איש ישראל מוכרח לדון עם הנכרי בערכאותיהם ואין לו כח להשמט ממנו מלדון עמו שם אם כן אם עשה הנכרי קנין המועיל על פי נימוסיהם הרי אין לך גברא אלמא יותר מזה שהרי הממשלה עומדת לימינו ומכרחת את המוכר ליתן להקונה את אשר קנה ממנו ואם כן בנדון כזה בודאי הכל מודים שהחמץ מותר ועל דין זה אין שום סתירה מש"ס דבכורות הנ"ל שהקשה המגן אברהם משם על דינו של המשאת בנימן דהרי ר' יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל קאי שאין הישראל מוכרח לדון בדיני ערכאות ואין כאן טעם דאלמות ועל כן שפיר פרשינין בדיניהם שפסקה להם תורה דוקא ודוק כי קצרתי. ואחרי שבאנו לטעם זה בודאי אף אם נעשה המכירה ע"י שליח נכרי גם כן מהני שהרי אם אנו מתירין החמץ מטעם דאף על גב שלא קנה אותו הנכרי בקנין המועיל כיון שאינו יכול לדחותו מחמת אלמותו לכך מותר אם כן מה נפקא מינה מאיזה סבה בא לו אלמותו כיון שסוף כל סוף הוא תקיף ואלם שאין הישראל יכול לדחותו מהחפץ ההוא חשיב כשלו אם כן גם כשמכרו לו ע"י שליח נכרי שאין הקנין כלום כנ"ל כיון שאינו יכול לדחותו מטעם הממשלה ודינא דמלכותא בודאי מותר וזה ברור מאד: | '''אולם''' מטעם אחר נראה להקל בזה שלדעתי כל עיקר דעת החולקים על המשאת בנימן לענין קנין ערכאותיהם הוא רק במקום שהכח והיכולת ביד שופטי ישראל לדון בין ישראל ונכרי כדיני ישראל אבל במקום שישראל שיש לו דין עם הנכרי הוא מוכרח על פי דינא דמלכותא לקבל עליו דין ערכאותיהם בזה אין חולק דמהני לענין מכירת חמץ שהרי כבר העלה בתשובת צמח צדק סי' ס"ב לענין בכורה דבמקום שנכרי הקונה אלם אף שלא עשה קנין המועיל פטורה מן הבכורה כיון דגברא אלמא הוא ולא מצי למידחיי' ועיין חק יעקב סי' תמ"ח שהדין כן גם לענין חמץ אם כן במדינותינו ובזה הזמן שכל איש ישראל מוכרח לדון עם הנכרי בערכאותיהם ואין לו כח להשמט ממנו מלדון עמו שם אם כן אם עשה הנכרי קנין המועיל על פי נימוסיהם הרי אין לך גברא אלמא יותר מזה שהרי הממשלה עומדת לימינו ומכרחת את המוכר ליתן להקונה את אשר קנה ממנו ואם כן בנדון כזה בודאי הכל מודים שהחמץ מותר ועל דין זה אין שום סתירה מש"ס דבכורות הנ"ל שהקשה המגן אברהם משם על דינו של המשאת בנימן דהרי ר' יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל קאי שאין הישראל מוכרח לדון בדיני ערכאות ואין כאן טעם דאלמות ועל כן שפיר פרשינין בדיניהם שפסקה להם תורה דוקא ודוק כי קצרתי. ואחרי שבאנו לטעם זה בודאי אף אם נעשה המכירה ע"י שליח נכרי גם כן מהני שהרי אם אנו מתירין החמץ מטעם דאף על גב שלא קנה אותו הנכרי בקנין המועיל כיון שאינו יכול לדחותו מחמת אלמותו לכך מותר אם כן מה נפקא מינה מאיזה סבה בא לו אלמותו כיון שסוף כל סוף הוא תקיף ואלם שאין הישראל יכול לדחותו מהחפץ ההוא חשיב כשלו אם כן גם כשמכרו לו ע"י שליח נכרי שאין הקנין כלום כנ"ל כיון שאינו יכול לדחותו מטעם הממשלה ודינא דמלכותא בודאי מותר וזה ברור מאד: | ||
'''ובר''' מן דין נראה דיש לסמוך על דעת הג' מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א דבפועל שידו כיד בעל הבית יש שליחות לעכומ"ז ויש סמוכין לסברתו מהא דאמרינן בע"ז ד' כ"ב ישראל ונכרי שקבלו שדה בשותפות וכו' {{ממ|האריך לבאר הסימוכין שלו וסיים}} אם כן בנדון דידן שהמורשה מושכר לבעל הפאבריק לעסק הזה ויש לו דין פועל וידו כיד בעל הבית הפאבריקאנט ומכירתו קיימת וזה נכון ומתקבל מאד אלה העמודים אשר עליהם סמכתי וכתבתי לכ"ת שדעתי מסכמת לפעולתו בדיעבד | '''ובר''' מן דין נראה דיש לסמוך על דעת הג' מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א דבפועל שידו כיד בעל הבית יש שליחות לעכומ"ז ויש סמוכין לסברתו מהא דאמרינן בע"ז ד' כ"ב ישראל ונכרי שקבלו שדה בשותפות וכו' {{ממ|האריך לבאר הסימוכין שלו וסיים}} אם כן בנדון דידן שהמורשה מושכר לבעל הפאבריק לעסק הזה ויש לו דין פועל וידו כיד בעל הבית הפאבריקאנט ומכירתו קיימת וזה נכון ומתקבל מאד אלה העמודים אשר עליהם סמכתי וכתבתי לכ"ת שדעתי מסכמת לפעולתו בדיעבד (אמר המחבר שא נא עיניך וראה את אשר רשמתי אני הדל בענין זה בספרי הקטן שדי חמד ח"א בכללים במערכת האל"ף אות קמ"ו כי רבים לוחמים ואין הכל מודים במה שחדש הגאון מחנה אפרים בזה ומכל מקום דברי הגאון יצ"ו נכונים לענין חמץ שעבר עליו הפסח דהא איכא שלמים וכן רבים דנקטי כוותיה ובקונטריס פאת השדי בחלק הכללים במערכת האל"ף אות ע"ח {{ממ|בד"ה גם בעיקר}} רשמתי בזה דברי רבני דורנו יצ"ו שנדפסו מקרוב והשגתים אחר שנדפסו השדי חמד הראשונים עיין בדב"ק): | ||
'''ויותר''' נכון שכ"ת בעצמו ימכור החמץ להעכומ"ז הקונה אחרי שכבר גילה דעתו בעל הפאבריק שרוצה במכירת חמץ אלא שאינו רוצה לחתום בעצמו בשטר מכירת החמץ) יכול ליהעשות שליח מעצמו וכדאמרינן בקידושין דף מ"ה ודילמא ארצויי ארציה קמיה ופירש רש"י שגילה הבן דעתו לאביו שחפץ בה והאב נעשה לו שליח מאליו וזכין לאדם שלא בפניו הרי דאף שהבן לא עשה שליח את אביו בפירוש כיון שגילה דעתו שחפץ בה נעשה שליח ממילא וכן בנדון זה כיון שיש גילוי דעת שרוצה שימכר חמצו שוב יכול כל אדם להעשות שליח מעצמו על זה ואף בלא גילוי דעת כיון שזכות הוא לו מכירת החמץ כי מלבד האיסור הוא נמלט על ידי זה מן ההפסד יכול כל אדם ליעשות לו שליח כדכתבו התוספות בקידושין ד' נ"ו ד"ה מתקיף דמשום דזכות הוא נעשה הלוקח שליח של המוכר ודרך זה ישר ונכון בלי שום פקפוק אלו תורף דברי הגאון בנימן אריה אבד"ק טשערנוויץ יצ"ו בשו"ת אבן יקרה סי' טו"ב שהשיב לשואלו הגאון בנימן זלמן שפיצער יצ"ו אבד"ק וויען {{ממ|אמר המחבר בפרט זה אי מהני ליעשות שלוחו מעצמו מטעם זכין לאדם הארכתי קצת בס"ד בסימן זה אות ב' לך נא ראה}}: | '''ויותר''' נכון שכ"ת בעצמו ימכור החמץ להעכומ"ז הקונה אחרי שכבר גילה דעתו בעל הפאבריק שרוצה במכירת חמץ אלא שאינו רוצה לחתום בעצמו בשטר מכירת החמץ) יכול ליהעשות שליח מעצמו וכדאמרינן בקידושין דף מ"ה ודילמא ארצויי ארציה קמיה ופירש רש"י שגילה הבן דעתו לאביו שחפץ בה והאב נעשה לו שליח מאליו וזכין לאדם שלא בפניו הרי דאף שהבן לא עשה שליח את אביו בפירוש כיון שגילה דעתו שחפץ בה נעשה שליח ממילא וכן בנדון זה כיון שיש גילוי דעת שרוצה שימכר חמצו שוב יכול כל אדם להעשות שליח מעצמו על זה ואף בלא גילוי דעת כיון שזכות הוא לו מכירת החמץ כי מלבד האיסור הוא נמלט על ידי זה מן ההפסד יכול כל אדם ליעשות לו שליח כדכתבו התוספות בקידושין ד' נ"ו ד"ה מתקיף דמשום דזכות הוא נעשה הלוקח שליח של המוכר ודרך זה ישר ונכון בלי שום פקפוק אלו תורף דברי הגאון בנימן אריה אבד"ק טשערנוויץ יצ"ו בשו"ת אבן יקרה סי' טו"ב שהשיב לשואלו הגאון בנימן זלמן שפיצער יצ"ו אבד"ק וויען {{ממ|אמר המחבר בפרט זה אי מהני ליעשות שלוחו מעצמו מטעם זכין לאדם הארכתי קצת בס"ד בסימן זה אות ב' לך נא ראה}}: | ||
'''והגאון''' השואל הנ"ל השיב בסי' ח"י על דברי הרב המחבר יצ"ו וכתב להצדיק דבריו במה שסמך על דברי המשאת בנימן וגם השיב על מה שכתב הגאון המחבר יצ"ו לחלק דלענין שליחות לנכרי גם להמשאת בנימן לא מהני וכו' שוב כתב אמנם דבר גדול דבר הדרת גאונו בשני היתרים שהעלה. א) כיון שצריכים עתה לדון בדינא דמלכותא וכו'. ב) דבפועל יש שליחות לנכרי וכו' והוסיף היתר שלישי לסמוך על מה שכתב הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט"ו דכל מקום שאין צריך כלל לשליחות רק מעשה השליח כמעשה קוף בעלמא גם נכרי מהני | '''והגאון''' השואל הנ"ל השיב בסי' ח"י על דברי הרב המחבר יצ"ו וכתב להצדיק דבריו במה שסמך על דברי המשאת בנימן וגם השיב על מה שכתב הגאון המחבר יצ"ו לחלק דלענין שליחות לנכרי גם להמשאת בנימן לא מהני וכו' שוב כתב אמנם דבר גדול דבר הדרת גאונו בשני היתרים שהעלה. א) כיון שצריכים עתה לדון בדינא דמלכותא וכו'. ב) דבפועל יש שליחות לנכרי וכו' והוסיף היתר שלישי לסמוך על מה שכתב הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט"ו דכל מקום שאין צריך כלל לשליחות רק מעשה השליח כמעשה קוף בעלמא גם נכרי מהני (אמר המחבר בשדי חמד בחלק הכללים במערכת הקו"ף אות ד"ן הבאתי חולקים על סברת הגאון מחנה אפרים הלזו ועיין בקונטריס פאת השדי בחלק הכללים במערכת האל"ף אות ע"ח) וכן הוא כאן דהמעות שנותן הנכרי הקונה החמץ לשלוחו של בעל החמץ השליח הזה נותן בהקאססע של בעל הפאבריק וקנה חצירו של בעל הפאבריק ובא לידו ממש מעשה השליח רק כמעשה קוף בעלמא וגוף המכירה כבר גילה דעתו הן בהרשאה הן בפירוש שפעם אחת חתם בעצמו שהיה אז בבית הפאבריק אם כן בגילוי דעת כזה על המכירה ובביאת הכסף לרשותו ממש אין צריך לשליחות. ועוד ד) לסמוך על התוספות סנהדרין דף ע"ב ומשמעות לשון הרמב"ם שמביא בבית שמואל סי' קמ"א סקמ"ז דמומר לעכומ"ז אינו בן ברית וכן דעת המגן אברהם אף שהאבן העוזר חולק יש לסמוך באיסור דרבנן להקל וכיון דמומר לעכומ"ז אינו ב"ב פשוט שיכול לעשות שליח לנכרי שגם כן אינו בן ברית כדכתב המשאת בנימן דבעכומ"ז לעכומ"ז יש שליחות וסיים: | ||
'''מעתה''' יש לסמוך על כל הני היתרין באיסור חמץ אחר הפסח דהוא רק קנס דרבנן מכל מקום אם דעת הדרת גאונו שאמכור אני בעצמי את החמץ אעשה כן ואאחוז מזה וגם מזה לא אנח ידי ואעשה תחלה כמו בכל שנה ואחר כך אעשה עוד מכירה שנהיה מצדי אם יגזור כן הדרת גאונו אלו תורף דב"ק ושם בסי' י"ט כתב עוד שמצא בתשובת מרן החתם סופר א"ח סי' קט"ז בשם רבינו עקיבא איגר שמומר לעכומ"ז עושה שליח ועל מה שכתב החת"ס לפקפק בזה השיב שאינו פקפוק אלו תורף דב"ק: | '''מעתה''' יש לסמוך על כל הני היתרין באיסור חמץ אחר הפסח דהוא רק קנס דרבנן מכל מקום אם דעת הדרת גאונו שאמכור אני בעצמי את החמץ אעשה כן ואאחוז מזה וגם מזה לא אנח ידי ואעשה תחלה כמו בכל שנה ואחר כך אעשה עוד מכירה שנהיה מצדי אם יגזור כן הדרת גאונו אלו תורף דב"ק ושם בסי' י"ט כתב עוד שמצא בתשובת מרן החתם סופר א"ח סי' קט"ז בשם רבינו עקיבא איגר שמומר לעכומ"ז עושה שליח ועל מה שכתב החת"ס לפקפק בזה השיב שאינו פקפוק אלו תורף דב"ק: | ||