שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(גרסה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''בדין מכירת חמץ'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''סימן ט'''}}{{ש}}{{גופן||דרוגולין|בדין מכירת חמץ}}}}


א) '''מכירת חמץ''' אם יוכל למוכרו לי"מ הרב ט"ז בסי' תמ"ח העלה לאיסור והרב מקום שמואל סי' ז' דחה דבריו וכתב שממכרו קיים ומיקרי חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח ומותר אפילו באכילה וכיון דאינו אלא מדרבנן ראוי לפסוק כמאן דמיקל וכל שכן שראה הרמ"ש דברי הרט"ז ודחאם כנ"ל ברור כן כתב הרב חכמה ומוסר לאנסין ד' קס"ד ע"ב אות י"ד ואין אצלי ס' מקום שמואל לעיין בו כי מתחלת דברי הרב חכמה ומוסר לאנסין נראה דמיירי בלכתחלה ומסוף דבריו נראה דאדיעבד קאי דאם עבר ומכרו קאמר דממכרו קיים ומשמע דלכתחלה לא ימכור לי"מ {{ממ|וכן כתב הרב נודע ביהודה בסדר מכירת חמץ שהובא בשו"ת שיבת ציון סוף סי' י"א והוסיף שם שלא ימכור לבן מומרת לעכומ"ז אף שבשעה שנולד כבר היתה מומרת לעכומ"ז מכמה שנים עי"ש}} ובדיעבד שכבר מכרו לי"מ ואי אפשר למוכרו לאחר שכבר עבר הזמן וכיוצא יש להתיר שוב ראיתי שהרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה בח"ב סי' ס' נשאל במכר לנכרי ובחול המועד נודע שהוא י"מ והשיב להתיר משום שהיה אנוס שלא ידע שהוא י"מ ומשמע דבלא זה אין דעתו נוחה להקל בדיעבד ובמהדורא תניינא ח"ד סי' יו"ד {{ממ|ד"ה והנה ביום א' במדבר}} כתב וז"ל ועיין בשו"ת מקום שמואל שצדד באם מכר לי"מ דלא שייך למיקנסיה דלא כט"ז דמה שאמרו אף על פי שחטא וכו' היינו לדידן דאסור להכשיל הי"מ אבל הי"מ לגבי נפשיה כנכרי גמור חשוב ואף שבתשובה אחת דחיתי דבריו אמנם לענין זה שנקנס לכל העולם בעבורו בודאי לא שייך לקונסו וגם לא ידעתי מה שייך קנס דהי"מ לא ישמע לנו וימכור לנכרים ולא יגיע לו הפסד כל כך מזה ולמה נקנוס להישראל חנם עכ"ד ועיין מה שכתבתי על פי סברתו זאת לעיל בסי' ח' אות ט' ומה שכתבתי שם מה שיש לפקפק בסברא זו וגם הבאתי {{ממ|בד"ה והנה}} מה שכתב הרב פרי מגדים בסי' תמ"ח במשבצות עי"ש:
א) '''מכירת חמץ''' אם יוכל למוכרו לי"מ הרב ט"ז בסי' תמ"ח העלה לאיסור והרב מקום שמואל סי' ז' דחה דבריו וכתב שממכרו קיים ומיקרי חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח ומותר אפילו באכילה וכיון דאינו אלא מדרבנן ראוי לפסוק כמאן דמיקל וכל שכן שראה הרמ"ש דברי הרט"ז ודחאם כנ"ל ברור כן כתב הרב חכמה ומוסר לאנסין ד' קס"ד ע"ב אות י"ד ואין אצלי ס' מקום שמואל לעיין בו כי מתחלת דברי הרב חכמה ומוסר לאנסין נראה דמיירי בלכתחלה ומסוף דבריו נראה דאדיעבד קאי דאם עבר ומכרו קאמר דממכרו קיים ומשמע דלכתחלה לא ימכור לי"מ {{ממ|וכן כתב הרב נודע ביהודה בסדר מכירת חמץ שהובא בשו"ת שיבת ציון סוף סי' י"א והוסיף שם שלא ימכור לבן מומרת לעכומ"ז אף שבשעה שנולד כבר היתה מומרת לעכומ"ז מכמה שנים עי"ש}} ובדיעבד שכבר מכרו לי"מ ואי אפשר למוכרו לאחר שכבר עבר הזמן וכיוצא יש להתיר שוב ראיתי שהרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה בח"ב סי' ס' נשאל במכר לנכרי ובחול המועד נודע שהוא י"מ והשיב להתיר משום שהיה אנוס שלא ידע שהוא י"מ ומשמע דבלא זה אין דעתו נוחה להקל בדיעבד ובמהדורא תניינא ח"ד סי' יו"ד {{ממ|ד"ה והנה ביום א' במדבר}} כתב וז"ל ועיין בשו"ת מקום שמואל שצדד באם מכר לי"מ דלא שייך למיקנסיה דלא כט"ז דמה שאמרו אף על פי שחטא וכו' היינו לדידן דאסור להכשיל הי"מ אבל הי"מ לגבי נפשיה כנכרי גמור חשוב ואף שבתשובה אחת דחיתי דבריו אמנם לענין זה שנקנס לכל העולם בעבורו בודאי לא שייך לקונסו וגם לא ידעתי מה שייך קנס דהי"מ לא ישמע לנו וימכור לנכרים ולא יגיע לו הפסד כל כך מזה ולמה נקנוס להישראל חנם עכ"ד ועיין מה שכתבתי על פי סברתו זאת לעיל בסי' ח' אות ט' ומה שכתבתי שם מה שיש לפקפק בסברא זו וגם הבאתי {{ממ|בד"ה והנה}} מה שכתב הרב פרי מגדים בסי' תמ"ח במשבצות עי"ש:

תפריט ניווט