178,036
עריכות
פתחי תשובה/יורה דעה/רצ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הוספת קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''ס"ת או תפילין שבלו. ''' [עיין בתשובת חתם סופר סי' רע"ט שרב אחד רצה לחלק דדוקא ס"ת שבלה שכבר היה קודש שוב לא פקע קדושתו משא"כ חסר ויתיר בתחלת כתיבתו לא נחית עליו קדושת ס"ת מעולם וכמ"ש הרמ"א לעיל סי' רפ"ב דמותר למכרו ולכן מותר ג"כ לעשות ממנו מזוזה וה"ה לקצץ גליונותיו לתיקון ס"ת שלם והוא ז"ל כתב דזה אינו דמה דנקטו שבלה לרבותא קאמר אפילו שבלה ולא חזי עוד למצותו כלל אפילו ללמד בו תינוקות ומכש"כ כשהוא רק חסר ויתיר דאפשר לתקנו לקרות בו בצבור או ללמוד בו פשיטא שאין עושים ממנו מזוזה (ומ"ש שם הכרח לזה דאי ס"ד לא נתקדש מעיקרא א"כ לא נתקדש שום ס"ת עד כתבו למ"ד אחרונה של כל ישראל ואיך יתקדש למפרע וע"ד שכתב בנו"ב קמא ס"ס ע"א לענין ס"ת שנפסל אח"כ ע"ש הנה לפמ"ש לעיל סימן רע"ו סק"ג בשם הרמ"ע ובני יונה דקידושו וגמרו באים כאחד ע"ש אין זה הכרח ודו"ק) ומ"ש הריב"ש דס"ת שיש בו טעות אינו אלא כחומש היינו התם לעניו למכרו כו'. עש"ב]: | {{עוגןמ|א}} '''ס"ת או תפילין שבלו.''' [עיין בתשובת חתם סופר סי' רע"ט שרב אחד רצה לחלק דדוקא ס"ת שבלה שכבר היה קודש שוב לא פקע קדושתו משא"כ חסר ויתיר בתחלת כתיבתו לא נחית עליו קדושת ס"ת מעולם וכמ"ש הרמ"א לעיל סי' רפ"ב דמותר למכרו ולכן מותר ג"כ לעשות ממנו מזוזה וה"ה לקצץ גליונותיו לתיקון ס"ת שלם והוא ז"ל כתב דזה אינו דמה דנקטו שבלה לרבותא קאמר אפילו שבלה ולא חזי עוד למצותו כלל אפילו ללמד בו תינוקות ומכש"כ כשהוא רק חסר ויתיר דאפשר לתקנו לקרות בו בצבור או ללמוד בו פשיטא שאין עושים ממנו מזוזה (ומ"ש שם הכרח לזה דאי ס"ד לא נתקדש מעיקרא א"כ לא נתקדש שום ס"ת עד כתבו למ"ד אחרונה של כל ישראל ואיך יתקדש למפרע וע"ד שכתב בנו"ב קמא ס"ס ע"א לענין ס"ת שנפסל אח"כ ע"ש הנה לפמ"ש לעיל סימן רע"ו סק"ג בשם הרמ"ע ובני יונה דקידושו וגמרו באים כאחד ע"ש אין זה הכרח ודו"ק) ומ"ש הריב"ש דס"ת שיש בו טעות אינו אלא כחומש היינו התם לעניו למכרו כו'. עש"ב]: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''תפילין שבלו. ''' [עבה"ט ועט"ז ובנה"כ ועי' | {{עוגןמ|ב}} '''תפילין שבלו.''' [עבה"ט ועט"ז ובנה"כ ועי' בתשו' חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ג/רפב|סי' רפ"ב]] מ"ש בזה]: | ||
{{עוגןמ|ג}} '''גליוני ס"ת. ''' עי' בס' אליהו רבא בא"ח סי' ל"ב ס"ק ט"ז שפסק שאם כבר התחיל לכתוב על היריעה איזה שורות מס"ת ונפסל בשם שאסור לכתוב על הנותר תפילין ומזוזות דהוי כמו צר ביה ואזמניה גם דמי קצת למ"ש כאן שאין כותבין מזוזות על גליון ס"ת ע"ש ועיין בתשובת נו"ב תניינא חי"ד סימן קע"ד שהאריך בזה והעלה דהמורה בזה להקל לכתוב ביתר הקלף תפילין לא משתבש אבל לכתוב בו מזוזות אין להקל. וע"ש עוד | {{עוגןמ|ג}} '''גליוני ס"ת.''' עי' בס' אליהו רבא בא"ח [[אליה רבה/אורח חיים/לב#טז|סי' ל"ב ס"ק ט"ז]] שפסק שאם כבר התחיל לכתוב על היריעה איזה שורות מס"ת ונפסל בשם שאסור לכתוב על הנותר תפילין ומזוזות דהוי כמו צר ביה ואזמניה גם דמי קצת למ"ש כאן שאין כותבין מזוזות על גליון ס"ת ע"ש ועיין בתשובת נו"ב תניינא {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קעד|חי"ד סימן קע"ד]]}} שהאריך בזה והעלה דהמורה בזה להקל לכתוב ביתר הקלף תפילין לא משתבש אבל לכתוב בו מזוזות אין להקל. וע"ש עוד ב[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קעג|סימן קע"ג]] בס"ת שבלה ולא נשאר כ"א איזה יריעות שלא בלו ונשאר הקלף אך הכתב הלך לו ולא נשאר שום רושם אסור לכתוב דבר אחר על קלפים הללו דלא כרב אחד שרצה להתיר ע"ש: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''עם גליונותיה. ''' [עיין בתשובת חתם סופר סי' רע"ט שכתב דדוקא עם גליוני אותו הספר עצמו שמתקן. אבל לתקן ס"ת אחרת כיון שלא נעשה מעיקרא לתשמיש זה הס"ת אין להתיר אפי' א"א בענין אחר. עוד מבואר שם דמ"ש הרמ"א אם א"א לתקנה בענין אחר הכוונה אם הוא באופן שאין לצפות כלל שימצאו שום תיקון אחר לעולם אבל אם אפשר בשום אופן למצוא בזמן מהזמנים אפילו רק קלף לתקן הספר תורה הלז א"כ עתידים הגליונות אלו לחזור להיות תשמיש לגוף ס"ת כשר אסור לקוץ אותם בשביל לתקן עכשיו. וכתב עוד שם בדבר סופר אחד שקצץ גליוני ס"ת שאין קוראין בהם מפני טעיותיהם ודבקם בשולי היריעות של ס"ת התפורים זה בזה כדינו אלא שנהגו סופרים לדבק בהם עוד מטלית אחד וזה הסופר עשה זה מקצוצי גליונים הנה לא טוב עשה הסופר הזה ואפשר היה ראוי לאסור לקרות בס"ת זה כלל כיון שנעשה בעבירה כמ"ש בת' הר"י בן הרא"ש בב"י סי' ער"ה בס"ת שקדרו בו שם וחזרו ותיקנו שאין לקרות בו הואיל ונעשה בו עבירה. אך הכא קלקלתו תקנתו שהרי הוריד הגליון הורדה גדולה יותר מדי שהס"ת היה כשר בלא"ה ע"י תפירות היריעות ואינו אלא ליתר שאת והיא תקנתו שאין ס"ת פסול בכך ולא שייך נעשה בעבירה. וכיון שאין הס"ת פסול בכך יניחם כך שזו היא גניזתן ולא נורידם עוד להסיר הדבק ואין לחוש שמא באורך הימים יפלו המטליתים ולא ידעו שהיו מגליוני ס"ת כי ישראל ישרים הם וכל המחובר לטהרת קדושת ס"ת נוהגים בו קדש וכל המוצאו מנשקו וגונזו ע"כ יניח הדבר כמות שהוא והסופר יקבל תשובה על עצמו ע"ש]: | {{עוגןמ|ד}} '''עם גליונותיה.''' [עיין בתשובת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/רעט|סי' רע"ט]]}} שכתב דדוקא עם גליוני אותו הספר עצמו שמתקן. אבל לתקן ס"ת אחרת כיון שלא נעשה מעיקרא לתשמיש זה הס"ת אין להתיר אפי' א"א בענין אחר. עוד מבואר שם דמ"ש הרמ"א אם א"א לתקנה בענין אחר הכוונה אם הוא באופן שאין לצפות כלל שימצאו שום תיקון אחר לעולם אבל אם אפשר בשום אופן למצוא בזמן מהזמנים אפילו רק קלף לתקן הספר תורה הלז א"כ עתידים הגליונות אלו לחזור להיות תשמיש לגוף ס"ת כשר אסור לקוץ אותם בשביל לתקן עכשיו. וכתב עוד שם בדבר סופר אחד שקצץ גליוני ס"ת שאין קוראין בהם מפני טעיותיהם ודבקם בשולי היריעות של ס"ת התפורים זה בזה כדינו אלא שנהגו סופרים לדבק בהם עוד מטלית אחד וזה הסופר עשה זה מקצוצי גליונים הנה לא טוב עשה הסופר הזה ואפשר היה ראוי לאסור לקרות בס"ת זה כלל כיון שנעשה בעבירה כמ"ש בת' הר"י בן הרא"ש בב"י סי' ער"ה בס"ת שקדרו בו שם וחזרו ותיקנו שאין לקרות בו הואיל ונעשה בו עבירה. אך הכא קלקלתו תקנתו שהרי הוריד הגליון הורדה גדולה יותר מדי שהס"ת היה כשר בלא"ה ע"י תפירות היריעות ואינו אלא ליתר שאת והיא תקנתו שאין ס"ת פסול בכך ולא שייך נעשה בעבירה. וכיון שאין הס"ת פסול בכך יניחם כך שזו היא גניזתן ולא נורידם עוד להסיר הדבק ואין לחוש שמא באורך הימים יפלו המטליתים ולא ידעו שהיו מגליוני ס"ת כי ישראל ישרים הם וכל המחובר לטהרת קדושת ס"ת נוהגים בו קדש וכל המוצאו מנשקו וגונזו ע"כ יניח הדבר כמות שהוא והסופר יקבל תשובה על עצמו ע"ש]: | ||