רש"ש/ערכין/ד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תד"ה ולא. וצ"ע דפשטיה דקרא כו' גבי נודר''' {{ממ|כצ"ל}} כו'. לכאורה קשה מדוע לא הביאו מהא דלעיל סד"א הואיל וכתיב והעמידו לפני הכהן כו'. אלמא דהגמרא עצמה מפרשת דקאי אמעריך. ואולי משום דיל"פ דלתירוץ זה אצטריך כהנים משום נערכים. ובעיקר קושייתם נ"ל דאדרבה מדכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר משמע דלא איירי בו מקודם דאי הוה איירי ביה ה"ל למיכתב על פי אשר תשיג ידו. ואף דמיבעיא ליה לדרשה יד הנודר ולא יד הנידר לקמן רפ"ב ורפ"ד וכן לעשיר והעני דאזלינן בתר שעת הנדר לקמן {{ממ|יז ב}}. אנן לפשטיה קיימינן. וכלפי דהתורה העריכה את הנערך לפי שניו. לזאת אמרה דאם מך הוא המעריך יעמיד את הנערך לפני הכהן והעריך אותו {{ממ|ר"ל את הנערך ולא לפום שניו אלא}} עפ"י אשר תשיג יד הנודר יעריכנו {{ממ|ר"ל לנערך}} ונכון בעז"ה. שוב התבוננתי בפרש"י עה"ת שכוון לזה וע"ש בביאור{{הערה|כוונתו לביאור רנה"ו שבשולי חומש נתיבות השלום (ויקרא) עם התרגום אשכנזי, ז"ל שם אחרי העתיקו לשון רש"י: ואם אין לו רק שקל אחד דיו, ונחשב לתשלומין שאפי' העשיר אינו צריך לשלם יותר. אבל אמר דמי פלוני עלי, צריך לשלם דמיו כפי מה שהוא שוה אם נמכר בשוק, ואם המקדיש עני, נותן מה שיש לו, ועל הנשאר נעשה בעל חוב להקדש, ואם העשיר צריך לשלם. ע"כ.}}. ובזה מוטעם מאד מה דבערך סתם אינו נידון בהשג יד לקמן לל"ק דר"נ. דכיון דלא פרט את הנערך. את מי יעמיד לפני הכהן שיעריכנו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}