2,422
עריכות
בנין ציון/א/קב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בשס' --> בש"ס
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב) |
(בשס' --> בש"ס) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על דברי מעכ"ת נ"י בענין נתינת ערלה וכ"כ לכלבים של הפקר מצאתי מקום להשיג ואציע פה בבקשה ממעכ"ת נ"י להראות לי דרך האמת והצדק. | על דברי מעכ"ת נ"י בענין נתינת ערלה וכ"כ לכלבים של הפקר מצאתי מקום להשיג ואציע פה בבקשה ממעכ"ת נ"י להראות לי דרך האמת והצדק. | ||
:(א) מה שעלה על דעתו לחלק בין שריפת חמץ לערלה וכ"כ הואיל בחמץ כתיב לא יאכל ולא כן בערלה וכ"כ זאת פליאה נשגבה בעיני הלא בערלה כתיב ג"כ בפ' קדושים יהי' לכם ערלים לא יאכל? | :(א) מה שעלה על דעתו לחלק בין שריפת חמץ לערלה וכ"כ הואיל בחמץ כתיב לא יאכל ולא כן בערלה וכ"כ זאת פליאה נשגבה בעיני הלא בערלה כתיב ג"כ בפ' קדושים יהי' לכם ערלים לא יאכל? | ||
:(ב) מה שרצה לומר דמה שכתבה התורה בכ"כ פן תוקד אינו למצות שריפה רק התורה שריפה בהם אבל מכ"מ גם בערלה וכ"כ אם רצה לבער בדבר אחר דליכא למיחש לתקלה כגון להאכילו לכלבים להראות איסור אכילה והנאה כמו בשאר איסורים ואין לומר להורות לנו שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן כדברי אביי' פסחים (דף כ"ד ע"ב) זה אינו דהא אמרינן כמה וכמה פעמים | :(ב) מה שרצה לומר דמה שכתבה התורה בכ"כ פן תוקד אינו למצות שריפה רק התורה שריפה בהם אבל מכ"מ גם בערלה וכ"כ אם רצה לבער בדבר אחר דליכא למיחש לתקלה כגון להאכילו לכלבים להראות איסור אכילה והנאה כמו בשאר איסורים ואין לומר להורות לנו שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן כדברי אביי' פסחים (דף כ"ד ע"ב) זה אינו דהא אמרינן כמה וכמה פעמים בש"ס ערלה הוקשה לכ"כ ונראה לענין מאי צריכין להקיש לאיסור אכילה והנאה מפורש בערלה בפסוק לא יאכל ושלוקין על ערלה שלא כדרך הנאה אי אפשר דהא בערלה כתבה התורה לשון אכילה אלא ודאי לשריפה הוקשה כמו בכ"כ צריך שריפה דוקא כן בערלה צריך שריפה דוקא וא"כ מוכח דבכ"כ וערלה צריך דוקא שריפה ולכן הקשה בתוספ' ר"ע שפיר למה צריך הטעם דלמא חפר אינש ומשכח לי' תיפוק לי' דהא צריך לקיים מצות שריפה? | ||
:(ג) ושלישי אני בא מה שכתב מעכ"ת נ"י על רש"י בפסחים (דף ה') שכתב דאי השבתתו בכל דבר יאכילנו לכלבים דלסברת הגאון רמ"ס זצ"ל דביעור של כילוי לגמרי בכל דבר מהני א"כ גם למ"ד אין ביעור אלא שריפה אכתי יקשה יאכילנו לכלבים ומזה סלל נתיב להלוך לדרכו – לענ"ד אין כאן שום קושיא לרש"י כי רש"י כתב אלה הדברים לשיטתו בביצה (דף כ"ז) שכתב שם כל מקום שצותה התורה שריפה אחשבה להבערתן הלכך מלאכה היא ואסור לתת לכלבו ולכן כתב רש"י שפיר דאי השבתתו בכל דבר וא"כ לא הקפידה התורה ומותר לבער ע"י נתינה לכלב משא"כ אם שריפה דוקא בעי' ע"ש: עכ"ד. | :(ג) ושלישי אני בא מה שכתב מעכ"ת נ"י על רש"י בפסחים (דף ה') שכתב דאי השבתתו בכל דבר יאכילנו לכלבים דלסברת הגאון רמ"ס זצ"ל דביעור של כילוי לגמרי בכל דבר מהני א"כ גם למ"ד אין ביעור אלא שריפה אכתי יקשה יאכילנו לכלבים ומזה סלל נתיב להלוך לדרכו – לענ"ד אין כאן שום קושיא לרש"י כי רש"י כתב אלה הדברים לשיטתו בביצה (דף כ"ז) שכתב שם כל מקום שצותה התורה שריפה אחשבה להבערתן הלכך מלאכה היא ואסור לתת לכלבו ולכן כתב רש"י שפיר דאי השבתתו בכל דבר וא"כ לא הקפידה התורה ומותר לבער ע"י נתינה לכלב משא"כ אם שריפה דוקא בעי' ע"ש: עכ"ד. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
'''{{עוגן1|והיוצא}}''' מזה דעכ"פ לכל השיטות בערלה וכ"כ דליכא יתורא דלא יאכל לאסור כלבים של הפקר מותר להאכילם רק בתנאי שיעמוד אצלם עד שיאכלו. ולפ"ז גם בבשר וחלב יהי הדין כן אלא שראיתי בשו"ת תשב"ץ חלק ג' סי' רצ"ג שאוסר ליתן כל איסורי הנאה לכלבים ש"ה וכן באו"ה כלל כ"א הי"ב הביאו הט"ז סי' צ"ד אוסר ליתן בשר בחלב לכלבים ש"ה ולא ידעתי למה כי לפענ"ד בכל איסורי הנאה חוץ מחמץ לכל השיטות יהי' מותר ליתן לפני כש"ה כשיאכלו לפניו. | '''{{עוגן1|והיוצא}}''' מזה דעכ"פ לכל השיטות בערלה וכ"כ דליכא יתורא דלא יאכל לאסור כלבים של הפקר מותר להאכילם רק בתנאי שיעמוד אצלם עד שיאכלו. ולפ"ז גם בבשר וחלב יהי הדין כן אלא שראיתי בשו"ת תשב"ץ חלק ג' סי' רצ"ג שאוסר ליתן כל איסורי הנאה לכלבים ש"ה וכן באו"ה כלל כ"א הי"ב הביאו הט"ז סי' צ"ד אוסר ליתן בשר בחלב לכלבים ש"ה ולא ידעתי למה כי לפענ"ד בכל איסורי הנאה חוץ מחמץ לכל השיטות יהי' מותר ליתן לפני כש"ה כשיאכלו לפניו. | ||
'''{{עוגן1|עוד}}''' השיג מעכ"ת נ"י על מה שכתבתי דפן תוקד אינו למצות שריפה רק לאסור בהנאה וז"ל דהא אמרינן כמה וכמה פעמים | '''{{עוגן1|עוד}}''' השיג מעכ"ת נ"י על מה שכתבתי דפן תוקד אינו למצות שריפה רק לאסור בהנאה וז"ל דהא אמרינן כמה וכמה פעמים בש"ס ערלה הוקשה לכ"כ ונראה למאי צריכין להקיש וכו' אלא ודאי לשריפה הוקשה כמו ב"ככ צריך שריפה כן בערלה צריך שריפה דוקא עכ"ל ותמהתי שמעכ"ת נ"י כתב דאמרינן כמה וכמה פעמים בש"ס דהוקשה ערלה לכ"כ ואני לא ידעתי אפילו פעם אחת דאמרינן כן וגם לא ידעתי איך שייך היקש אם לא בשני דברים דהוקשו בפסוק אחד או בסמוכים והרי ערלה וכ"כ כתובים רחוקים זה מזה ומה דילפינן ערלה דבשריפה מכלאי כרם כמו שכתב רש"י בתמורה (דף ל"ג) וערלה מכלאים גמרה היינו במה מצינו משום דדמי להדדי דשניהם גדולי קרקע ואסורים באכילה ובהנאה אבל לא שיש היקש ואף שהתוספ' שם כתבו בשם רש"י משום דאתקש לכלאי כרם כבר תימה התוספ' י"ט על זה דלא הודיעו מהו ההיקש ולכן פירש ג"כ דרש"י דקדק לשון גמר דלאו היקשא הוא ע"ש וא"כ פשיטא דליכא יתורא ללמוד מזה דמצו' בשריפה. ומה שהשיג מעכ"ת נ"י על מה שרציתי להוכיח נגד דעת הגאון רמ"ס זצ"ל דלמ"ד חמץ בשריפה אסור לבער בדבר אחר של כילוי דאל"כ אכתי יקשה גם לפי מה דס"ל ר"ע אין ביעור חמץ אלא שריפה דיתן לכלבו דרש"י לשיטתו קאי דס"ל דרחמנא אחשבי' להבערתו וזה לא שייך רק אי בעור חמץ מצותו בשריפה – על זה אשיב הן אמת שהפני יהושע כתב כסברא זו ליישב סתירת רש"י מה דכתב הכא יאכילנו לכלבים ושם בביצה כתב שאסור ליתן לכלבו אבל בשו"ת נודע ביהודה דחה סברא זו והוכיח דלא שייך רחמנא אחשבי' להבערתו רק לענין שריפת תרומה וקדשים ולא לענין חמץ ע"ש אכן גם אי נימא כסברת הפ"י אכתי קאי ראייתי אליבי' שיטת התוספת דס"ל בביצה (דף כ"ז) דאין איסור ליתן לכלב בי"ט רק משום דמצותו בשריפה ולכן לשיטתם שפיר מוכח נגד דעת הגאון רמ"ס ז"ל דאל"כ היאך מוכיח רבא דאין ביעור חמץ אלא שריפה הרי גם לפ"ז אכתי יקשה לר"ע הלא בי"ט יכול ליתן לכלב דאין בזה מלאכה ומצות ביעור קיים אע"כ דלמ"ד אב"ח אלא שריפה דוקא שריפה בעי כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||