חיי אדם/א/מב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  8 ביוני 2020
מ
החלפה
מ (עוגןמ ← אות סעיף)
מ (החלפה)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דין ברכת המוציא {{ממ|קס"ז קס"ח}}</strong></big><br>לחם גמור מברכין עליו המוציא אפי' הם פרורין קטנים כמצה כתושה ואם אכל מהם כזית מברך ברה"מז ולא נקרא לחם אא"כ יש בו ו' תנאים {{ממ|א}} שיהי' הקמח מן ה' מיני דגן {{ממ|ב}} שלא יהי' נילוש רק במים לבד {{ממ|ג}} שלא יהי' ממילא או נילוש בתוכו שאר מינים {{ממ|ד}} שיהיה בלילתו עבה {{ממ|ה}} שיהיה עב קצת {{ממ|ו}} שיהיה נאפה בתנור או באילפס בלא משקה ואם חסר א' מן אלו התנאים יתבאר דינם לקמן כלל נ"ד:
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ברכת המוציא''' {{ממ|קס"ז קס"ח}}}}}}
 
{{אות סעיף|א}} לחם גמור מברכין עליו המוציא אפי' הם פרורין קטנים כמצה כתושה ואם אכל מהם כזית מברך ברה"מז ולא נקרא לחם אא"כ יש בו ו' תנאים {{ממ|א}} שיהי' הקמח מן ה' מיני דגן {{ממ|ב}} שלא יהי' נילוש רק במים לבד {{ממ|ג}} שלא יהי' ממילא או נילוש בתוכו שאר מינים {{ממ|ד}} שיהיה בלילתו עבה {{ממ|ה}} שיהיה עב קצת {{ממ|ו}} שיהיה נאפה בתנור או באילפס בלא משקה ואם חסר א' מן אלו התנאים יתבאר דינם לקמן כלל נ"ד:


{{אות סעיף|ב}} עירב קמח שאר מינים עם קמח של ה' מיני דגן ועשה ממנו פת אם יש בקמח של ה' מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס שהוא חלק שמינית או תשיעית מברך עליו המוציא ולאחריו ברהמ"ז ואם אין בו זה השיעור בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן ולבסוף על המחיה {{ממ|ואע"ג דקיי"ל טכ"ע דאורייתא מ"מ לחומרא חיישינן לדעת החולקים ומ"מ לענין על המחיה אין לחוש כ"כ כיון שאינו מברך רק ברכה א' ובזה א"צ להגהת הגר"א ועיין כלל נ' בנ"א סי' ו' ואף שהמ"א כ' בסי' ר"ד ס"ק ט"ז דאפי' לקולא אמרי' טכ"ע מה"ת וראיה מסי' תל"ג ס"ב אינו מוכרח די"ל דשאני אורז כדאיתא שם בירושלמי והמ"א גופא פסק שם לחומרא דבעיא כזבא"פ}} ואם עשה מהם תבשיל אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם אין בו כזית בכא"פ יברך במ"מ ואחריו בורא נפשות {{ממ|סי' ר"ח}} ואלו העושים {{ממ|רעציסניקעס}} דהיינו קמח רעצקי שקורין {{ממ|טארטקע}} ומערבין בו קמח מה' מינים ובלילתן רכה ואח"כ אופין אותו באילפס מכשילין רבים וצריכין להודיע להם שלא יעשו כן {{ממ|ועיין כלל נ"ד סי' ז' וסי' ט'}}:
{{אות סעיף|ב}} עירב קמח שאר מינים עם קמח של ה' מיני דגן ועשה ממנו פת אם יש בקמח של ה' מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס שהוא חלק שמינית או תשיעית מברך עליו המוציא ולאחריו ברהמ"ז ואם אין בו זה השיעור בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן ולבסוף על המחיה {{ממ|ואע"ג דקיי"ל טכ"ע דאורייתא מ"מ לחומרא חיישינן לדעת החולקים ומ"מ לענין על המחיה אין לחוש כ"כ כיון שאינו מברך רק ברכה א' ובזה א"צ להגהת הגר"א ועיין כלל נ' בנ"א סי' ו' ואף שהמ"א כ' בסי' ר"ד ס"ק ט"ז דאפי' לקולא אמרי' טכ"ע מה"ת וראיה מסי' תל"ג ס"ב אינו מוכרח די"ל דשאני אורז כדאיתא שם בירושלמי והמ"א גופא פסק שם לחומרא דבעיא כזבא"פ}} ואם עשה מהם תבשיל אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם אין בו כזית בכא"פ יברך במ"מ ואחריו בורא נפשות {{ממ|סי' ר"ח}} ואלו העושים {{ממ|רעציסניקעס}} דהיינו קמח רעצקי שקורין {{ממ|טארטקע}} ומערבין בו קמח מה' מינים ובלילתן רכה ואח"כ אופין אותו באילפס מכשילין רבים וצריכין להודיע להם שלא יעשו כן {{ממ|ועיין כלל נ"ד סי' ז' וסי' ט'}}:

תפריט ניווט