176,199
עריכות
פלתי/יורה דעה/פא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת קישורים פנימיים לכרתי על אתר
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול ראשוני בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הוספת קישורים פנימיים לכרתי על אתר) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{עוגןמ|ג}} ובאמת משמרת הבית דחה להרא"ה בקש לומר לשיטתו דיש קו' מן סרכה הלא יוכל לפרש דסמוך פי' לאחר שחיטה מיירי ואין כאן מקום להשיג אבל באמת בלא"ה לק"מ מן סרכה דאוסרה הרשב"א למפרע דהרשב"א ס"ל כהנך פוסקים סרכה בת יומא לא שמי' סרכה והיא ריר בעלמא וא"כ אם חזינן סרכה גמורה ודאי דהוא מאתמול וא"כ יצאה בהמה יום א' מחזקתה ולק"מ ומכ"ש להאומרים אין סרכה פחות מג' ימים דבלא"ה לק"מ: | {{עוגןמ|ג}} ובאמת משמרת הבית דחה להרא"ה בקש לומר לשיטתו דיש קו' מן סרכה הלא יוכל לפרש דסמוך פי' לאחר שחיטה מיירי ואין כאן מקום להשיג אבל באמת בלא"ה לק"מ מן סרכה דאוסרה הרשב"א למפרע דהרשב"א ס"ל כהנך פוסקים סרכה בת יומא לא שמי' סרכה והיא ריר בעלמא וא"כ אם חזינן סרכה גמורה ודאי דהוא מאתמול וא"כ יצאה בהמה יום א' מחזקתה ולק"מ ומכ"ש להאומרים אין סרכה פחות מג' ימים דבלא"ה לק"מ: | ||
{{עוגןמ|ד}} ואם יש ס' בהמות הא דבעינן בבצים ס"א ע' כרתי מ"ש בשם ט"ז וש"ך ובאמת עיקר גזרה בביצה הי' ביצה שיש בו אפרוח או דם וה"ל מין בשא"מ ופשיטא מהתורה צריך ס' ולכך חששו אולי ביצים אחרים הם קטנים וליכא ס' אבל כאן הוי מין במינו ודמי לנשפך: והנה הטור כתב דאם נתערב כתב רשב"א דבטל בששים ותמה הב"י מה קמ"ל ומה צריך לרשב"א ואפשר דמיירי כסדר החולבים שחולבים מן בהמות לתוך כלי אחד ואם כן אם ראשון חלבו מן בהמה טריפה ואח"כ חלבו לתוך הכלי מן בהמות אחרות ה"א ראשון ראשון בטל להחמיר וכן להיפוך וקמ"ל דלא לענין איסור דתלי' בנ"ט לא אמרינן ראשון ראשון בטל הן להקל והן להחמיר: | {{עוגןמ|ד}} ואם יש ס' בהמות הא דבעינן בבצים ס"א ע' [[כרתי/{{כאן}}#|כרתי]] מ"ש בשם ט"ז וש"ך ובאמת עיקר גזרה בביצה הי' ביצה שיש בו אפרוח או דם וה"ל מין בשא"מ ופשיטא מהתורה צריך ס' ולכך חששו אולי ביצים אחרים הם קטנים וליכא ס' אבל כאן הוי מין במינו ודמי לנשפך: והנה הטור כתב דאם נתערב כתב רשב"א דבטל בששים ותמה הב"י מה קמ"ל ומה צריך לרשב"א ואפשר דמיירי כסדר החולבים שחולבים מן בהמות לתוך כלי אחד ואם כן אם ראשון חלבו מן בהמה טריפה ואח"כ חלבו לתוך הכלי מן בהמות אחרות ה"א ראשון ראשון בטל להחמיר וכן להיפוך וקמ"ל דלא לענין איסור דתלי' בנ"ט לא אמרינן ראשון ראשון בטל הן להקל והן להחמיר: | ||
{{עוגןמ|ה}} דהוי ס"ס כ"כ הרא"ש והטור ולפי מ"ש הטור בא"ע סי' ל"ט דאם נמצא בה מומין והיא ארוסה הקדושין בטלים ודאי וא"צ גט כך היח דעת הטור ע"ש בבית שמואל דס"ל חזקה כאן נמצא וכאן הי' הוא ודאי וע"ש שהאריך. וקשה א"כ למה כאן ספק הא הוא משום כאן נמצא וכאן הי' לודאי עד שא"צ גט אפי' בטענת ברי מכ"ש כאן הכל שמא ושמא וצ"ל דבשלמא כאן אף כאן נמצא הוי חזקה אך יש חזקת כשרות דבהמה כנגדה ואמרינן השתא דאתרע ולכך ה"ל ספק משא"כ התם אף דחזקת הגוף ממדתו לעומת זה יש חזקת פנוי' וה"ל תרתי במקום חדא ולכך ודאי הוא אבל כאן איכא חדא כנגד חדא ולפי זה דהעלתי כאן נמצא הוי חזקה א"כ י"ל דלכך אנו מחמירין בגבינות אם אין נוכל לתלות שקרה תיכף ולדעת משמרת הבית אחר שחיטה אף דאיכא חזקת הגוף משום דאיכא כאן נמצא והוי חזקה ולפ"ז ה"מ אם באין לדון על החלב גרידא אבל אם נתערב החלב בשאר חלב המותר א"כ לחלב זו יש חזקת היתר ולבהמה יש חזקת הגוף הרי כאן תרתי חזקות ואלים מחזקה כאן נמצא ואמרינן העמד חלב על חזקתה ובהמה על חזקתה ועכשיו נטרפה והחלב מותר וכן משמע בריש נדה. דדייק התוספת להכשיר גבינות מן ב"ה דאמר כיון דאיכא ריעותא מגופיה לא אמרינן העמד אשה ודייק התוספת טעמא דאיכא ריעותא אבל בלא"ה אוקמינן אחזקת כשרות וקשה לכאורה טפי ה"ל לתוספת להוכיח דהא ב"ה מודה לחולין דיה שעתה היינו דאוקמינן אחזקה אע"ג דחזאי מגופה א"כ מכ"ש גבינות. וצ"ל דבל"ה הקשה מהר"ם לובלין ל"ל קאמרינן דהעמד טהרות על חזקתן ולכך דיו שעתן וצ"ל בקדשים החמירו דלא משגיחין בחזקת טהרות ולכך נתן גמרא טעם חזקת אשה וא"כ א"ש דברי התוס' דמחולין אין ראיה דיש כאן שני חזקות חזקת גוף וחזקת טהרות ולכך מביא תוס' ראי' מקדשי' דלא משגיחין בחזקת טהרות ומ"מ לולי דמגופו חזאי אזלינן בתר חזקת גוף וה"ה לגבינות ולפ"ז שפיר י"ל במקום דאיכא תרי חזקות לא אמרינן לאסור למפרע דתרי חזקות אלים מחזקת כאן נמצא וכו' ואל תשיבנו כתם יבש דמחזקינן למפרע והוי ג"כ תרי חזקות חזקת הגוף וחזקת טהרות דבלא"ה צ"ל דהרא"ש והטור דמכשירין בסרכה מכח ס"ס קשי' לי' כתם דאיכא נמי ס"ס ספק מעלמא ואת"ל מגופא דלמא אח"כ אחר שהתעסק' ראתה והש"ך בס"ק ט' ביקש לחלק בין טריפה לכתם דכאן איכא רוב בהמות וז"א באשה רוב נשים טהורות מדם אלא דבגמ' פ"ק דף ג' דנדה אמרינן דכתמים לא נכנס בכלל ספק אולי מעלמא אתא דבצפור לא נתעסקה ובשוק טבחי' לא עברה וכו' ויש לכוין שם ברש"י דפי' על קו' הגמ' והרי כתמים דתנן מטמאה למפרע ובמה דקאמר הגמ' לימא דלא כב"ש פירש"י דיש לטהר דלמא מעלמא אתא ויש להבין א"כ מה דוחקא לרש"י דפי' הקו' על כתמים למפרע ולא פשוט בגוף כתמים למה יטמאה א"ו דס"ל לרש"י זה אין קו' דחז"ל אסרו כך והחמירו רק הקו' דאין לטמא למפרע דה"ל ס"ס וע"ז משני הגמ' בשוק של טבחים וכו' ואינו נכנס בגדר הספק ועכ"פ אין ראי' מכתם וא"כ י"ל דמהני ולכך כתב הטור דאם נתערב בחלב אחרים אוסר ואפי' ס' בעי לדעת רשב"א ולא אמרינן דעכ"פ יתבטל ברוב והטעם דאפי' נגד תרי חזקות אלים חזקת כאן הי' א"ש ובזה מיושב שכ' הטור דאסור ותמהו וכן פ"ח מה קמ"ל ולפמ"ש טובא קמ"ל דה"א דלא ליתסר דאיכא כאן ב' חזקות ודו"ק: | {{עוגןמ|ה}} דהוי ס"ס כ"כ הרא"ש והטור ולפי מ"ש הטור בא"ע סי' ל"ט דאם נמצא בה מומין והיא ארוסה הקדושין בטלים ודאי וא"צ גט כך היח דעת הטור ע"ש בבית שמואל דס"ל חזקה כאן נמצא וכאן הי' הוא ודאי וע"ש שהאריך. וקשה א"כ למה כאן ספק הא הוא משום כאן נמצא וכאן הי' לודאי עד שא"צ גט אפי' בטענת ברי מכ"ש כאן הכל שמא ושמא וצ"ל דבשלמא כאן אף כאן נמצא הוי חזקה אך יש חזקת כשרות דבהמה כנגדה ואמרינן השתא דאתרע ולכך ה"ל ספק משא"כ התם אף דחזקת הגוף ממדתו לעומת זה יש חזקת פנוי' וה"ל תרתי במקום חדא ולכך ודאי הוא אבל כאן איכא חדא כנגד חדא ולפי זה דהעלתי כאן נמצא הוי חזקה א"כ י"ל דלכך אנו מחמירין בגבינות אם אין נוכל לתלות שקרה תיכף ולדעת משמרת הבית אחר שחיטה אף דאיכא חזקת הגוף משום דאיכא כאן נמצא והוי חזקה ולפ"ז ה"מ אם באין לדון על החלב גרידא אבל אם נתערב החלב בשאר חלב המותר א"כ לחלב זו יש חזקת היתר ולבהמה יש חזקת הגוף הרי כאן תרתי חזקות ואלים מחזקה כאן נמצא ואמרינן העמד חלב על חזקתה ובהמה על חזקתה ועכשיו נטרפה והחלב מותר וכן משמע בריש נדה. דדייק התוספת להכשיר גבינות מן ב"ה דאמר כיון דאיכא ריעותא מגופיה לא אמרינן העמד אשה ודייק התוספת טעמא דאיכא ריעותא אבל בלא"ה אוקמינן אחזקת כשרות וקשה לכאורה טפי ה"ל לתוספת להוכיח דהא ב"ה מודה לחולין דיה שעתה היינו דאוקמינן אחזקה אע"ג דחזאי מגופה א"כ מכ"ש גבינות. וצ"ל דבל"ה הקשה מהר"ם לובלין ל"ל קאמרינן דהעמד טהרות על חזקתן ולכך דיו שעתן וצ"ל בקדשים החמירו דלא משגיחין בחזקת טהרות ולכך נתן גמרא טעם חזקת אשה וא"כ א"ש דברי התוס' דמחולין אין ראיה דיש כאן שני חזקות חזקת גוף וחזקת טהרות ולכך מביא תוס' ראי' מקדשי' דלא משגיחין בחזקת טהרות ומ"מ לולי דמגופו חזאי אזלינן בתר חזקת גוף וה"ה לגבינות ולפ"ז שפיר י"ל במקום דאיכא תרי חזקות לא אמרינן לאסור למפרע דתרי חזקות אלים מחזקת כאן נמצא וכו' ואל תשיבנו כתם יבש דמחזקינן למפרע והוי ג"כ תרי חזקות חזקת הגוף וחזקת טהרות דבלא"ה צ"ל דהרא"ש והטור דמכשירין בסרכה מכח ס"ס קשי' לי' כתם דאיכא נמי ס"ס ספק מעלמא ואת"ל מגופא דלמא אח"כ אחר שהתעסק' ראתה והש"ך בס"ק ט' ביקש לחלק בין טריפה לכתם דכאן איכא רוב בהמות וז"א באשה רוב נשים טהורות מדם אלא דבגמ' פ"ק דף ג' דנדה אמרינן דכתמים לא נכנס בכלל ספק אולי מעלמא אתא דבצפור לא נתעסקה ובשוק טבחי' לא עברה וכו' ויש לכוין שם ברש"י דפי' על קו' הגמ' והרי כתמים דתנן מטמאה למפרע ובמה דקאמר הגמ' לימא דלא כב"ש פירש"י דיש לטהר דלמא מעלמא אתא ויש להבין א"כ מה דוחקא לרש"י דפי' הקו' על כתמים למפרע ולא פשוט בגוף כתמים למה יטמאה א"ו דס"ל לרש"י זה אין קו' דחז"ל אסרו כך והחמירו רק הקו' דאין לטמא למפרע דה"ל ס"ס וע"ז משני הגמ' בשוק של טבחים וכו' ואינו נכנס בגדר הספק ועכ"פ אין ראי' מכתם וא"כ י"ל דמהני ולכך כתב הטור דאם נתערב בחלב אחרים אוסר ואפי' ס' בעי לדעת רשב"א ולא אמרינן דעכ"פ יתבטל ברוב והטעם דאפי' נגד תרי חזקות אלים חזקת כאן הי' א"ש ובזה מיושב שכ' הטור דאסור ותמהו וכן פ"ח מה קמ"ל ולפמ"ש טובא קמ"ל דה"א דלא ליתסר דאיכא כאן ב' חזקות ודו"ק: | ||