7,990
עריכות
שו"ת הריב"ש/צ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''עוד''' שאלת על מה שמצאת בספר הערוך | '''עוד''' שאלת על מה שמצאת בספר הערוך ב[[הערוך/מרד|ערך מרד]] בפי' מכת מרדות מדרבנן ואומר כי מלקות דאורייתא הוא על חייבי לאוין באומד ובהתראה וכעינן מכה משולשת כדכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף ואמרו חכמים מנין הסוכם את הארבעים אבל העובד על מצות עשה כגון סכה ולולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו בלא אומ' ובלא מכה משולשת וכן העובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר ובלא אומד ולמה קורין אותו מכות מרדות מפני שמרד בדברי תורה ובדברי סופרים ע"כ והוקשה לך איך אפשר שיחמירו וילקו העובר על דברי חכמים עד שתצא נפשו והעובר על ד"ת באסור כרת מכין אותו באומד נמצא שיותר יענש ע"ד קל מדבר חמור ובכ"מ בתלמוד ובספרי הרמב"ם נמצא כתוב חייב מלקו' בדבר חמור ובדבר קל כתוב אינו לוקה אכל מכין אותו מכת מרדות א"כ יהיה עונש העובר על דבר קל חמור מעונש העובר על עבירה חמורה אלה הם דבריך ועוד הארכת: | ||
'''תשובה''' דע שמלקות של תורה הוא חמור ממכת מרדות כי מלקות של תורה הוא על בשרו ממש והשליש מן המכות על לבו והרצועה היא מעור של עגל כפולה לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות של חמור עולות ויורדות בו ורוחב הרצועה טפח והמכה מכה בכל כחו ולפי שקרוב שימות המוכה מחמת המכות החזקות ההם צריך אומד מתחלה שהב"ד יראו באומד הדעת אם יוכל המוכה לסבול המכות מבלי סכנת מיתה ואם יראו בעיניהם שאין יכול לסובלן לפי כחו יפחתו לו מן המכות אבל לעולם מכין אותו מכות הראויות להשתלש כדי שיהיה השליש מלפניו כמו שמבואר זה בפ' אלו הן הלוקין {{ממ|כב.}} ולהרמב"ם ז"ל {{ממ|פט"ז | '''תשובה''' דע שמלקות של תורה הוא חמור ממכת מרדות כי מלקות של תורה הוא על בשרו ממש והשליש מן המכות על לבו והרצועה היא מעור של עגל כפולה לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות של חמור עולות ויורדות בו ורוחב הרצועה טפח והמכה מכה בכל כחו ולפי שקרוב שימות המוכה מחמת המכות החזקות ההם צריך אומד מתחלה שהב"ד יראו באומד הדעת אם יוכל המוכה לסבול המכות מבלי סכנת מיתה ואם יראו בעיניהם שאין יכול לסובלן לפי כחו יפחתו לו מן המכות אבל לעולם מכין אותו מכות הראויות להשתלש כדי שיהיה השליש מלפניו כמו שמבואר זה בפ' אלו הן הלוקין {{ממ|[[בבלי/מכות/כב/א|כב.]]}} ולהרמב"ם ז"ל {{ממ|[[רמב"ם/סנהדרין/טז|פט"ז מהל' סנהדרין]]}} אבל מכת מרדות אינו בדרך זה אלא שמכין אותו לפי ראות ב"ד לתוכחות מוסר ואף אם יכול לסבול יותר אין מכין אותו אלא לפי חומר הדבר שעבר בו והתוס' אמרו שאף במכת מרדות מספר המכות הם כמספר של תורה אלא שאינן חזקות כמותן וזה לפי שאמרו חז"ל {{ממ|[[בבלי/קידושין/כח/א|קדושין כח.]]}} הקורא לחברו עבד יהא בנדוי ממזר סופג את המ' וזה אינו אלא מלקות מדרבנן ואמרו בו סופג את הארבעים ואין בשום מקום בעובר על דברי חכמים מכין אותו עד שתצא נפשו ולא נזכר זה אלא במצות עשה של תורה שיש לו זמן לקיימה וב"ד מתרין בו לקיימה והוא מעיז פניו ואינו רוצה כדאמרינן {{ממ|[[בבלי/כתובות/פו/א|פרק הכותב פו.]]}} אמר ליה רב כהנא לר"פ לדידך דאמרת פריעת בע"ח מצוה אמר לא בעינא למעבד מצוה מאי א"ל תנינא בד"א במצות ל"ת אבל במ"ע כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו נוטל מכין אותו עד שתצא נפשו וזה משום דבכל שעתא בקו' עשה קאי ואי עבר זמן מצוה לא מלקינן ליה כלל שאין מלקין למי שעבר על מ"ע ובעל הערוך ז"ל בסוכה ולולב הוא שהזכיר מכין אותו עד שתצא נפשו ובעובר על דברי חכמים ז"ל הזכיר בלא אומד ובלא מספר ולא אמר עד שתצא נפשו: | ||