בנין ציון/ב/מז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב מז

סימן מז

להנ"ל

מה שהערת שהדרשה בפסחים (דף ק"כ) מה שביעי רשות אף ששה רשות היא נגד הגמ' במנחות (דף ס"ו) דדרש מזה מצה שאי אתה יכול לאכלה שבעה מן החדש אתה יכול לאכלו ששה מן החדש כבר העירו התוס' על סתירת הדרשות וכתבו ושמא תרתי שמעת מיני' ע"ש.

ובשם הגאון ר' משה סופר זצ"ל שמעתי דבר שכלי בזה איך תרתי שמעת מיני' דהתוס' ר"ה (ד' י"ג) הביאו הירושלמי שהקשה למה עשה דמצה לא דחי ל"ת דחדש ותירץ דעשה דלפני הדיבור לא דוחה ל"ת דלאחר הדבור. והנה על מה דאמרינן ששה מן החדש דביום ראשון אי אפשר לאכול מצה מן החדש ג"כ קשה כקושית הירושלמי וצ"ל כתירוצו' אכן התינח אם ששת ימים תאכל מצות הוא רשות אבל אם הוא מצוה א"כ הוא עשה דלאחר הדיבור שהרי כתוב בפרשת ראה וא"כ עשה דוחה ל"ת והרי יכול לאכול מצה מן החדש כשאין לו מצה אחרת גם ביום ראשון. אע"כ צ"ל דששת ימים רשות וא"כ במה דדרשינן ששה מן החדש נכלל ג"כ הדרשה דששת ימים רשות דאי מצוה לא שייך הדרשה דששה מן החדש דמשכחת שבעה מן החדש בשאין לו רק מצה של חדש ביום ראשון ודפח"ח.

אכן אוסיף על דבריו דלכאורה אכתי לא מתורץ הקושיא רק לענין דעל ידי הדרשה דששה מן החדש מוכח גם הדרשה דששת ימים רשות אבל אכתי קשה איפכא דלמא אתי קרא רק להורות דששה ימים רשו' ומנ"ל דרשה דו' ימים מן החדש. אמנם באמת גם זה א"ש דאי רק לדרשה זו למה אמר ששת ימים לכתוב רק יום ראשון מצות תאכלו ונדרש ג"כ דרשה זו מה ששה רשות אף ראשון רשות אע"כ מדקפיד קרא לכתוב ששת ימים אתי להורות דששה מן החדש וממילא מוכח ג"כ דששה רשות:

מה שנאמר בירושלמי (פ' כ"ש) צריך שלא יהי' בו משקים ודאי הפירוש שלא ילוש אותו במשקים חוץ ממים דאז לא הוי לחם עוני אלא מצה עשירה אבל משנאפה במים ונעשה לחם עוני שוב לא נק' מצה עשירה במה ששורין אותה במשקים.

כנלענ"ד אביך ואוהבך הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף