אור זרוע/נדה/שנז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק כל היד אמר רב שמואל (בר אבא אמר ר' אבא אמר רב אשי אמר ר') [משמיה דר'] יוחנן אשה שיש לה ווסת בעלה מחשב ימי ווסתה ובא עליה א"ל רב שמואל בר ייבא לר' אבא א"ר יוחנן אפי' ילדה דבזיזא למטבל אמר לי' אטו ודאי ראתה מי אמר ר' יוחנן אימור דא"ר יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואת"ל ראתה אימור טבלה אבל ודאי ראתה מי יימר דטבלה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי. פי' רשב"ם אדם היודע ווסת באשתו והלך לו לדרך ושהה בדרך שבעה ימים אחר ווסתה אמרי' טבלה וא"צ לישאל את פיה. אבל ביושב אצלה אפילו חישוב ימי ווסתה א"צ ואינו נמנע מתשמיש כיון דאיתי' במתא רמיא אנפשה אי מותר' לבעלה אם לאו עכ"ל. ואמרי' בירושלמי פרק כל היד אמר ר' יוחנן שונה אני אפי' אחר ג' שנים מותר. פי' אפי' אחר ג' שנים אם בא מן הדרך מותר לבוא אל אשתו וא"צ לשאול את פיה. ומסיק התם ובלבד באשה שיש לה וסת אמר ר' אבהו ובלבד ששהתה אחר ווסתה ז' ימים. וחש לומר שמא לא טבלה. אמר ר' חנינא זאת אומרת שאסור לאשה להשהות בטומאה. פי' צריכה לטבול בזמנה דטבילה בזמנה מצוה. וספ"ק תנו רבנן חמרין ופועלין והבאין מבית אבל ומבית המשתה נשיהן להן בחזקת טהרה [ובאין ושוהין עמהן בין ישנות בין ערות בד"א שהניחן בחזקת טהרה] אבל אם הניחה בחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שתאמר לו טהורה אני וכו' א"ר פפא לרבא מהו למיעבד כי הא מתנית' א"ל סודני לא דמגניא באפיה. פי' רשב"ם (דאישיטת) [דאישנות] קבעי מי בעיא תביעה או בדיקה. ל"א מהו למעבד כי הא מתניתא דלא בעיא בדיקה. דאיהו ס"ל באין מן הדרך לאו דוקא וכ"ש יושב בביתו. לא מתגניא באפי' בתמי' אם אתה מצריכה בדיק' כשהוא משמשה בעודה ישינה תמאס ותתגנה לפניו. לפיכך תרבות הוא לאדם כשבא מן הדרך שיקיצנה וכיון שתבעה אי לאו דקים לה שהיא טהור' בדקה נפשה כך נרא' לי. ולא נהירא לפרושי לא תבדוק משום דמגניא באפי' וכי משום גנות שבקינן דבר הצריך להכשיר תתגנה ותתגנה עכ"ל. ובאינו יודע ימי ווסתה עסקינן דאי יודע הא כבר פירשנו דאין צריך לשאול את פיה. מיהו בר מן דין ובר מן דין אסור לאדם לבוא אל אשתו עד שיפייסנה ותתרצה לו דדילמא בהא שעתא לא ניחא לה בתשמיש. ואמרי' ס"פ בתרא דעירובין אמר רמי בר חמא א"ר אסי אסו' לאדם לכוף את אשתו אפילו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא אמר ריב"ל כל הכופה את אשתו לדבר מצוה הויין לי' בנים שאינם מהוגנים אמר רב איקא בר חנינא מ"ק דכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה את אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה איני והאמר רבא הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעל וישנה כאן לדעת כאן שלא לדעת אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל אשה שתובעת את בעלה לדבר מצוה הויא לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותו ומוקמי' לה דלא תתבענו בפה אלא דארצויי ארצי קמיה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |