אבני נזר/אבן העזר/תיד
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) (שם) בגמ' התם במשכון דאחרים וכדר' יצחק וכו' וכתב הרמב"ן ז"ל דוודאי לא יכול להקדישו רק כשלא פדאו המלוה הוי הקדש משום דלמפרע הוא גובה, אבל כשפדאו אינו חל ההקדש והכא גבי קידושין מקודשת אפי' כשפדאו לבסוף דלא גרע משט"ח דאחרים דיכול לקדשה בהשיעבוד שיש לו ה"נ הוא מקדש אותה בשיעבוד שיש לו במשכון עיי"ש:
ב[עריכה]
ב) וצריך להבין מ"ש בהקדש דלא יכול להקדיש את הזכות שיש לו במשכון כמו גבי קידושין במשכון דאחרים ולמה לא יוקדש דמיו הא הקדיש את הזכות שיש לו אם יחליט אותו הוא גופי' יהי' הקדש, ואם יפדה אותו יהי' הדמים הקדש:
ג[עריכה]
ג) וי"ל דטעמא דרמב"ן דאין אדם יכול להקנות שום דבר לחבירו אם לא יהי' גוף הדבר שלו אבל לא שיש לו שיעבוד בדבר דכיון דאין גוף הדבר שלו אין יכול ליתנו לחבירו, דנהי דשיעבוד הוי מילתא דלוה יכול להקנות למלוה, מ"מ אין המלוה יכול להקנות לאחר כיון דאין הדבר שלו דומיא דגזל ולא נתייאשו הבעלים דאין יכול להקדיש אף שיש לו זכות בדבר כיון שאינו ברשותו, ה"נ כיון שאינו שלו, אבל לקנות דבר שאינו ברשותו יכול לקנות, דבשלמא להקנות אינו יכול אלא מי שהוא שלו וברשותו, אבל לקנות הלא כל קונה הוא דבר שאינו שלו מתחילה, ואי משום שגם אחר הקנאה לא יהי' ברשותו, הלא דבר שאינו ברשותו מ"מ איתי' בהקנאה כמו שהלוה משעבד למלוה אף דהא למלוה אינו ברשותו, וא"כ ניחא דברי הרמב"ן הנ"ל דבשלמא גבי הקדש כיון דלא הי' אלא דיבור בעלמא דהקדיש אותו והוי הוא מקנה אותו ולכך אין יכול להקנות אותו כיון דלא הוי שלו לגמרי, אבל גבי קידושין דמשרה החפץ וא"כ א"צ להקנאתו רק שיסלק אותו ממנו כעין דברי רש"י ב"מ (י"א:) גבי טובת הנאה אינו ממון לקנות בחליפין וז"ל אבל הוא אפקורי בעלמא אפקר גבייהו כשאר הפקר והם קנו בחצר עיי"ש, וה"נ בנ"ד, ועיין תוס' (י"ט) וממילא קנאתה והיא יכולה לקנות דבר שאח"כ לא יהי' שלה לגמרי רק לשיעבוד, זה נ"ל ועיין בסנהדרין (פ.) בתוד"ה בשור כו' שורה מ"ח מ"ט ודו"ק היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |