אבני נזר/אבן העזר/שפב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר שפב

סימן שפב

א

א) (שם) במתני' כלל אמר רשב"ג כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט ובתוד"ה כלל הקשה הר' אלחנן א"כ אמאי קאמר רבא נתינה בע"כ לא שמה נתינה הא העכבה אינה הימנה, וי"ל דהכא ודאי להרווחה בעלמא עשה כן וכיון שמת ולא אצטריך הוי כאילו נתקיים התנאי עיי"ש:

ב

ב) ותמוה לי דמלבד דלשון המשנה אינו סובל פירוש התוס', וביותר לשון הגמרא תן לי אביך ואשמשנו דכי האי לישנא אמרי' בב"ב (קמ"ו) ושם לא שייך טעמא דהרווחה, וכן פירש"י שם כלומר אני מזומנת להשלים תנאי עיי"ש, עוד ק"ל דא"כ צ"ל דגם כשאמר האב אי אפשר שתשמשני שייך סברא דלהרווחה מכוין והא לא אצטריך, וא"כ ברישא כשלא קבע זמן דמת הרי זה גט משום דלהרווחה איכוין והא לא אצטריך, גם באמר האב תהי' מגורשת, ולמה לא תני או שאמר האב גם ברישא:

ג

ג) ולולי דברי התוס' הי' נ"ל דבאמר האב לא שייך סברא זו דאדרבא האב צריך למשמש, וטעמא דרשב"ג כפשטי' משום דמזומנת להשלים התנאי, ומצד הבעל נתבטל התנאי שמת בנו או אביו, אבל בנתנה לו בע"כ עדיין לא נתבטל התנאי, דאף שעכשיו אינה רוצה לקבל אפשר אח"כ יקבל כיון שלא קבע זמן לתנאי אפשר לתנאי להתקיים אח"כ, ואם אח"כ הוא רוצה והיא אינה רוצה ליתן אינה מגורשת, ע"כ לא נתגרשה בנתינה בע"כ שמא לא תתן אח"כ כשיתרצה, ובאמר האב איני רוצה נראה ברור דהיינו דווקא כשכל שתי שנים עומד בדיבורו, ואם בתוך שתי שנים חוזר מדיבורו והיא אינה משמשתו ודאי לא הוי גט, ובאמת לא תני בדרשב"ג הרי זו מגורשת, רק הרי זה גט דהיינו שעדיין לא נתבטל ולכי מלו השתי שנים הוי גט:

ד

ד) ולפמ"ש בדיבור זה ובדיבור הקדום נ"ל דתלתא פלוגתא דרשב"ג ורבנן דתתן לי דמי' ודלי ואפי' ליורשו ודעכבה שאינה הימנה שייכי אהדדי, דהנה בב"מ (ע"ט) גבי ספינה סתם ויין זה דאמר בעל הספינה הביא יין ואנא מייתינא ספינתא כתבו התוס' דהיינו דווקא בשכבר נתן דאי לאו הא קי"ל אונסא פסידא דפועל, רק שכבר נתן לו המעות, והוא מזומן להשלים התנאי א"צ להחזיר, וע"כ רשב"ג לשיטתי' דמיקל בתנאי ותולין להקל, וכתבנו הטעם משום דהגט ודאי ובעל בא להוציא משום שמא לא קיימה התנאי, וע"כ ה"נ אמר רשב"ג שתוכל לומר הביא בנך:

ה

ה) והנה לפמ"ש ליישב גבי נתינה בע"כ כיון שעדיין יכולה לקיים התנאי, וכשאינה מקיימת אח"כ חשוב המניעה מצידה לבד כיון שגמר ביטול התנאי על ידה, דאי ביטול התנאי ע"י שניהם האמר בב"מ (שם) דיין זה וספינה זו אם נטל לא יחזיר כיון דהמניעה מפאת שניהם, וע"כ צ"ל כנ"ל, ממילא במת הבעל עד שלא נתנה לו דגמר ביטול התנאי ע"י מיתת הבעל תוכל לומר תן לי בעלי ואתן לו המאתים זוז, אך משום שאפשר ליתן ליורשיו מחוייבת ליתן. ואף שאין זה קיום התנאי גמור כמו אם היתה נותנת להבעל בעצמו, על מה שלא תוכל לקיים תוכל לומר תן לי בעלי וכו' ות"ק דלית לי' דרשב"ג דעכבה שאינה ממנה כו' ע"כ אמר לא נתנה זקוקה ליבם ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.