תשובה מאהבה/קלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה יום ה' ל"ב למב"י תקסה"ל ברעזניץ לאדמ"ו חמי הרב המאוה"ג המפורסם עה"י נ"י כו' פ"ה כבוד מוה' אלעזר נ"י כו'.
טרם כל כו' הנה תמול באה אלי השאלה מק"ק טשקין בעסק האימפפן באשר המה מיקלי' כי בוא יבא שם הרופא ולא יתעכב יותר מיום אחד ואולי יבוא ביום השבת אם מותר להשיב הבלאטרי"ן ע"י אינו יהודי ביום השבת.
והנני אעתיק תשובתי להם ואדמ"ו יצרף דברי בכור תבונתו הרחב"ם ואם שגיתי יורני וז"ל ע"ד שאלתו בעסק ישיבת הבלאטרין אם מותר להושיבם ע"י אינו והודי באופן שאי אפשר להקדים קודם שבת באמת הדבר צע"ג באשר הוא דבר חדש אשר לא הי' לעולמים וכמעט נמצא ענין מתדמה לדמות דבר אל דבר ובפרט להשיב מענה בזמן קצר כאשר יאיץ בי ידידי לכן אכתוב כעת דעתי הקלושה אך לא להלכה ולמעשה עדי אלכה לי אל הגדולי' לשאת ולתת עמהם בענין הזה ואשמע אנה דעתם הרחבה נוטה ודבר מה יראוני והגדתי לכם.
ראשון תחלה נעיין אם יש כאן מלאכה דאורייתא דודאי אין לדמות למפיס מורסא בשבת לעשות לה פה דאדרבה יש לנו לדמות לסיפא דמיתני' דקתני ואם להוציא ממנה לחה פטור ומותר וכ' רש"י ז"ל אם להוציא ממנה לחה של עכשיו ואינו חושש אם תחזור ותסתום מיד ומה לו להוציא לחה ומ"ל להכניס לחה מ"מ אין כאן משום פתח וליכא בונה וגם מכה בפטיש ליכא ומצד זה אין כאן מלאכה דאורייתא וזה ברור אמנם מצד אחר צ"ע הלא כ"ע מודים במקלקל בחבורה באם יש צד תיקן כגון בחובל וצריך לכלבו ודאי חייב מן התורה מצד נטילת נשמה או מצד צובע והכא בנ"ד ודאי הוא מקלקל ע"מ לתקן וא"כ יש לחייבו מן התורה מצד נטילת נשמה או משום צובע.
אבל אחר שאנכי בעיני לא ראיתי מעשה הרפואה הזאת בל אדע אם מוכרח הרופא לעשות החבורה עד כי יוציא דם או עד כי יצרור הדם אדרבה כאשר שמעתי אני א"צ לעשות רק נקב קטן ופגימה דקה מן הדקה בעור לבד ולא נצרר הדם לגמרי וא"כ מאחר שעיקר המלאכה היא נטילת נשמה והיינו הדם כי הדם הוא הנפש ואם גם יקרה כי יעשה חבורה המוציא דם הוא דבר שאינו מתכוין וגם פסיק רישא ליכא וא"כ גם מצד הדין אין כאן איסור תורה עד שיחקר ויברר באיזה אופן יעשה הרופא ואם הוא מההכרח להוציא דם.
ובמה שמסייע ישראל להושיט יד התינוק וכהנה והוא סיוע שיש בו ממש כבר נחלקו בזה הגאונים ה"ה הט"ז והש"ך בנה"כ להט"ז המסייע עובר בל"ת כמו במקיף והניקף ולהש"ך דוקא במקיף וניקף שהוציא הכתוב בלשון רבים לא תקיפו לרבות המסייע משא"כ בשאר אסורי תורה דמסייע אינו עובר רק באיסור דרבנן ולשטת הש"ך יש להסתפק אי דוקא באיסור דבריהם ליכא במסייע ומעתה יש תרי ספיקי בנ"ד א' אם המלאכה היא אסור תורה ואם הוא איסור תורה ודאי איסור לסייע או מה"ת להט"ז או מדבריהם להש"ך אבל אם הוא איסור דבריהם נשאר בספק אם יש כאן איסור כלל לסייע ומעתה נדבר אם הילדים המה בכלל חולה שיש בו סכנה כי לדעתי הגם כי המה בריאים וחזקים הולכים על משענתם מ"מ המה תמיד בחזקת חולים לנגע הבלאטרי"ן באשר אחד מני אלף יוצל מנגע הזאת הגם כי בחלית הבלאטרי"ן עצמו רובם לחיים מ"מ הלא גם רוב חולים לחיים ואפ"ה מחללין שבת אם הוא חולה שיש בו סכנה כי בפקוח נפש אין הולכי' בתר רובא ואף גם זאת באם יתעקש אדם לומר שאין זה בכלל חולה שיש בו סכנה מ"מ הוא בכלל חולה שאין בו סכנה עתה ויוכל לבוא לידי סכנה לאחר זמן ומותר עכ"פ לעשות ע"י אינו יהודי.
ואם יש את נפש אדם לומר כי הדבר אינו נחוץ כ"כ הלא יוכל להמתין עד אחר שבת והוא חשש רחוק אשר בזמן קרוב כזה יבוא הילד לכלל סכנה לא כן עמדי כי מי יודע יום מחר לשמא מת לא חיישינן ולשמא ימות ודאי חיישינן ומי יודע לשאר העתים והזמנים ומכ"ש ברפואה הזאת אשר לא כל העתים שוים ולא כל הזמנים מוכשרים לקבל התרופה הזאת וגם לאו בכל יומא מתרחש האימפ"ף שט"אף ליד הרופא ואין לאל ידו לעשות ומעתה אומר אני ודאי כל הזריז למהר מעשהו קודם שבת הוא זריז ונשכר באשר הוא יחיש להציל בניו משחת ונשמר מחלול שבת ואל יחוס על הוצאות מרובות לעשות רצון אבינו שבשמים אמנם באם יקר מקרה אשר לא יוכל להקדים הדבר לדעתי הקלושה הוא מותר ומחוייב לבצע מעשהו ע"י א"י אפי' בשבת אך יראה שיהי' בלי סיעת ישראל הלא נקל הוא כי יקח הא"י את הילד על זרועותיו אמנם אם גם זאת בלתי אפשרי בלתי סיעת ישראל אל יהי' גם זאת לו למכשול ולפוקה פן יתמהמה ודם בניו בראשו עד כה דברתי כפי דעתי הקלושה אך חלילה לי לסמוך על דעתי בדבר הגדול הזה עדי אשאל מענה מפי הגדולים להם משפט הבחירה לפניהם אציע דברי בל אסור מכל אשר יורוני.
ועתה אהובי אדמו"ח הנה הוא האיש אשר אומר עליו כי הוא זה אשר ינהלני דרך אמת ואם שגיתי יורנו ומאד אצפה לרו"מ תשובתו אחרי כתבי הקרה לפני הרופא מומחה דפה ושאלתיו על מעשה האימפפ"ן והוא הגיד לי לאמר אשר היא אחת מהלכותי' לבל יעשו נקב עד כי יבוא דם כי אז הדם מבטל כח הטרי' אך להעלות מעט עור העליון ולא נצרר הדם כלל וכלל ומעתה לפי אמתת דבריו אין כאן מלאכה דאוריית' כלל רק מעשה רפואה שהוא אסור משום שחיקת סמני' והוא שבות ואמירה לנכרי שבות והוי שבות דשבות במקום סכנה ולדעתי אין שום פקפוק כלל להתיר בשבת כו'. איצק שפיץ מקעללין.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |